| אוורור חדר שירות אל מרפסת
מאת: ד"ר אינג' אברהם בן עזרא
עד לשנת תשנ"ח, הייתה כלולה בתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות) תש"ל – 1970, התוספת השנייה, דרישה לאוורור חדרי שירות אל אוויר חוץ, כאשר אוויר חוץ מוגדר כ- שמיים, רחוב או חצר.
בתיקון תשנ"ח, הותר אוורור חדרי שירות גם אל מרפסת, בתנאי שהמרפסת לא תהיה סגורה ע"י חלונות – אלא לכל היותר, בתריסים.
להלן ניתוח הדברים כפי שנכלל בפסק דינה של השופטת א' פריאל, בית משפט השלום בחיפה, ת"א 10831/00 אלקלעי אברהם ודורה נ' מרומי שכונת דניה, פדאור 06 (25) 335, סעיף 33 מפסק הדין:
"33. אוורור חדרי השירותים - כיום מאווררים חדרי השירותים על ידי חלון הפונה למרפסת מקורה הסגורה בתריס ללא חלון. התובעים סבורים כי מצב זה נוגד את סעיף 2.40 לתוספת השנייה לתקנות התכנון והבניה וכי יש להתקין אמצעי אוורור מכני. מומחה הנתבעים מסכים בנוגע לאחד מחדרי השירותים וזו גם עמדתו של מומחה בית המשפט, אשר העריך את עלות התקנת מאוורר מכני בסך 800 ₪. בעניין זה מקובלת עליי עמדתו של מומחה התובעים.
סעיף 2.40 לתוספת השנייה לאחר התיקון בתשנ"ח קובע כי :
"חדר שירות למעט חדר ארונות יאוורר באחד האמצעים האלה:
(1) חלון הנפתח לאוויר החוץ או למרפסת הסגורה באמצעות תריס בלבד.ב
(2) פתח בדלת אטומה (להלן - צוהר)..."
סעיף 2.41 קובע את גודל הצוהר.
סעיף 2.44 קובע לאמור:
"חדר שירות שאין בו חלון הנפתח אל אוויר החוץ ואינו מאוור באמצעים המפורטים בסעיפים 2.41 - 2.43, למעט חדר ארונות יאוור באמצעות צינור נפרד או צינור מאסף המצויד במאוור מכני"
בנוגע לתא השירותים שבמחלוקת תואמת עמדת המומחה להוראת סעיפים 2.40 ו -2.41 כניסוחן לאחר תיקון משנת תשנ"ח, לפיהם הותר אוורור על ידי חלון הפונה למרפסת סגורה באמצעות תריס בלבד. ברם, התיקון משנת תשנ"ח לתקנות התכנון והבנייה מאוחר למועד הקמת הבניין ולמועד חתימת חוזה המכר. כיום לפי המצב התחיקתי הקיים די בפתיחת צוהר לכיוון מרפסת מקורה הסגורה בתריס בלבד כאמצעי אוורור יעיל, ואילו במועד הקמת הבניין נדרש אוורור באמצעות צינור נפרד או צינור מאסף באוורור מכני.
התובעים זכאים אפוא לפיצוי בעבור התקנת אמצעי אוורור מכני בשני תאי השירותים שעלותו 1,600 ₪."
14/08/2007 |
