| אופן מדידת חלון
מאת: ד"ר אינג' אברהם בן עזרא
על פי תקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות) תש"ל – 1970, התוספת השניה, תקנה 2.01, כך מוגדר חלון:
"חלון-פתח המשמש אמצעי תאורה ואיוור טבעיים והפונה לשמיים, לרחוב, למרפסת הסגורה בתריס בלבד או לחצר, לרבות אשנב, דלת מזוגגת או פתח אחר כיוצא באלה".
יובהר כי הדרישה לכך שהחלון יהווה פתח המשמש לתאורה + לאוורור אינה מתבטלת לאור המשכה של הגדרת החלון - כאשנב, דלת מזוגגת וכיוצא בזה – אלא דרישה זו יוצרת התנייה, לפיה האשנב והדלת המזוגגת יהיו בגדר חלון רק אם הם מהווים, כמו חלון, אמצעי תאורה ואוורור.
הדרישה שבתקנה להיותו של חלון בר שימוש כאמצעי מאיר וגם מאוורר, קיבלה משנה תוקף בת"א 922/95 סלומון שמואל ואח' נ' שיכון ופיתוח בע"מ ואשטרום חברה להנדסה בע"מ, בית המשפט המחוזי בתל-אביב, שופטת: צ' ברון, מובא ב"ליקויי בנייה" כרך א' מאת א' בן עזרא בהוצ' "בורסי" 2006 עמ' 96.
בפסק דין זה, לאור ההגדרה דלעיל שבתקנות, נקבעה הלכה, לפיה מדידת חלון תהיה על פי מידת פתח האור, ולא מידה הכוללת בשטחה אלמנטים בנויים אטומים, כגון – שכבות טיח ומסגרות.
פסק דין זה קיבל אישוש על ידי בית המשפט העליון, שכן – בערעור שהוגש על פסה"ד – ע"א 6373 + ע"א 9538/05 1. אשטרום חברה להנדסה בע"מ, 2. שיכון ופיתוח לישראל בע"מ נגד שמואל סלומון ואח' – נשאר פסקה של השופטת המחוזית צ' ברון על כנו, לאחר שנבחנו טיעוני הצדדים, ולהלן מובא פסק הדין שבערעור במלואו:
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים
ע"א 6373/03
ע"א 9538/05
בפני:
כבוד השופטת א' פרוקצ'יה
כבוד השופטת ע' ארבל
כבוד השופט ס' ג'ובראן
המערערות
בע"א 6373/03
והמשיבות בע"א 9538/05:
1 . אשטרום חברה להנדסה בע"מ
2. שיכון ופתוח לישראל בע"מ
נגד
המשיבים בע"א 6373/03
והמערערים בע"א 9538/05:
שמואל סלומון ועוד 35 אח'
ערעור וערעור שכנגד על פסק דין והשלמת פסק דין של בית המשפט
המחוזי בתל אביב בת"א 922/95 שניתנו ביום 21.5.03 וביום 8.8.05
על ידי כבוד השופטת צ' ברון
תאריך הישיבה:
ט"ז בטבת התשס"ו (16.01.06)
בשם המערערת 1
בע"א 6373/03
והמשיבה 1
בע"א 9538/05:
עו"ד ח' הס-קיבש
בשם המערערת 2
בע"א 6373/03
והמשיבה 2 בע"א 9538/05:
עו"ד ת' ורטהיים
בשם המשיבים
בע"א 6373/03
והמערערים בע"א 9538/05:
עו"ד מ' לשם, עו"ד א' אברמוביץ
פסק-דין
1. בהסכמת הצדדים, ערעורים אלה נדונו בפנינו על דרך הפשרה, במסגרת סעיף 79א לחוק בתי המשפט (נוסח משולב) תשמ"ד-1984.
2. לאחר שבחנו את טיעוני הצדדים בערעורים לפרטיהם, באנו לכלל הקביעות הבאות:
(א) הפיצויים שנפסקו לדיירים בגין כל אחת מהדירות יעמדו בעינם בהתאם לפסק הדין של בית המשפט המחוזי.
(ב) אשר לפיצוי בגין הרכוש המשותף, הסכום שישולם בפועל לידי הדיירים יעמוד על הסך 42,000 דולר. שאר קביעות פסק הדין קמא מיום 21.5.03, כפי שתוקן ביום 8.8.05, יעמדו בעינן.
אין צו להוצאות בערכאה זו.
ניתן היום, ט"ז בטבת תשס"ו (16.1.06).
עד כאן פסק הדין.
בין אם באי כוחן של הנתבעות, חב' שיכון ופיתוח לישראל בע"מ וחב' אשטרום חברה להנדסה בע"מ, לא טענו בכתבי הטענות בערעוריהם כל טענות ומענות שהן נגד מה שנפסק בעניין אופן מדידת החלון,ובין אם טענו - וטענותיהם נדחו, יש בפסק הדין של בבית המשפט העליון משום חיזוק ממשי לפסק הדין המחוזי והפיכתו להלכה פסוקה על פיה יישק דבר.
לו לא נטען דבר בנושא מדידת גודל החלון כשטח אור, וזאת - למרות שהוגשו שני ערעורים על פסק הדין, המסקנה היא כי מדובר בהסכמת שתי חברות מובילות בתחום הבניה בישראל.
לו הועלו טענות בנדון במסגרת הערעורים, [וכך גם סביר להניח], הרי הן נבחנו לפרטיהן על ידי צוות השופטים של בית המשפט העליון - ונדחו, כפי שעולה מפסק הדין שבערעור, סעיף 2 בו.
11/03/2007 |
