| אין לחייב את הדיירים להסכים לביצוע תיקונים בדירה גם כשניתן צו שיפוטי לכך
מאת: ד"ר אברהם בן עזרא
יצאה הלכה מבית המשפט העליון, כי דיירים אשר אינם מעוניינים לאפשר לקבלן לבצע תיקונים בדירה שמכר להם, לא מאבדים את זכאותם לקבלת פיצויים כספיים לפי עלות התיקונים, אלא במקרה היותר גרוע מבחינתם עלולים לאבד באופן חלקי את סכומי הפיצויים, לאמור, יקבלו פיצוי כספי מופחת – בגובה שאינו כולל רווח קבלני. זאת, בעיקר מהטעם שחוק המכר (דירות) בא להוסיף זכויות לדיירים, ולפיכך אינו יכול להוות מקור לחיובם; הקבלן אינו יכול להסתמך על חוק המכר (דירות) כבסיס לזכותו לבצע תיקונים בדירה אותה מכר לדיירים.
מקרה מרחיק לכת הוא כאשר בית המשפט מחליט באמצעות צו, בהסכמת הצדדים, כי הקבלן הנתבע בגין ליקויי בנייה יבצע תיקונים בדירה, ומסיבות כלשהן – הדיירים בשלב מסוים מתנגדים לקיום ולמימוש צו זה.
כך ארע בת"א 12854/04 י. ד. מלניום בע"מ נ' זגה יניב ומירב, בית משפט השלום בחיפה, שופט מ' רניאל, החלטה בבש"א 8320/07 מיום י"ב בסיוון תשס"ז [29 במאי 2007].
הדיירים תחילה הסכימו לאפשר לקבלן לתקן את הליקויים, וכעבור זמן מה וכמה אירועים ונסיבות – ביטלו הסכמה זו.
במצב החדש, נראה לקבלן כי הדיירים הגיעו לכדי הפרת צו שיפוטי בסירובם לאפשר תיקונים, ועל כן הוא פנה לבית המשפט בנדון.
בית המשפט פסק:
"הדעת גם נותנת שלא יתכן שכתוצאה מהליכים לקבלת פיצוי בשל ליקויי בנייה, יישלחו התובעים למאסר עד אשר יסכימו לביצוע תיקונים. במקרה שהמבקשות צודקות ואכן נמנע מהן לבצע את התיקונים בדירה, יש לכך תוצאה כספית בפסק הדין ועל כן אין מקום להשתמש באמצעי החמור של אכיפה לפי פקודת ביזיון בית המשפט".
ההחלטה מובאת להלן בשלמותה, ממנה ניתן ללמוד כי גם כאשר יש צו שיפוטי, המורה על ביצוע התיקונים בדירה, אי אפשר להשתמש בו כמכשיר אכיפת ביצוע התיקונים, וכי הם – הדיירים – אינם מאבדים את זכויותיהם בגלל סרוב ביצוע התיקונים [לכל היותר יזכו בעלויות ללא הרווח הקבלני], קל וחומר – כשאין צו.
בית משפט השלום חיפה בש"א 008320/07
בתיק עיקרי: א' 012854/04
בפני: כב' השופט מנחם רניאל תאריך: 29/05/2007
בעניין: 1. י.ד. מלניום בע"מ
2. יובל אלון חברה לבנייה בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד פלביאן אריאל המבקשות
- נגד -
1. זגה יניב
2. זגה מירב
ע"י ב"כ עו"ד הכהן אלי המשיבים
החלטה
אלו נימוקים להחלטתי מיום 29.05.07 לפיה קבעתי כי ההליך של ביזיון בית המשפט אינו מתאים לאכיפת צו העשה שניתן על ידי בית המשפט ביום 19.04.07.
תביעה זו היא תביעה בגין ליקויי בניה שנפלו לטענת המשיבים בבניה שבנו המבקשות את דירתם.
לאחר שהגיש המומחה המוסכם את חוות דעתו, ביקשו המבקשות לתקן את הליקויים בעצמם, ובהסכמת המשיבים ניתן צו ביום 19.4.07 לפיו נצטוו המשיבים לאפשר את תיקון הליקויים בתוך 30 יום.
מאליו מובן שמדובר כאן בצו שניתן על בסיס של הסכמה. המשיבים הודיעו על ביטול הסכמתם, הן על פי התצהיר שהוגש בתגובה לבקשה לפי פקודת ביזיון בית המשפט, והן בטיעונו של ב"כ המשיבים בפניי. משבוטלה ההסכמה, ספק אם צו העשה, שהוא תוצאה של ההסכמה ויש לו פן של הסכם בין הצדדים, עדיין תקף. בנסיבות אלה אין מקום להפעיל את פקודת ביזיון בית המשפט, הקובעת סנקציה פלילית, כדי לאכוף חיוב שספק אם הוא תקף.
יתר על כן, על פי הדין, אין נזקקים להליכי ביזיון בית המשפט כאשר קיימת דרך אחרת לביצוע ההוראה השיפוטית (ראה: ס. גולדשטיין, "יחסי הגומלין בין דרכי אכיפת הוראות לא כספיות של בתי המשפט – עיקרון הדרך החמורה פחות" משפטים טז (תשמ"ו – תשמ"ז) עמ' 176). יתר על כן, ברע"פ 7148/98 עזרא נ' זלזניאק פ"ד נג' (3) 337 נדון הסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק דין.
נקבע בין היתר שמטרתה של הוראת סע' 6 לפקודת ביזיון בית המשפט אינה עונשית אלא אכיפתית ותכליתה להביא לכך שצווי בית המשפט יבוצעו. ואולם, יש בצו אלמנט עונשי אשר יש בו להטיל סטיגמה במפר שאינה רק במישור היחסים בין הצדדים המתדיינים אלא גם בין המפר לרשות השופטת. לפיכך הדעת נותנת כי השימוש בכלי אכיפתי זה צריך להיות מוגבל רק למקרים מתאימים. הסכם פשרה בלתי ברור שאושר כפסק דין הניתן ליותר מפרוש אחד, איננו ניתן לאכיפה בהליכי ביזיון בית המשפט. בהשלכה לעניינינו, צו עשה שניתן על פי הסכמה שבוטלה על ידי המשיבים אינו ניתן לאכיפה בהליכי ביזיון בית המשפט.
הדעת גם נותנת שלא יתכן שכתוצאה מהליכים לקבלת פיצוי בשל ליקויי בניה, ישלחו התובעים למאסר עד אשר יסכימו לביצוע תיקונים. במקרה שהמבקשות צודקות ואכן נמנע מהן לבצע את התיקונים בדירה, יש לכך תוצאה כספית בפסק הדין ועל כן אין מקום להשתמש באמצעי החמור של אכיפה לפי פקודת ביזיון בית המשפט.
לפיכך אני דוחה את הבקשה ומחייב את המבקשות לשלם למשיבים הוצאות הבקשה בסך 2,500 ש"ח בתוספת מע"מ.
ניתנה היום י"ב בסיון, תשס"ז (29 במאי 2007) בהעדר הצדדים.
07/06/2007 |
