|
לגבי מבנה שאינו מבנה ציבורי, הסף בגובה 2 ס"מ אינו בבחינת ליקוי בנייה, אף על פי שיש בתקנים פתרונות למעברים אל חדרי אמבטיה ומקלחת ללא שום בליטת-סף – כאשר החיץ בין השטח היבש לבין השטח הרטוב הוא סמוי, מתחת למשטח הריצוף.
אלא שכאשר מדובר בבית מלון, הרי כשם שהנהלת בית המלון תקבל ברצון כלקוחות גם אוכלוסיה קשישה ואף תשקיע בפרסום לשם משיכת לקוחות מאוכלוסייה זו, כך היא גם חייבת להתחשב במגבלות ובקשיים של אוכלוסייה זו.
בית מלון אינו חדר כושר לנבחרת כדורגל או טניס, אלא הוא אמור להכיל ולארח מגוון רחב של אוכלוסייה ובכלל זה גם קשישים ונכים, ובנוף המלונאות אנו עדים לכך יום יום.
ואכן, בהוראות התקנות הנוגעות לחדרי שירות עבור נכים בבניין ציבורי, כלול תנאי מפורש כי בכניסה לחדרי השירותים לא יהיה סף, בשום שיעור שהוא, והמעבר אל השטח הרטוב יהיה מישורי ללא שום הבדלי מפלסים. [מדובר בתקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות) תש"ל – 1970, התוספת השנייה, הפרק הדן במבני ציבור].
אמנם התנאי האמור מתייחס לחדרי שירות מיוחדים עבור נכים ולא לחדרי שירות בכל חדר וחדר, אך נלמד ממנו כי הסף הוא מכשול לגבי מי שמתקשה בהליכה, ולכן ראוי ומצופה כי הכלל הנ"ל יחול על חדרי השירותים בבתי המלון – ואלה לא יכללו בפתחיהם סף מוגבה.
04/12/2007 |
