|
לגבי מבנה שאינו מבנה ציבורי, הסף בגובה 2 ס"מ אינו בבחינת ליקוי בנייה, אף שיש בתקנים פתרונות למעברים אל חדרי אמבטיה גם ללא סף מוגבה כלל, כאשר החיץ בין החדר הרטוב לבין החדר היבש הוא סמוי, מתחת למשטח הריצוף.
אלא כאשר מדובר בבית מלון, הרי כשם שהנהלת בין המלון תקבל ברצון כלקוחות גם אוכלוסיה קשישה, ואף תשקיע בפרסוםלשם משיכת לקוחות מאוכלוסיה זו, כך היא חייבת להתחשב גם במגבלות ובקשיים של אוכלוסיה זו.
בית מלון אינו חדר כושר לנבחרת כדורגם או טניס. הוא אמור להכיל ולארחמגוון רחב של אוכלוסיה, גם קשישים או נכים, ובנוף המלונאות אנו עדים לכך יום יום.
ואכן, בהוראות התקנות הנוגעות לחדרי שירות עבור נכים בבניין ציבורי, כלול תנאי מפורש כי בכניסה לחדרי השירותים לא יהיה סף בשום שיעור שהוא וכי המעבר בין חדר רטוב לחדר יבש יהיה במישור אחד וללא שום הבדל מפלסים [תקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר תנאיו ואגרות) תש"ל 1970, התוספת השנייה, הפרק הדן במבני ציבור].
אמנם התנאי לעיל מכוון לשירותי נכים ולא לכל חדר וחדר, אך יש ללמוד ממנו עבור כל אדם המתקשה בהליכה ולכן ראוי ומצופה כי התנאי הנ"ל יחול על חדרי שירותים בבתי מלון- ולא יהיה סף מוגבה.
21/12/2007 |
