בניה ללא היתר, עלסמך אישורים קודמים
מאת: ד"ר אינג' אברהם בן עזרא
בעת הגשת בקשה להיתר בניה, לגבי דירה שמבצעים בה שינויים, חובה על מבקש ההיתר להציג בפני הוועדה המקומית לתכנון ולבניה את הדירה על כל חלקיה, לרבות השינויים שבוצעו בה בעבר, בין אם אושרו ובין אם לא.
הוועדה המקומית, בבואה לבדוק ולאשר את התכניות, תאשר אותן על פי הכללים הבאים:
א) יאושרו כל חלקי התכניות אשר ניתן לאשרם על פי הדין התקף בעת הגשת התכניות.
ב) יאושרו מחדש כל חלקי התכניות שכבר אושרו בעבר כדין.
מאידך, הוועדה המקומית לתכנון ולבניה לא תאשר שום תוספת או שינוי בבנייה, בחלק הבנייה אשר בו קיום בקשת ההיתר הוא בלתי חוקי (לא מתאים לתכנית המתאר), גם אם בעבר חלק זה של המבנה אושר כדין: אמנם לא יהא דינו להיהרס, אך וודאי שלא תאושר בו שום פעולת בניה או שימוש חדשים.
כל זאת עולה מערר 294/03 אמנון גונן נגד הוועדה המקומית לתכנון ולבניה חיפה, ונגד אבא חנן שיוצג ע"י עו"ד סמדר בן דור. וזאת כפי שהוחלט על ידי יו"ר וועדת הערר המחוזית, עו"ד משה פרזנציבסקי, ביום 05/02/2004 ביחד עם חברי הוועדה: יהושע חופשי ויגאל נוייפלד.
בתיק זה לא אושרו שינויים במרפסת שנבנתה בעבר כדין, מפני שלפי הדין כיום המרפסת בלתי חוקית (ייאמר כי לא נובע מכך שנעשו שינויים בתכניות המתאר – יתכן שבעבר סברה הוועדה המקומית כי אין בבניית המרפסת משום אי התאמה לתכנית המתאר, ואילו הפרשנות עתה היא אחרת).
להלן ציטוט מהחלטת וועדת הערר בעניין הנדון:
"8. לאחר שבחנה וועדת הערר את טענות הצדדים מחליטה הוועדה כדלקמן:
א. טענתה העיקרית של הוועדה המקומית בדבר חריגה משמעותית משטחי הבניה המותרים וזאת, בשתי הקומות של הדירה, לא הופרכה על ידי העורר.
ב. למעשה מבקש העורר כי וועדת הערר תתעלם מכל אותן חריגות בניה שבקומה התחתונה ותתייחס אך ורק לחישובי השטחים הרלבנטיים בקומה העליונה ובמרפסת שבקומה התחתונה.
ג. איננו סבורים כי ניתן לקבל גישה שכזו. כאשר בעל דירה מבקש לבצע שינויים בדירתו עליו להוכיח כי כל השטחים הכלולים בדירה נשוא הבקשה, לרבות הבניה החדשה אושרו כדין או לחלופין ניתן לאשרם על פי הדין התקף כיום.
ד. גם אם צירוף שטח המבואה לדירת העורר נעשה בעבר או אף בטרם רכש העורר את דירתו, עדיין אין הוועדה המקומית יכולה להתעלם משטח זה אשר צורף לדירה והפך להיות שטח עיקרי.
ה. באשר למטבחון המבוקש בשטח המרפסת אשר אושרה בהיתר המקורי, איננו יכולים לקבל את טענתו של העורר כי קיומה של המרפסת מאפשר גם את סגירתה וקירויה כאשר מרפסת זו נמצאת בסטייה ניכרת ביחס לקו הבניין.
ו. באם המרפסת אושרה בהיתר הרי זכותו של העורר להסתמך על קיומה ולהתנגד לכל הליך שהיתה הוועדה המקומית נוקטת כנגד קיומה של מרפסת זו בחריגה מקו הבניין. אך משמבקש העורר לשנות באופן מהותי את המרפסת ולהפכה לשטח מקורה לא ניתן לאשר זאת כאשר השטח המקורה הינו בחריגה מקו הבניין.
9. לפיכך, הוחלט לדחות את הערר."
הוכנס לאתר ביום 20/05/2008
