| דניאל בגוב האריות
מאת: ד"ר אברהם בן עזרא
להלן הסיפור התנ"כי בתרגום מארמית לעברית, תוך סיוע בתרגומו ובפירושו של אברהם אהוביה בייעוץ פרופ' הרב דב רפל [הוצאת "עדי" תשנ"ח]:
"...אמרו [החכמים] למלך כי דניאל אשר הוא מבני גלות יהודה, לא שם לבו אל המלך, ו[פסח] על האיסור [שלא לעבוד שום אלוהים זולת את המלך], ומתפלל אל ירושלים ואל אלוהיו שלוש פעמים ביום.
אז המלך, כאשר שמע את הדבר, הורע לו ועל דניאל שם לב להושיעו, ועד בוא השמש היה משתדל להצילו.
אז האנשים ההם [החכמים] רגשו על המלך ואמרו: דע המלך, כי יש דת למדי ולפרס, שכל איסור מאת המלך יתקיים.
אז המלך אמר והביאו את דניאל והשליכוהו לבור האריות.
ענה המלך ואמר לדניאל: אלוהיך אשר אתה עובד אותו תמיד, הוא יצילך.
והובאה אבן אחת ושמוה על הבור וחתם אותה המלך בטבעתו ובטבעת שריו, שלא ישנה רצונו בדניאל.
אז הלך המלך אל ארמונו ולן בצום, ועינוגים לא הביא לפניו, ונדדה שנתו.
אז המלך קם עם שחר באור ובחיפזון הלך אל בור האריות. בקרבו אל הבור, זעק בקול עצוב אל דניאל: ואמר לדניאל: דניאל, עבד האל החי, אלוהיך אשר אתה עובד אותו תמיד – הושיעך מאת האריות?
אז דניאל ענה ודיבר עם המלך: יחי המלך, אלוהי שלח מלאכו וסגר את פי האריות, ולא פגעו בי. כלעומת שלפניו זכות נמצאה לי, וגם לפניך לא עשיתי נזק. אז המלך מאוד טוב עליו, וציווה להעלות את דניאל מן הבור וכל נזק לא נמצא בו, כי האמין באלוהיו.
ואמר המלך, והביאו את האנשים ההם, אשר אכלו את לחמו של דניאל [הלשינו עליו על כי הוא מתפלל לאלוהי ישראל] ולבור האריות השליכו אותם, את בניהם ואת נשיהם, ולא הגיעו לקרקעית הבור עד ששלטו בהם האריות וריסקו את כל עצמותיהם".
המלך בו מדובר הוא בנו של נבוכדנצר.
על פי פשוטם של הדברים, התיאור לא שלם ואין בו רציפות; לא ברור ולא מסופר מה ארע בגוב האריות. מסופר רק על ההתחלה עת נזרק דניאל פנימה, ועל הסוף עת המלך קרא אל דניאל ודניאל יצא עם הסבר למלך כי ה' סגר את פי האריות ולכן הם לא פגעו בו לרעה.
האמנם נס התרחש שם?
לא בהכרח.
אפשרות אחת, מעבר לסיפור התנ"כי ומבלי לשנות בו שום פרט, היא כי דניאל שכבר אז עלה לגדולה בעקבות פירושי החלומות אותם פירש, דאג לכך שהאריות יפוטמו כהלכה לפני שישוחררו מרבצם אל עיקר הבור אשר בו הושם דניאל, ובמקרה כזה, אף אריה לא היה פוגע לרעה בדניאל, כי ידוע שבשר אדם לא נחשב למאכל מועדף אצל האריות.
אפשרות אחרת, יותר סבירה, היא שקשריו של דניאל עם האחראי על האריות נוצלו לטובת שניהם – בעסקה עליה לא מסופר, שכללה הימנעות משחרור האריות אל הבור, כנגד הטבות אשר דניאל יכול היה להעניק למצילו, שידע את גדולתו של דניאל ושיער כי בעקבות יציאתו מגוב האריות ללא פגע יגדלו עוד יותר מעמדו והשפעתו של דניאל, שיוכל לתגמל אותו כראוי. מצד שני דניאל יכול היה לבטוח בו כי לא יגלה דבר, משתי סיבות:
האחת – וכי איזו ברירה הייתה לו במצב אליו נקלע?
והשנייה – גילוי הסוד היה מסגיר את שניהם וגורם להריגתם ללא ספק.
האפשרות השלישית, של קסם – קלושה ביותר בנסיבות אלה.
לאמור, דניאל ניצל מגוב האריות בעקבות חכמתו [ערמתו], חכמה בה השתמש גם לפתרון חלומות המלך נבוכדנצר ועלה לגדולה בשל כך, ללא היזקקות לפירושי ניסים.
27/09/2007 |
בטעינה...
