| דרך להביא לידי הפסקת בנייה המהווה מטרד
מאת: עו"ד סמדר בן דור
יש ומול ביתך-מבצרך עומדים להקים מבנה או שכבר מתחילים בעבודות בנייה הדרושות כהכנה להקמתו, ואותו מבנה מוקם - עלול להוות מטרד ולפגוע בזכויותיך. אותו מבנה בו מדובר, אינו בהכרח מוקם תוך עבירת בנייה ברורה, אלא אפשר שהוא מוקם בהתאם להיתר בנייה שניתן על ידי הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה.
להווה ידוע היתר בנייה באשר הוא, לא מהווה ערובה לכך שהמבנה נשוא ההיתר בנוי בהתאמה לתקנות התכנון והבנייה ולכל דין. זאת אפשר להסיק לאורן של אלפי תביעות בגין ליקויי בנייה ואי התאמה לתקנות לגבי מבנים שהם אושרו ואוכלסו. יש ומבנים שהונפק לגביהם היתר בנייה – לאמור, מבנים שעל פי דעתה המקצועית של הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה ראויים להיבנות – בנייתם הופסקה או שניתן לגביהם צו הריסה, דבר המלמד כי צריך לבחון במשנה זהירות את החלטותיה של הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה ובהחלט לצאת מתוך הנחה כי במצב בו ישנו היתר, והבנייה תואמת לו - אין אי התאמות לתקנות ולהוראות חוק מחייבות.
ראה בעניין זה:
א. בר"ע 62/83 ברוך בעל טכסא נ' גונן, בית המשפט העליון, שופטים: ש' נתניהו, א' גולדברג, א' ברק, פד"י ל"ח (1) 281 [מובא גם בספר "תכנון ורישוי" כרך א' מאת סמדר בן דור וא' בן עזרא, בהוצ' "שי", עמ' 468].
ב. ת"א 524/82 יוסף סוקולר נ' אורי פלח, בית משפט השלום בחדרה, שופט: ע' שרון, לא פורסם, מובא בספר "רישוי הבנייה" מאת א' בן עזרא בהוצ' "שי" עמ' 291.
[בשני פסקי דין אלה, מובאים מקרים בהם באחד ניתן היתר בנייה בדיעבד לגבי בניין שנבנה מראש ללא היתר – אך המטרד שנגרם בשל אותו בניין נותר שריר וקיים על אף ההיתר שניתן, ולכן הוצא צו הריסה ולא בוטל, ובפסק הדין השני – קבע בית המשפט לגבי מבנה שנבנה בהתאמה להיתר בנייה, כי מבנה זה מהווה מטרד ולכן הופסקה בו הבנייה, וחודשה רק לאחר שתוכניות הבנייה שונו וההיתר החדש שונה בהתאם].
בשני המקרים המובאים בדוגמאות הנ"ל, הדרך היא לפעול נגד הבנייה המהווה מטרד על ידי בקשה לצו מניעה, ורק כאשר הבנייה היא גם בניגוד לדין ולפיכך מהווה עבירה פלילית – נפתחת הדרך הנוספת לפעולתו של הנפגע כפי שיבואר להלן.
לעתים האזרח העלול להיפגע ימצא עצמו ניצב מול מפגע העומד להיבנות מול ביתו בשל בנייה בלתי חוקית, ובציפייתו לזרועות החוק והצדק שיבצעו את תפקידם באמצעות צו הפסקה לאותו מפגע ההולך ונבנה – עלול אותו אזרח להיווכח כי ציפייתו לחינם היא, ותקוותו לשווא.
הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה, אשר אישרה את הבנייה בה מדובר, לא בודקת עוד את החלטותיה וודאי שלא נוקפת אצבע בכיוון עצירת הבנייה אשר מבחינתה היא בנייה כחוק.
היועץ המשפטי – אף הוא לא יעשה דבר, גם אם אותו אזרח נפגע יפנה אליו.
אלא שאין הכרח שהוועדה המקומית או היועץ המשפטי דווקא הם ייזמו קבלת צוו הפסקת בנייה שיפוטי, שכן צו כזה לא מהווה הליך פלילי אלא הליך מנהלי, בהיותו אמצעי למניעת עבירה של בנייה בלתי חוקית.
ההליך המנהלי שונה מההליך הפלילי. מי שהוצא נגדו צו הריסה או צו הפסקת עבודה, שהם הליכים מנהליים, רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה עצמאית לביטול הצו. לעומת זאת, כאשר מוגש נגד פלוני כתב אישום פלילי, עליו להתמודד עם האישום ואין דרך במקרה כזה להגשת בקשה עצמאית.
לפי סעיף 11 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), המאשימה במשפט היא המדינה, אשר תיוצג על ידי תובע מטעמה.
סעיף זה לא חל כשמדובר בצו מנהלי – הריסה או הפסקת בנייה.
עוד יצוין כי אין בסעיף 239 לחוק התכנון והבנייה תשכ"ה – 1965 דרישה מפורשת כי החלטת בית המשפט תתקבל רק בעקבות פניה של היועץ המשפטי לממשלה או נציגו, ולפיכך, נראה לי כי אין כל מניעה כי האזרח הרואה עצמו נפגע בגין בנייה בלתי חוקית – הוא ייזום בעצמו את הגשת מתן צוו ההפסקה השיפוטי.
אפשר וראוי להפעיל דרך מוצעת זו של אכיפה אזרחית במקום הישענות על רשות הרישוי או כל גורם ציבורי אחר, כאשר רשות הרישוי מתמהמהת בפעולתה והשהיה עלולה לגרום להיווצרות נזק בלתי הפיך, כמו גם כאשר רשות הרישוי בדעה כי לא נעשה עוול וכי הבנייה הפוגעת היא בעצם בנייה חוקית לכל דבר, וברור כי במצב זה רשות הרישוי לא תנקוף אצבע בכיוון של עצירת הבנייה.
יש חשיבות רבה להליך זה במיוחד לאור היותו של חוק התכנון והבנייה חוק שלילי במובן זה שעל פיו לא חלה חובה על הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה לפעול, אלא רק ניתנת לה סמכות לפעול.
מנגד, ללא יזמה פרטית באכיפה, האזרח הקטן נותר חדל אונים מול עוול ההולך ונרקם מולו, פוגע בזכויותיו ועלול ליצור לו נזק בלתי הפיך בשל עבירת בנייה.
17/06/2007 |
בטעינה...
