כידוע, יש בתקנות התכנון והבנייה הגדרות שונות למונחי יסוד בתכנון הבית, כגון – "דירה", "חדר מגורים", "בניין", "בניין ציבורי", "פרוזדור", "בניין מגורים", ואכן, הייתה גם הגדרת מרפסת בתוספת השלישית לתקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות) תש"ל – 1970, [חישוב שטחי בנייה ושיעורי אגרות למתן היתר] – כדלקמן:

"מרפסת" – חלק חיצון של בניין אשר –
(1) רצפתו קשורה לרצפת פנים הבניין ודלת מעבר ביניהם.
(2) לא יותר משלושת רבעי היקף רצפתו מוקפים קירות.
(3) לאורך יתר שוליו ניצב מעקה שגובהו אינו עולה על 1.10 מ' מהמפלס של רצפתו.

הגדרת המרפסת כנ"ל היא הגדרה ראויה ונכונה, הן לעניין הדרישה כי לכל היותר 75% מההיקף יהיה סגור בקירות, הווה אומר, אורך המעקה יהיה לפחות 25% מהיקף המרפסת, והן לעניין גובה המעקה.

הגדרת המרפסת כאמור, שהייתה בתוקף עשרות שנים, כבר לא מופיעה בתיקון תשס"ז – אפילו ההגדרה של "מרפסת גג" נותרה בתיקון המאוחר על כנה, אך הגדרת "מרפסת" – איננה.

המונח מרפסת מופיע במקומות שונים בתקנות – מבלי שתהיה הגדרה כיום למרפסת.

לגבי כל התקנות שהותקנו לפני תיקון תשס"ז – בהיות התקנתן בזמן קיומה של הגדרת המרפסת כמובא לעיל – שרירה וקיימת הגדרת המרפסת כפי שהוגדר, אך עדיין נותרת השאלה, מה דין תקנה שמותקנת לאחר התיקון הנ"ל, אשר ביטל את ההגדרה.

אם ניעזר במילון, מוצעת הגדרת המרפסת לפי מילון אבן שושן כדלקמן:

"מרפסת – יציע לפני הבית, גזוזטרה רחבה; המרפסת מוקפת מעקה נמוך".

בהגדרת אבן שושן ברור התפקיד של המעקה במרפסת, ולמצער יהיו נתוניו של המעקה כפי שמופיע בהגדרת המרפסת בתקנות עד לתיקון תשס"ז, כלומר, המעקה בכל מרפסת יהיה לכל הפחות לאורך רבע מההיקף, וגובהו לא יעלה על 110 ס"מ.

המסקנה המתבקשת היא כי הגדרת המרפסת בתקנות – אף שבוטלה – תקפה לגבי כל תקנה שהותקנה עד לתיקון תשס"ז, ומתאימה מבחינת התכנון וההיגיון גם לכל תקנה המותקנת לאחר תיקון תשס"ז, כל עוד לא מוגדרת בתקנות או בחוק הגדרה חליפית.