|
הדרישה למעקה בגבול המגרש
מאת: ד"ר אינג' אברהם בן עזרא
בדרך כלל, במכירת בית מצורף אליו גם מגרש כחלק ממנו. הקונה בעל זכות שימוש במגרש גם כאשר מדובר ברכוש משותף, קל וחומר כאשר המגרש, כולו או חלקו, מוצמד לדירה.
להלן דברי השופטת ט' שטרסברג-כהן בת"א 1756/79, קראוס יהושוע ואח' נ' שיכון ופיתוח לישראל בע"מ, לא פורסם, מובא בספר "תכנון דירה כחוק" מאת א' בן עזרא בהוצ' "בורסי" מהדורת תשס"ב עמ' 207:
"לדירה בבית משותף לעולם צמוד רכוש משותף שהבעלות בו היא בחלק בלתי מסוים. (דברים אלה נכונים גם לגבי בית שטרם נרשם כבית משותף והוא ראוי להירשם ככזה).
קונה בעל דירה זכאי לכך שבנוסף לדירתו יוכל הוא ליהנות מן הרכוש המשותף כולו. הרכוש המשותף אינו עומד אמנם לשימושו הבלעדי של בעל הדירה שכן הוא שותף בו עם אחרים, אך בעלות משותפת זו אינה מצמצמת את חובתו של המוכר כלפי כל אחד מהקונים, ועליו לספק לכל אחד מהם בנוסף לדירתו גם את הרכוש המשותף בשלמותו."
לפיכך השטח של המגרש ראוי שייתחם, בין באמצעות גדר ובין באמצעות מעקה, בהתאם לנסיבות.
ואלה הנסיבות:
כאשר מדובר במגרש מישורי ללא הפרשי גובה, תכלית התיחום היא מצטמצמת לביצוע סימון הגבול ומניעת מעבר, ובמקרה כזה די בגדר מסוג כלשהו.
(מקובל לבצע גדר-רשת).
כאשר הקרקע משופעת ובגבולות המגרש נוצר סיכון בטיחותי בגין הפרשי המפלסים, לא די בגדר רשת אלא דרוש מחסום למניעת נפילה, היינו: מעקה העומד בדרישות ת"י 1142.
סוגיה זו נדונה בבית משפט השלום בתל אביב, ת"א 9342/87 פריינד ואח' נ' אליאב בע"מ, שופטת: ד"ר דרורה פלפל, לא פורסם, מובא בספר "עדות מומחה" מהדורת תשס"ב מאת א' בן עזרא בהוצאת "שי" עמ' 395, וכה נפסק שם:
"מסלעה בחלק האחורי של המגרש
בחלק האחורי של המגרש יש מסלעה. הנתבעת התקינה שם גדר רשת מצופה פלסטיק בין זוויתני ברזל.
נטען כי מעקה מסוג זה אינו ממלא את החובה הקבועה בתקנה 3.93 לתקנות התכנון והבנייה.
המדובר כאן במפל גובה מעל 1 מ'. האפשרות להתקנת גדר רשת או גדר חיה אפילו קיימת לפי תקנה 3.93 היא רק אם מפל הגובה נע בין 0.50 מ' עד פחות – 1 מ', מה שאין המקרה כאן. הפועל היוצא הוא שיש להתקין מעקה לפי הוראות התקן 1142".
מאז חלו שינויים בתקנות ותקנה 3.93 בוטלה, אך השינויים הללו לא מהותיים כי ההוראות "הועברו" מהתקנות לתקנים, והדרישה במהות לא שונתה.
לפי ת"י 2142 שנושאו: "בטיחות בשטחים פתוחים – פתרונות להפרשי גבהים; פתרונות באזורים מבונים", טבלה 1: כינוי א-1 + טבלה 3: כינוי א-1 (הפתרונות הדרושים עבור הפרשי גבהים מעל 1 מ'), ברור כי בגבול המגרש אשר בו יש הפרש מפלסים של 1 מ' ויותר, הפתרון הנדרש הוא מעקה בגובה 105 ס"מ לכל הפחות, העומד בכל דרישות התקן הישראלי 1142. יתר הפתרונות המובאים בתקן להפרשי גובה מעל 1 מ' הם לא מתאימים בעיקרם ליישום בגבולות המגרש, לאור הפסד השטח המרבי שנגרם למגרש – מישור משופע בזווית של °45 + 1 מ' מרווח אופקי.
[פתרונות ג-2, ד-2, ה-1].
להמחשה, במקרה של הפרש מפלסים בן 1.2 מ', תידרש רצועה ליצירת החיץ ברוחב כולל של: 1.2 מ' בגין המישור המשופע + 1 מ' רוחב אופקי [כנדרש בתקן שם] ובס"ה 2.2 מ'.
השטח הטעון ייצוב המישור המשופע יהא ברוחב של
מ'1.2x√2=1.7
ביצוע כנ"ל, לא רק שמהווה גריעה מהותית של רצועת קרקע רחבה, אלא שביצועו אינו זול יותר מעלות ביצוע המעקה, שכן יהא צורך לייצב את המישור המשופע באמצעים הנדסיים מקובלים, כגון – מסלעה או יריעות גיאו-טכניות ובנוסף ליצור תיחום פיזי כלשהו.
לחילופין, יידרש מישור משופע בזוית של °30 [ללא רצועה אופקית].
במקרה כזה [משופע בזווית של °30], עבור הפרש גובה בשיעור של 1.2 מ', רוחב הרצועה שתוקדש למישור המשופע יהיה:
מ' 1.2 : √3x3 = 2.08
השטח המשופע שיידרש בו ביצוע עבודות ייצוב באמצעות יריעות גיאו-טכניות יהיה ברוחב:
מ' 2.4 = 2 x 1.2
וכמובן שיהא צורך גם בתיחום באמצעות גדר – מכלול שעלותו בס"ה גבוהה מעלות מעקה, וזאת בנוסף להפסד שטח יקר מן המגרש לצורך ביצוע התחום בהתאמה לדרישות התקן.
משמעות התאמה לת"י 1142, היא הכנת מעקה שגובהו כאמור 1.05 מ' לפחות, והוא יהא צריך לעמוד מבחינת מבנהו בכל יתר הדרישות של תקן 1142 ובעיקר בנושא מניעת אפשרות הטיפוס בו, וכמובן חוזקו ויציבותו על כל הכרוך בכך.
ראוי ללמוד גם מפסק הדין של בית המשפט המחוזי בנצרת, אברבון טיטיאנה ואח' נ' שיכון ופיתוח לישראל בע"מ שדן בסוגיה הנ"ל על שני היבטיה [מעקה וגדר], ולהלן ציטוט:
" גדר רשת:
בסעיף 4.10 לחוות הדעת הכללית, מצא המומחה כי לא קוימו דרישות המפרט הטכני בכך שלא הותקנה גדר רשת בצדי השביל בכדי להפריד את חצרות הבתים מהשביל המשותף העובר בין החצרות. יתר גבולות המגרש גודרו כנדרש.
בחוות הדעת המדגמית סבר המומחה כי אין צורך בהתקנת גדר הרשת לצורך עמידה בדרישות המפרט, ולכן לא פסק לדיירים בדירות המדגמיות שנבדקו פיצוי עבור רכיב זה. שינוי זה מחייב הוספת הפיצוי עבור גדר הרשת גם לדירות המדגמיות.
מעקה בגבול המגרש
בסעיף 4.11 לחוות דעתו מצא המומחה כי קיימת סתירה בין תקנות התכנון והבניה לבין התקן ת"י 1142 כנוסחו במועד הרלבנטי.
לפי קביעת המומחה הפרשי המפלסים הקיימים בגבולות חלק מן המגרשים הם של מספר מטרים, ואין ספק כי נדרש להתקין מעקה בטיחותי אשר יענה לדרישות התקן הישראלי ת"י 1142 , אליו הפנתה תקנה 3.93 לתקנות התכנון והבניה. בשעתו נקבע בתקן כי הוא אינו חל על מקומות מחוץ לכתלי הבנין.
אינני סבורה כי קיימת סתירה בין הדברים.
תקנות התכנון והבניה החילו את דרישות התקן על מצב ספציפי שתואר בתקנה 3.93 ובהקשר זה גוברת ההוראה הספציפית המחייבת בניה לפי התקן על פני הקביעה הכללית בתקן כי הוא אינו חל מחוץ לכתלי הבנין.
מכל מקום, כאשר קיימת אי בהירות ומדובר בנושאי בטיחות מסוג זה, מן הראוי היה לנקוט בגישה המחמירה ולפעול כמתחייב לשם מניעת הסיכון. על כן, אני קובעת כי קיים ליקוי בעניין זה."
פסק הדין מופיע בפדאור 05 (27) 771 בעמ' 20.
21/02/2007 |
