| החזר שכרו של מומחה צד לדיון
מאת: ד"ר אברהם בן-עזרא
תשריט ידוע מראש הוא כי מומחה מטעם צד לדיון מחבר חוות דעת מקצועית הננגסת עד כדי ביטולה על ידי מומחה הצד הנגדי, ואז מגיח מומחה "ניטראלי" הממונה על ידי בית המשפט, רואה [בטעות] את עצמו כאילו הוא מגשר/מפשר/בורר/שופט וקובע את עמדתו המקצועית עם ערכים כספיים נמוכים ממה שנכלל בחוות הדעת של התביעה, מתוך מחשבה שגויה כי זה מה שהוא אמור לעשות במסגרת מינויו וכך מצפים ממנו כי ינהג, ומתוך תקווה והמתנה לקבל את המינוי הבא, כעושה רצונו של שולחו [בית המשפט].
ואז, במקרים לא מעטים בהם מתקבלת חוות הדעת של מומחה בית המשפט ומהווה בסיס לפסק הדין, במסגרת הטענות להחזרי הוצאות ושכר טרחה, יטען הנתבע כי מאחר וחוות הדעת של התובע התקבלה רק בחלקה – לא ראוי כי התובע יזוכה בהחזר שכר הטרחה של המומחה שמטעמו.
להלן שני פסקי דין המתייחסים לסוגיית החזר שכר טרחת מומחה בית המשפט בנסיבות כגון אלו המתוארות לעיל:
בש"א 9696/99 סגל אבי ואח' נ' שיכון ופיתוח לישראל בע"מ, בית המשפט המחוזי בחיפה, שופט: ר' סוקל, לא פורסם, מובא בספר "ליקויי בנייה" כרך א' מאת א' בן עזרא בהוצאת "בורסי" עמ' 248:
"הנתבעים טוענים כי בית המשפט לא קיבל את הערכת המומחה ולכן אין להחזיר לתובעים את הוצאותיהם לתשלום עבור אותו מומחה. טענה זו אין לקבל. הגשת תביעה בעניין שהמומחיות מחייבת צירוף חוות הדעת, לפיכך, יש לאשר הוצאות סבירות למומחה עבור הכנת חוות הדעת".
[בסיכומו של דבר נפסק לזכות המומחה מטעם התובעים בתיק זה סך כולל של 75574 ₪, וזאת בנוסף לפסיקת החזר שכרו של מומחה בית המשפט – סך של 29403 ₪].
ע"א 270/08 אלפסי מאיר ואח' נ' אנגל דיבלופרס בע"מ ואח', בית המשפט המחוזי בחיפה, שופטים: ג' גינת, ש' שטמר, ב' בר-זיו, לא פורסם, מובא בשלמות להלן:
"מבלי לגרוע ממסקנתנו זו, אנו סבורים שמן הראוי להתערב בנושא הוצאות המשפט, בכל הנוגע להוצאות המערערים – התובעים, בגין המומחים. לא ראינו עילה שלא לפסוק לזכות המערערים את ההוצאות שהוצאו על ידיהם בגין שכר המומחה שמונה על ידי בית המשפט, ושכרו של המומחה מטעמם. בא כוחם המתומד של המשיבים 1 ו- 2, הצביע על הפער שבין מסקנות המומחה מטעם המערערים לבין משקנותיו הסופיות של בית משפט השלום. עם זאת, השכר המבוקש אינו פועל יוצא של המסקנה של המומחה, אלא מדובר בשכר מקובל במקרים מעין אלה. אין מחלוקת שהתובעים-המערערים נזקקו לחוות דעת של מומחה מטעמם לצורך הגשת תביעתם ובמובן זה מדובר בהוצאה שהייתה דרושה להליך המשפטי."
בשולי הדברים להלן מספר גורמים אפשריים לפער בין חוות הדעת של מומחה התביעה בתיקי ליקויי בנייה לבין מה שנפסק בפסק הדין, מבלי שהדבר יטיל דופי בחוות הדעת:
א. חלק מהליקויים שנכללו בחוות הדעת – תוקנו בפועל.
ב. חלק מהליקויים שנכללו בחוות הדעת – אינם מזכים את התובעים בפיצוי עקב נימוקים משפטיים שלא שייכים כל לנושא המקצועי.
ג. בגין חלק מהליקויים – אף שאלה אושרו כנכונים על ידי בית המשפט – ניתן פיצוי כספי לפי אומדנה ולא בהתאם לעלויות התיקונים.
ד. לגבי ליקוי כלשהו – פסק הדין כולל בחובו טעות אולם שלא בשליטת המומחה אשר קבע את קיומו של הליקוי – לא הוגש ערעור על פסק הדין.
ה. הליקוי תוקן על ידי התובע ועל חשבונו, אך זה האחרון לא הצליח לאתר חשבוניות ולפיכך לא הוכיח את נזקו.
ו. הליקוי בוטל בגלל שינויים מהותיים ו/או תוספת בנייה – ואי אפשר היה לשחזר את קיומו בעבר, כמו גם את הנזק.
ז. מומחה בית המשפט פלש לתחום המשפטי, פירש שלילת היותו של הפגם האמור כאי התאמה, ובית המשפט קיבל את דעתו של המומחה שמינה ללא דיון בה – "כזה ראה וקדש".
אכן יש סבירות לחפיפה בין הגורמים המנויים, כמו גם שישנם גורמים נוספים אשר יכולים להסביר פער בין חוו"ד מומחה התביעה לבין חוו"ד מומחה בית המשפט ופסק הדין שניתן.
בית המשפט המחוזי בחיפה
ע"א 270/08 אלפסי מאיר ואח' נ' אנגל חברה לקבלנות כללית בע"מ ואח'
בפני:
כבוד סגן הנשיא גדעון גינת
כבוד השופטת שושנה שטמר
כבוד השופטת ברכה בר זיו
המערערים: 1. א. אלפסי מאיר
ב. נורית אלפסי בצלאל יחזקאל ושולמית
2. א. בצלאל יחזקאל
ב. בצלאל שולמית
3. שירה בלום
המשיבים: 1. אנגל ג'נרל דיבלופרס בע"מ
2. מרומי שכונת דניה שותפות רשומה
3. מטאנס מיכאל חברה לבנין ועבודות אבן בע"מ
פסק דין
אחרי ששמענו את טענות הצדדים, בכתב ובע"פ, אנו סבורים שמן הראוי לאשר את פסק דינו של בית משפט השלום בשים לב להוראות תקנה 460 (ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984 וזאת בשים לב לכך שמתקיימות בענייננו היסודות המנויים באותה תקנה.
מבלי לגרוע ממסקנתנו זו, אנו סבורים שמן הראוי להתערב בנושא הוצאות המשפט, בכל הנוגע להוצאות המערערים – התובעים, בגין המומחים. לא ראינו עילה שלא לפסוק לזכות המערערים את ההוצאות שהוצאו על ידיהם בגין שכר המומחה שמונה על ידי בית המשפט, ושכרו של המומחה מטעמם. בא כוחם המתומד של המשיבים 1 ו- 2, הצביע על הפער שבין מסקנות המומחה מטעם המערערים לבין משקנותיו הסופיות של בית משפט השלום. עם זאת, השכר המבוקש אינו פועל יוצא של המסקנה של המומחה, אלא מדובר בשכר מקובל במקרים מעין אלה. אין מחלוקת שהתובעים-המערערים נזקקו לחוות דעת של מומחה מטעמם לצורך הגשת תביעתם ובמובן זה מדובר בהוצאה שהייתה דרושה להליך המשפטי.
אנו מקבלים איפוא את הערעור רק במובן זה שאנו קובעים כי המערערים זכאים להחזר בגין ההוצאות שהוציאו למומחה מטעמם וכן הסכומים ששולמו על ידיהם כחלק משכרו של המומחה שמונה על ידי בית משפט השלום. הסכומים ישאו ריבית והפרשי הצמדה ממועד ההוצאה בפועל ועד למועד ההחזר. בהעדר הסכמה בין הצדדים בעניין זה, יפסוק בעניין רשם בית משפט השלום בחיפה. החלוקה בין המשיבים לבין עמצם בהתאם לחלוקה שנקבעה בפסק שינו של השופט המלומד. כל יתר חלקי הערעור, וכן הערעור שכנגד, נדחים.
בשים לב לתוצאה אליה הגענו, אנו מחייבים את המשיבים [בהתאם לחלוקה שנקבעה בבימ"ש השלום, כאמור] לשלם למערערים את הוצאות המשפט בערעור וכן שכ"ט עו"ד בסך 5000 ₪ + מע"מ, להיום.
הערבון בערעור יוחזר למי שהפקידו.
ניתן והודע היום ב' שבט תשס"ט, 27/01/2009 במעמד הנוכחים.
____________ ________________ _________________
סגן נשיא שופטת שופטת
29 ינואר 2009
|
