מאת: ד"ר אברהם בן-עזרא
אני יכול להבין את המניע של מומחים לחוות דעה מקצועית שאינה תואמת את דעתם של צדדים לדיון או אף מומחים מהצד הנגדי – אך איני מצליח לרדת לסוף דעתו של מומחה, המקבל מינוי לשמש מומחה אובייקטיבי מטעם בית המשפט בסכסוך בין שני צדדים לדיון טעון, במצב בו צד אחד לדיון טוען מראש כי הוא אינו מעוניין בשירות המקצועי שעלול להינתן לו - בכספו, ובכפייה.
* * *
מומחה המתמנה כמומחה מטעם בית המשפט, אמנם הוא בבחינת "ידו הארוכה של בית המשפט", אולם בניגוד לשופט, שבגין עבודתו המקצועית בתחום המשפטים התובע לבדו משלם אגרה מראש, הוא גם הצד המעוניין בהליך המשפטי, ואילו הנתבע נגרר להליך זה בעל כורחו ונגד רצונו- הרי המומחה אמור לשרת שווה בשווה את שני הצדדים, ולרוב הוא גם מקבל את שכרו עבור עבודה מקצועית זו - שווה בשווה משני הצדדים.
יוצא שצד לדיון, שיש לו סיבות שלא להאמין למומחה הממונה – לא רק שהמומחה לא מהווה במה נאותה לטענותיו, אלא הוא גם נאלץ לשלם למומחה שכר טרחה, על מנת שכצפוי מראש – המומחה ישלול את הטענות המועלות על ידו.
אי אפשר לדרוש מהצדדים לדיון כי יתנו אמון בשופט, במצב בו מינויו הוא אקראי ובמצב בו צד לדיון נגרר לתביעה בעל כורחו ונגד רצונו. לא כך הוא הדבר כאשר מדובר במומחה הממונה מטעם בית המשפט.
ראה בעניין זה החלטה בת"א 11445-06-08 הולנדר ואח' נ' סדנאי ואח', בית משפט השלום בחיפה, שופטת: ש' ברסלב, [פורסם במאגר נבו], הקובעת כדלקמן:
"עולה מהודעות/תגובות ותשובות הצדדים כי הסיור נקטע לאחר שהועלו טענות הדדיות ובכלל זה באשר לקשר הקודם בין הנתבעים לבין המומחה, שגרם להתלהטות הרוחות. אף המומחה מודה שנוכח ההתנהלות אותה ראה כניסיון לפגוע באמינותו ולפגום ביושרו הודיע במהלך הסיור על התפטרות מייצוג 'בעידנא דריתחא'.
נהיר לי שהמומחה מקצועי ויעשה מלאכתו נאמנה חרף אירוע זה.
יחד עם זאת, משעסקינן בשלב מקדמי, בו טרם נבדקו טענות הצדדים לגופן וטרם ניתנה חוות הדעת, יהיה בית המשפט ליבראלי יותר בגישתו להחלפת מומחה (ולעניין זה שותפה אני לדעה שהובעה ב-ת"א (רחובות) 1687/03, חיים נ' הדר חברה לביטוח בע"מ (2005); וראה בהשוואה: בר"ע 187/80, מנשה עמרם נ' רון דאודיאן, פ"ד לה(1) 673; רע"א 9724/07, דן חברה לתחבורה ציבורית בע"מ נ' אמנון חביב (2008));
ומתוך רצון, כדברי כב' הש. י. עמית בבר"ע (חיפה) 3329/08, זיו נ' זיו (2008) "...לשאוף לכך שזהות המומחה תהיה מקובלת ככל שינתן על שני הצדדים, על מנת ליתן לכל צד את ההרגשה שקיבל את יומו בבית המשפט", גם מקום בו לא מתקיימת עילה 'קלאסית'.
10. לפיכך, אני מודה בשלב זה למהנדס ושמאי המקרקעין מר מ. קרבצ'יק על נכונותו לשמש כמומחה מטעם בית המשפט בתיק זה".
עוד ייאמר לעניין המומחה[לא קרבצ'יק הנזכר בהחלטה];
מה לו להיאחז בקרנות המזבח ולדחוף עצמו, לממש מינוי עבור שני צדדים, במצב בו צד אחד מודיע כי אין לו שום אמון במומחה?
איך יש לו גם העוז והחוצפה לקבל צ'ק ממי שאינו נותן בו שום אמון?
האם ידו אינה רועדת ברגע הפקדת הצ'ק לטובת חשבונו הפרטי בבנק?
מסתבר שישנם מומחים עזי מצח, הנלחמים בחירוף נפש על קיום ויישום מינויים– מתוך הישענות על בית המשפט, שלא תמיד ממהר לבטל מינוי, שמא הביטול יפגע במומחה שמינויו מבוטל.
אכן, ביטולו של מינוי כזה פוגע בכיסו של המומחה, אך כל עוד הצדדים לא נדרשים להעלות על הכתב את הסיבות לחוסר האמון – כבודו של המומחה השנוי במחלוקת אינו נפגם.
בטרם יבשה הדיו מעל ההודעה של צד לדיון בה אני מתבקש שלא לקבל את המינוי, כי אין אמון בי או שאיני רצוי, אף ללא הנמקה, בנושא בו אני מקבל מינוי מטעם בית המשפט – אני נוהג להודיע לצדדים ולבית המשפט על ויתורי וסירובי לשמש בתיק מומחה מטעם בית המשפט.
כך חייב לנהוג כל מומחה, ומי שאינו נוהג כך – ראוי כי בית המשפט יכוונו לכך.
הדברים רוכזו כאן לאור אירוע אחר, בו מונה המהנדס י' ד' כמומחה מוסכם מטעם בית המשפט לצורך בדיקת דירות ורכוש משותף של בניין רב קומות בחיפה. לאחר שהמומחה סיים את בדיקתו, התגלה לתובעים כי בניגוד להודעתו לצדדים מראש, הוא נתן חוות דעת מקצועית לטובת הקבלן בתקופה בה הוא הצהיר כי לא עשה כן. לפיכך, פנו התובעים אל המומחה בהצעה כי יבטל מינויו, דבר שהוא לא הסכים לו, ואילץ את התובעים להגיש בקשה לפסילתו כמומחה.
הבקשה אושרה על ידי בית המשפט המחוזי בחיפה, והמומחה נפסל כמומחה מטעם בית המשפט. עוד נפסק כי התובעים יקבלו את הוצאותיהם בגין ההליך, והנתבעת היא זו אשר תממן את שכרו של המומחה עד לאותו שלב – בעניין זה יש להזכיר כי חובת הגילוי הנאות בדבר הקשר העסקי בין המומחה לבין הנתבעת חלה הן על המומחה והן על הנתבעת.
על כך הגישה הנתבעת בקשה להארכת מועד לערעור על פסילת המומחה והחזרתו לתפקידו – בקשה שנדחתה על ידי בית המשפט המחוזי בחיפה.
לאמור, מאווייה של הנתבעת היו לכפות על ציבור שלם, בעליהן של עשרות דירות מגורים, לקבל ואולי גם לממן את י' ד' כמומחה מטעם בית המשפט על אף שהציבור הזה כבר גילה כי קיימים קשרים מקצועיים בין הנתבעת לבין המומחה, ולכל אורך הדרך הפתלתלה הזו – המומחה עצמו לא העלה על דעתו כי ראוי שיתפטר...
