הסיכון שבמסתורי הכביסה
מאת ד"ר אברהם בן עזרא
על פי תקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות) תש"ל – 1970, התוספת השנייה, יש להגן על מקומות עם הפרשי גובה מסיכוני נפילה באמצעות מעקה, ועל פי תקן ישראלי 1142 חובה לבנות את המעקה כך שיעמוד במגוון דרישות והוראות מבחינת מבנהו, החומרים מהם הוא בנוי וחוזקו – עמידותו נגד כוחות אופקיים ונגד כוחות אנכיים.
ברבבות דירות בישראל יש מקומות עם הפרשי גובה אשר הגנתם פגומה והם מהווים מוקד לפורענות בגלל היעדר מעקה תקני שיגן על המשתמש במקומות אלו.
הכוונה היא למשטחים המצויים מאחורי מעקה מרפסת הכביסה, בתווך שבין מעקה המרפסת לבין מסתור הכביסה. אמנם שטח המרפסת מוגן על ידי המעקה התקני, אולם השטח החיצוני למרפסת – אינו מוגן על ידי מעקה אלא בקצהו מותקן מסתור כביסה.
ההבדל בין מסתור כביסה לבין מעקה הוא רב. לגבי מעקה יש דרישות חוזק מוגדרות וברורות, שאינן חלות על מסתור, ולהלן תדפיסים בעניין זה מתוך התקן 1142:
בטבלה מס' 1 יש נתונים אשר על פיהם יש לבנות את המעקה במבנים ובמיקומים שונים, לרבות בבנייני מגורים בכל מקום שקיומו של המעקה נדרש.
בנוסף להיבט יציבות המעקה, יש גם חשיבות למבנה המעקה. לפי התקן הנ"ל, חל איסור לבנות את המעקה משלבים אופקיים בשל סיכון הטיפוס. סיכון זה הוא דו סתרי: מצד אחד מבנה המעקה אמור לסכל ניסיון תמים של ילדים לטפס על המעקה ולהימצא בסיכון של נפילה, ומצד שני – לגבי מסתור כביסה כמעקה – מבנה כמו סולם מזמין גנבים לפרוץ לדירות שבקומות התחתונות, והיו דברים מעולם.
להלן מובאים דבריה של השופטת אריקה פריאל בעניין הנדון לעיל:
"חדר שירות של איילת
21. המומחה מטעם איילת סבור, כי יש צורך במעקה תקני נוסף בחדר השירות. מומחה חברת אנגל כמו גם מומחה בית המשפט סבורים כי אין צורך בכך, וכי די בקיומו של מעקה תקני אחד.
22. מחוות הדעת עולה, כי קיים מעקה תקני בחדר השירות מאחוריו הותקן מסתור הכביסה אשר בבסיסו משטח קשיח עליו מונחים דוד מים, יחידת המזגן וצנרת. מסתור הכביסה מסורג [כפי הנראה מאלומיניום] ומחובר למבנה בברגים. אין חולק כי מסתור הכביסה אינו עונה על דרישות תקן ישראלי 1142 "מעקים ומסעדים" שהוא תקן רשמי. המומחה סבור כאמור כי די במעקה תקני אחד וכי מסתור הכביסה כמות שהוא מהווה הגנה מספקת נוספת.
23. סעיף 2.10 לתוספת השנייה בתקנות התכנון והבנייה [היתר, תנאיו ואגרות] תש"ל – 1970 הנוכחי, שקודמו סעיף 3.90 זהה בניסוחו והיה בתוקף במועד הרלוונטי, קובע לאמור:
"בעל מרפסת בבניין ובכל פתח בקיר בבניין שקיימת סכנת נפילה ממנו, ובכל מקום בבניין שבו הפרשי הגובה בין שני מפלסים סמוכים הוא 60 ס"מ לפחות, יותקן מעקה שיתקיימו בו דרישות תקן ישראלי ת"י 1142 מעקים ומסעדים [להלן – ת"י 1142]".
24. אין למעשה חולק, כי קיימת גישה למשטח הקשיח הקיים מאחורי המעקה התקני ולפני מסתור הכביסה. האפשרות שמאן דהוא יעמוד על משטח זה אינה ערטילאית שהרי נפילת כבסים על אותו משטח ועמידה עליו לשםאיסופם אינם בגדר חיזיון דמיוני וכך גם עמידה של בעלי מלאכה הנדרשית לתקן את המזגן או הצנרת המונחים עליו. מאחר שמסתור הכביסה מחובר למבנה בברגים הרי שקיימת סכנת התנתקות ומכאן גם סכנת נפילה. זהו בדיוק המצב שסעיף 2.10 ותקן ישראלי 1142 נועדו למנוע.
25. בניגוד לדעת המומחה, יש לראות במצב הקיים משום ליקוי ולכן זכאית איילת לפיצוי בגינו. עלות התקנת מעקה תקני נוסף מסתכמת ב- 1000 ₪ בצירוף פיקוח הנדסי ומע"מ".
בשולי הדברים יובהר כי אין לייחס חשיבות לגבי מעמדו של התקן כתקן רשמי או תקן שאינו רשמי, וזאת גם לאור דברי בית המשפט באותו פסק דין בעניין תקן אחר [1205.3] – כדלקמן:
"18. שנית, העובדה שהתקן האמור אינו תקן רשמי ולכן אינו מחייב אינה רלוונטית במערכת היחסים בין קבלן - רוכש דירה. מחובתו של קבלן להקים מבנה בהתאם לאמות מידה מקובלות המאפשרות שימוש בו למטרות להן הוקם. בעניין זה אין נפקא מינה אם קיים תקן – רשמי או בלתי מחייב – אם לאו. מכאן, גם לולא התקן בו מדובר היה זה מחובתן של הנתבעות לתכנן חדרי שירותים ואמבטיה ולהקימם באופן שיאפשרו שימוש נוח בהם. קיומו של תקן נותן לקבלן את אמת המידה אשר בעיני רשויות התקינה ראוי לנהוג על פיה.
19. כהערה יצוין, כי ההחלטה מתי יקבל תקן מסוים מעמד של תקן רשמי ומתי לאו מסורה לשיקול דעת העוסקים בתחום התקינה היושבים על המדוכה ושוקלים זאת על בסיס נתונים מקצועיים.... ....כאשר מדובר בתקן המסדיר נושא שנוגע לנוחות המשתמש במתקן לא ראה המחוקק להעמיד את אמצעי האכיפה המצומצמים בלאו הכי והותיר את העניין למערכת היחסים בין אדם לחברו, ובמקרה דנן בין קבלן לרוכש דירה".
בית המשפט עדיין לא התייחס בפסק דינו לשיקולים זרים החודרים למכלול השיקולים בהתקנת תקנים וליחסי כוחות השוק – חברות קבלניות עתירות השפעה וממון מול האזרח רוכש הדירה שאינו מאוגד ואינו מאורגן, אך די במה שכן נאמר בפסק הדין כדי להבין את הדרך המותווית בתכנון וביצוע של מבנים, כמו גם בבדיקתם.
[ת"א 21924/02 איילת אלון ואח' נ' אנגל חברה לקבלנות כללית בע"מ ואח', בית משפט השלום בחיפה, שופטת: אריקה פריאל, נפסק ביוםט"ו באלול תשס"ח 15 בספט' 2008, טרם פורסם].
26/09/2008
