|
זוטי דברים
מאת: ד"ר אברהם בן עזרא
זוטי דברים הם פריטים שראוי להתעלם מהם, ובית המשפט לא יראה בעין יפה הסתמכות עליהם.
בדיקת התייחסות המחוקק לזוטי דברים מצויה בתחום אחר מליקויי בנייה וחוק המכר (דירות), אך גם בענייננו, צריך להיזהר בדבר:
"18יג.
8טיפול בתלונה (תיקון התשס"ו)
(א) נציב אזורי לא יטפל ולא ימשיך לטפל בתלונה, אם מתקיים אחד מאלה:
(1) נושא התלונה אינו בגדר הפרה כאמור בסעיף 18יב;
(2) העילה נשוא התלונה נמצאת בבירור בערכאה משפטית.
(ב) הוגשה לנציב אזורי תלונה, ולא התקיימו הנסיבות האמורות בסעיף קטן (א), יחליט לנהוג באחת מדרכים אלה:
(1) לדחות את התלונה על הסף, אם סבר כי התלונה הוגשה בחוסר ניקיון כפיים או חוסר תום לב הניכרים על פניהם, או כי התלונה על פניה חסרת בסיס כלשהו או מעלה ענין שהוא בגדר זוטי דברים , או כי עברה יותר משנה מאז שנוצרה העילה לתלונה;"
[מתוך חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה התשמ"ח 1988].
לאמור, לא בכל דבר ועניין דין פרוטה כדין מאה, ולא כל ליקוי ואי התאמה מצדיקים הפעלת גלגלי המשפט והצדק באמצעות הגשת תביעה. אלא שצריך להבין בעניין זה במה דברים אמורים.
תהיה זו טעות להסיק מגישה זו כי גריעה ב- 1 ס"מ ממידת המינימום הקבועה בתקנות לגבי גובה דירה, לגבי רוחב פרוזדור או גובה דלת – היא גריעה שולית המוגדרת כזוטי דברים.
ראה בעניין זה:
א. בת"א 922/95 סלומון שמואל ואח' נ' שיכון ופיתוח לישראל בע"מ ואשטרום בע"מ, בית המשפט המחוזי בתל אביב, שופטת: צ' ברון, יש התייחסות למידות הנדרשות בתקן או בתקנה באופן שלמומחה בית המשפט ואף לבית המשפט עצמו אין כל סמכות להשיג על דרישות אלו. פסק הדין מופיע בספר "ליקויי בנייה" כרך א' בהוצ' "בורסי" תשס"ו עמ' 96.
ב. בע"א 68/85 + 71/85 סולל בונה בע"מ נ' נמרוד וברקן ואח', בית המשפט המחוזי בירושלים, נפסק על ידי בית המשפט [שופטים: א' נועם, צ' טל, ש' ברנר] כי בגין כל 1 ס"מ הפרש בגובה דירה – מתחת למינימום של 250 ס"מ הנדרשים בהתאם לתקנות – יורד ערכה של הדירה ב- 0.69% מערכה. אף שיש לקבוע את שיעור ירידת הערך בהתאם לנסיבות הספציפיות, ברור מפסק הדין כי קיימת אי התאמה שפיצוי בצידה לגבי כל 1 ס"מ של הפחתה בגובה הדירה.
ג. בתקן הישראלי 23 חלק 3 הדן באגף דלת עץ, כלולות דרישות שונות לגבי מידות אגף הדלת [עובי, גובה, רוחב, מיקום אביזרים בדלת] – כשבתקן כלולות גם הסטיות המותרות [בערכים של מילימטרים], כך שקביעת מידות גבוליות אחרות יוצרת זילות התקן וביטול הקריטריונים המקצועיים שנכללו בו. להלן המחשת הדרישות על ידי טבלה מספר 1 שבתקן:
ברור מהטבלה דלמטה כי 1 מילימטר סטיה או סטיה אחרת דומה כנקוב בטבלה, אינה בחזקת זוטי דברים וכי בגלל סטייה מעבר למילימטרים הספורים כפי שמופיע בטבלה – נפסל המוצר כבלתי מתאים לדרישות התקן הישראלי.
זאת, כאשר במפרט הערוך לפי חוק המכר (דירות) כלולה דרישה מפורשת כי כל המוצרים והעבודות יהיו בהתאם לדרישות התקן הישראלי, כאשר יש כזה.
כך גם לגבי כל דרישה שבתקנים ובתקנות הבנייה; כאשר המידות של הסטייה נתונות, יש להתייחס אליהן בדייקנות, וכאשר יש רק גבול תחתון לדוגמא, אין אמנם חובה לדייק במוצר, אך אי הדיוק צריך להיות במקרה זה כלפי מעלה. לדוגמא, כשבתקן 1142 יש הוראה כי גובה המעקה יהיה לכל הפחות 105 ס"מ – לא דרושה דייקנות יתר מהמבצע וקיים חופש לבצע את המעקה בגובה העולה על מידה זו – אולם אין היתר לבנות מעקה בגובה קטן יותר מ- 105 ס"מ בשום שיעור שהוא.
22/04/2007 |
