| חוות דעתו המשפטית של מומחה שאינו עו"ד
מאת: ד"ר אברהם בן עזרא
למען הגילוי הנאות ייאמר כי מחבר דברים אלו [מהנדס בניין] עשה את עבודת הגמר לתואר שני במדיניות ציבורית [אונ' תל-אביב] בנושא משפטי – "היבטים משפטיים של בקורת מבנים", בהנחיית השופט [בטרם התמנותו לכס השיפוט] ד"ר גבריאל קלינג, וגם התואר השלישי היה עם זיקה משפטית – "Dfects, Faults and Mistakes in Planning and Buikdings and their Influence Upon Dwelling Quality in Israel".
זה לא הופך את המחבר לבעל מקצוע אחר זולת מהנדס, אולם ידע נרכש אינו בר ביטול.
* * *
באחת העדויות שלי בבית המשפט, נשאלתי שאלה משפטית הקשורה לחוות דעתי. איני מחזיק בדעה כי עד צריך להיכנס אל סד התשובות של כן ולא, וראה בעניין זה מאמרי בספר "תבונת העדות" בהוצאת "שי" עמ' 23. לפיכך, תשובתי כללה הסבר מקדים כי מדובר בסוגיה משפטית, ולאור הסכמת בית המשפט כי אשיב על השאלה – ניתנה התשובה לגופו של עניין, ואף פסק הדין אישרה.
בעבודתי עם עורכי דין – כהכנה לחקירת עד מומחה, בהתייעצות להכנת כתב טענות, בהתייעצות בכל נושא העולה לדיון והקשור לעבודתי המקצועית בתיק, כשאני מביע דעה בנושא מסוים, יש ועורך דין מסוים מתלהם וטוען כי איני עורך דין. כלומר, במקום להתמודד עם הטענה המועלית במסגרת הדיון – הוא מנסה לעקוף את ההתמודדות באמצעות פסילה על הסף. מתאים להביא בעניין זה את דבריו של השופט מ' סלוצקי בת"א 1373/88 ארז איתן ואח' נ' דניה סיבוס בע"מ, בית המשפט המחוזי בחיפה, לא פורסם, מופיע בספר "תכנון דירה כחוק" מאת א' בן עזרא בהוצ' "בורסי" 2002, כדלקמן:
"מצפים מאדריכל שיהא לו הידע המקצועי בכל הוראות החוק, חוקי עזר, התקנים והתקנות הנוגעים לתחום עיסוקו, ועליו להקפיד בישומם".
כמובן שבנוסף לכך על האדריכל גם לדעת את הפסיקה הדנה בכל אלה, כי אין ידיעה מושלמת של תקנה וחוק ללא ידיעת הפסיקה הרלוונטית. הידע של המהנדס והאדריכל צריך להיות ברמה של הימנעות מטעויות בתכנון, בפיקוח, בייעוץ ובכל תחומי עבודתם, ובמסגרת זו, שאינה צרה – אלא רחבת היקף, עליו לדעת לא פחות מאחרים. מדובר בעיקר בחוקי התכנון והבנייה, רישוי הבנייה, המקרקעין, סדר הדין לעניין המומחיות ובסדרה ארוכה של נושאים הקשורים להם.
בית המשפט העליון הביע את דעתו על חילוקי דעות בין מומחים – מדובר בע"א 7298/00 ביחד עם ע"א 7396/00 בסט דוד סמואל נ' חממי עזרא ושלמה, חממי עזרא ושלמה נ' אלברט אוחיון ואח', פסק דין מיום כ"א אלול תשס"ז [4 לספטמבר 2007], שופטים: א' גרוניס, ס' ג'ובראן, ד' ברלינר.
להלן ציטוט המדבר בעדו:
"בית-המשפט קמא אמר בפסק דינו כי "נראית לי דעתו של המומחה בן עזרא" (כשהכוונה היא להעדפתה על פני חוות הדעת של מומחה בית-המשפט ד"ר זלינגר ומומחה המערערים). העדפה זו מצויה בתחום שיקולו והחלטתו של בית-משפט קמא. אין כל חובה להעדיף דווקא את חוות הדעת של מומחה בית-המשפט. יחד עם זאת – נראה כי במקרה הנוכחי הסוגיה כלל אינה מתעוררת חרף התבטאותו של בית-משפט קמא כנ"ל.
אין מחלוקת מקצועית אמיתית בין המומחים, או לפחות אין מחלוקת המצויה אך ורק בתחום המומחיות שלהם. כל המומחים מסכימים באשר לשטחי הדירות. הסוגיה בה נחלקו המומחים היא האם יש לפצות עבור "השטחים הציבוריים" שבהם מדובר בתיק זה. מדובר בענייננו בסוגיה משפטית ולא במחלוקת מומחים".
לעניין, המומחים אמנם חלקו זה על זה ודעתו של אחד מהם הכריעה את הכף בנושא שהוא עיקר פסק הדין, אשר בעקבותיו – רק בראש נזק הנובע ממנו – נפסקו לטובת המשיבים מעל 11,000,000 ₪, אולם – כמאמר פסק הדין – סלע המחלוקת לא היה בתחום התכנון והבנייה שבו הייתה תמימות דעים בין המומחים, אלא דווקא בתחום המשפטי.
לסיום חיבור קצר זה מופנית תשומת הלב כי הנושאים המשפטיים והתכנוניים שלובים זה בזה, תלויים זה בזה ומשפיעים זה על זה; מרצה לתחיקת הבנייה באקדמיה, יכול להיות עורך דין, כמו גם מהנדס או אדריכל.
המחבר הוא מרצה לתחיקת הבנייה.
27/09/2007 |
