|
בהחלט לא, מדובר בדרישה שרירותית, בלתי חוקית בעליל, קפריזית ופוגעת באזרח תוך סיכול תכנון חוקי והגיוני של אזרח השומר חוק וביחד עם זה רואה פני עתיד. אמנם דרישות מסוג זה מועלות לא אחת על ידי משרדי מהנדס העיר ועל ידי וועדות לתכנון ולבנייה, אך הן דרישות חסרות שחר וללא שום בסיס חוקי או תכנוני.
חלל סגור מכל עבריו, הוא אינו בר שימוש וכבר יצאה הלכה מבית המשפט העליון כי אין לראות את האזרח כעבריין פוטנציאלי ולהניח כי הוא יעבור על חוקי הבנייה. הנחת היסוד של רשויות הרישוי צריכה להיות הפוכה – כלומר – שהאזרח שומר חוק. סביר בנסיבות העניין לכלכל את הצעדים ולבנות תוך שמירת אופציה עתידית להגדלת הבניין ולניצול חלל שכיום ניצולו אינו מתאפשר.
יהא זה בלתי סביר, למשל, לגרום לסיכול מימושה של אופציה כזו באמצעות יציקות יסודות שיפריעו במימדיהם לבנייה העתידית. מצד שני, אין לפתוח פתחים אל חלל זה, לא מעברים, לא דלתות ולא חלונות, ללא היתר בנייה.
להלן דבר בית המשפט ממנו ניתן ללמוד כי חלל ייכלל במסגרת אחוזי הבנייה רק אם ייפתחו לעברו פתחים, ואף שהמובא להלן לא דן בדיוק בסוגיה שמועלית בשאלה לעיל – משתמעת ממנה התשובה הראויה:
"כמפורט בבקשה (סעיף 7), על פי היתר הבנייה שניתן למשיבים, בקומת הקרקע, בהמשך לקירות הדירתיים (ממ"ד) שנבנו בקומות העליונות, אמור להיות חלל אטום מכל עבריו בארבעה קירות בטון. בפועל פתחו בקיר המזרחי של אותו חלל שני פתחים לשם קביעת חלונות. כאשר מותקנים החלונות - בלא שיש לכך היתר - אמור החלל להיכלל באחוזי הבנייה של הבניין, והוא לא נכלל בהם. שטח הבניין מוגדל, לכן, בניגוד להיתר הבנייה".
ב"ש [בקשות שונות] 96 / 2 הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה - רמת-גן נ' ויקטור ודוד נחמני בית משפט השלום בתל אביב, שופטת: ר' רונן, פדאור נו (4) 314, עמוד 336-337.
10/10/2007 |
