כל בניין מחוייב על פי התקנות והתקנים החלים להיות מחושב ומבוצע עם מקדמי בטיחות כנדרש לגבי כל אלמנט מן הבניין בהתאם לסוגו, למיקומו ולתפקודו של כל חלק בבניין. בניין הנבנה עם מקדמי בטיחות נאותים, יסבול פחות מסדקים, אם בכלל, יחזיק מעמד זמן רב יותר במצב תקין, מערכות הבניין בו לא יתבלו מהר מדיי, והוא גם יעמוד טוב יותר כנגד רעידות אדמה.
אין שום רשות למתכנן ולקבלן לתכנן ו/או לבנות את הבניין תוך שימוש במקדמי בטיחות פחותים מדרישות התקנים, גם אם לדעתם, למרות הגריעה במקדמי הבטיחות, הבניין בכללותו לא יתמוטט ואינו מצוי כלל בסיכון של יציבות.
יש לדעת כי הבניין לא נועד רק להתקיים ולהחזיק מעמד, אלא גם למלא פונקציות שונות, וכאשר רצפה אשר בה לדוגמא יש צנרת מסוג כלשהו שוקעת – נוצרת פגיעה בצנרת, כמו גם שכאשר קיר נסדק – הסדק מהווה מוקד לחדירת רטיבות, וחדירת הרטיבות עלולה לפגוע במתקני החשמל.
בשנות השמונים של המאה שעברה נאלצו להרוס מספר מבנים בני 4-5 קומות בצימת גבעת אולגה, בהם השתכנו בעת האחרונה לקיומם עולים מאתיופיה, למרות שאותם מבני מגורים לא היו בסכנת התמוטטות. סיבת הריסתם של מבנים אלו תפקודם הקלוקל של הבתים – סדקים שנפערו וגרמו לחדירת חרקים וחיות אחרות לדירות, ליקויי בידוד ואיטום חמורים, ועוד.
כל שעליך לעשות זה לאפשר למומחה בלתי תלוי להעריך את הנזק ולעמוד על זכויותיך בשני מישורים –
א. לגרום באמצעות פתרונות הנדסיים שהבניין שלך יהיה עם מקדמי בטיחות כנדרש בחוק, ככל שניתן לעשות זאת.
ב. לתבוע בגין הנזקים שייגרמו את האחראים לכך – נזקי תיקונים שיידרשו, נזקי ליקויים שייוותרו, ונזקים שינבעו מאופן התיקונים בהתאם לנסיבות.
14/05/2007
