אחיתופל הגילוני (בן העיר גילה), דמות מקראית בעלת חכמה רבה. היה יועצו של דוד המלך, ולאחר מכן יועצו של בנו אבשלום. [בנו אליעם היה משלושים גיבורי דוד. (שמואל ב' כ"ג 34)].
עצת אחיתופל ידועה כמשל לעצה גרועה, אך היא בכל מקרה עצה בחילוקי דעות, והפרשנות מייחסת לאחיתופל עצה נבונה.
בתחום ליקויי הבנייה מתגבשת קבוצה של יועצי חצר, המחווים דעה מקצועית בהתאמה לציפיותיהם של שולחיהם ללא שום בקורת אובייקטיבית ועם פניות מובהקות לטובת הצד שמשלם את שכרם. מדובר בהרבה שכר; מדובר ביועצי אחיתופל המשרתים קבלנים.
למרבה הבושה והצער, מומחים אלה – הם גם חביבי בתי המשפט, ומקבלים מינויים כמומחי בית המשפט, מטעמים שנדונו ויידונו במאמרים נפרדים.
כאשר ניצב מול מומחה מסוג זה צוות [מומחה הדיירים ובא כוחם] שאינו מיומן דיו, ושופט לא מעמיק ודוחק לקצר הליכים, הנזק הוא כולו של התובעים, והיו דברים מעולם.
בענייננו, יש ונטיית לבם של מומחי אחיתופל לטובת הקבלן היא כה קיצונית, עד כדי כך שהם גורמים נזק רב לשולחיהם ומשלמי שכרם, ויובאו כאן שתי דוגמאות בבחינת הפרט המלמד על הכלל:
א. ע"א 86/86 אחד העם שפירא בע"מ נ' לשם רבקה ואריה, בית המשפט המחוזי בחיפה, שופטים: מ' סלוצקי, י' מרגלית, פס"מ תשמ"ח (1) 3.
בפסק דין זה מומחה הקבלן מזער את כל הליקויים שנקבעו על ידי מומחה הדיירים עד כדי ביטולם, דבר שהסב קורת רוח רבה לקבלן עם קבלת חוות דעתו, אך נזק רב לאחר פסק הדין.
להלן ציטוט מפסק הדין של בית משפט השלום חדרה, שופט: ע' שרון, ת"א 1217/84 לשם נ' אחד העם שפירא בע"מ, לא פורסם, מובא בספר "עדות מומחה" מאת א' בן עזרא בהוצאת "שי" 2001 עמ' 235:
"לדוגמא אציין מס' עובדות המסייעות ותומכות במסקנתי, שאינני נותן אמון במהנדס טיגרמן:
בחוות דעתו ציין הוא עלות עבודות מסוימות בסכומים כה מגוחכים, המצביעים על חוסר רצינותו של המהנדס טיגרמן והתייחסותו לנושא. למשל בסעיף 10 בחוות דעתו ביחס לביצוע סיוד בקירות חוץ מסביב לחלונות חדר המגורים, העריך המהנדס טיגרמן את עלות העבודה בסכום של 5 דולר של ארה"ב. כמו כן בסעיף 11 לחוות דעתו העריך המהנדס טיגרמן עלות תיקון סדקים ב- 5 דולר של ארה"ב ובסעיף 12 העריך עלות של עיגון חלון בחדר המגורים, כולל תיקוני טיח וסיד, בסכום השווה ל- 20 דולר של ארה"ב. גם בסעיף 13 וסעיף 16 ציין המהנדס טיגרמן סכומים מגוחכים והגדיל לעשות בסעיף 19 וכן בסעיף 20 לחוות דעתו".
בפסק הדין שבערעור, מרחיב בית המשפט ויורד לשורש העיוות בחוות דעת מומחה הקבלן, ראה ציטוט מתוך סעיף 8 א' בפסק הדין:
"הדעת אינה סובלת מסקנה שכזו. לא סיווגו של הריצוף הוא הקובע את הנזק אלא עצם קיומם של הפגמים במרצפות עצמן ובאופן ביצוע העבודה. נסיונו של המהנדס טיגרמן להתלות בסיווג התקני כעילה לאי בצוע התיקונים הדרושים הוא כשלעצמו גורע ממהימנותו וממיומנותו ומעלה עליו את החשד של נטייה לבעל הדין שהזמינו ומשלם את שכרו, קרי: המוכרת".
ב. ע"א 472/95 ביחד עם 553/95 זכריה זלוצין ואח' נ' דיור לעולה בע"מ, בית המשפט העליון, שופטים: ת' אור, צ' א' טל, י' טירקל, פד"י נ' (2) 858.
להלן ציטוט מדברי השופט צ' א' טל:
"זאת ועוד, הזכות לתקן נתונה למוכר המודה בליקוי ומוכן לתקנו. ספק רב בעיני אם זכות זו עומדת למוכר המכחיש את עצם הליקויים, או המזלזל בהם מראש.
דיור לעולה צרפה לכתב הגנתה חוות דעת של מומחה מטעמה בדבר הליקויים בדירות הדיירים. בתיק המוצגים של הדיירים מצאתי 26 חוות דעת כאלה. לפיהן, הליקויים הם זניחים ועלות תיקוניהם נעה בין 15 [חמישה עשר!] שקלים לדירה פלונית, ובין כמה עשרות או מאות שקלים לדירה אחרת. וזאת, כאשר מומחה מטעם בית המשפט מצא ליקויי ריצוף נרחבים, בעיות של רטיבות ועובש חריף, מים עומדים בקומת המקלט והמחסנים".
בית המשפט השתמש בחוות דעתו של מומחה הקבלן ככלי לשלול את טענת הקבלן בדבר זכאותו לביצוע התיקונים בדירות התובעים.
מזעור הליקויים עד כדי איונם, מקובל על מומחים רבים שהם מומחי חצר ויועצי אחיתופל הפועלים בשירותם של קבלנים וגורמים להם ולענף הבנייה בישראל רק נזק. נזקם עולה פי כמה כאשר אותם מומחים מקבלים מינויים כמומחי בית המשפט.
הנזק הראשון הינו בכך שבחסות חוות דעת שגויה – הקבלן נמנע מתיקון הפגמים בדירות, ובכך גורר את הדיירים להגשת תביעות בגין ליקויי בנייה. הנזק בהמשך הינו כאשר חוות הדעת עומדות במבחן, ואז, מאבד הקבלן את זכאותו לבצע תיקונים לאור עמדתו באמצעות מומחיו לפיה אין ליקויים.
מומחה לא אמור לתת חוות דעת מסוג א' כאשר הוא ממונה על ידי דיירים, וחוות דעת הסותרת את חוות דעתו הקודמת כשהוא ממונה על ידי קבלנים או בית המשפט.
מומחה חייב לחוות דעה ללא פניות.
זה לא קורה אצל יועצי אחיתופל.
