| כן זבנג וגמרנו
מאת: ד"ר אברהם בן עזרא
יש פרה קדושה שהתקדשה בישראל ומטיילת באחו הישראלי – שהגיע הזמן לשחוט אותה, למגנת לבם של רועיה: והפרה היא האמרה כי אין זבנג וגמרנו כפתרון לטרור, ובגרסה אחרת, כי כביכול הפתרון לטרור אינו יכול להיות צבאי אלא מדיני.
אין שחר לדברים אלו.
אמנם אין להגיב על כל פעולת טרור באופן אוטומטי ומיידי בשיטת ה"זבנג וגמרנו", אולם טעות חמורה היא לשלול פתרון זה של מכה ניצחת על הטרור, וטעות גדולה יותר היא להרגיע את הטרוריסטים ולומר להם כי הם אינם צפויים כלל לנחיתת מכה כזו על ראשם.
צריך לשדר למחבלים כי יש זבנג וגמרנו, וגם אם לא גמרנו, הזבנג עלול לנחות עליהם פתאום, ויותר מכך, צריך גם לאתר את הזמן המתאים כדי לפעול בהתאם.
הרגעת המחבלים מסיכונים המרחפים מעל ראשיהם, יוצרת תמיכה בפועליהם.
הרעיון של פתרון מדיני לטרור הוא הזוי לחלוטין ואינו מוסרי. ביישום פתרון מדיני לטרור, הטרוריסטים שדם על ידיהם – אינם נענשים, אלא הופכים למדינאים ולעתים לשועי עולם. מדינת ישראל אחראית להעלאה בדרגה ובמעמד של טרוריסטים נאלחים, יותר מכל מדינה אחרת בעולם ויותר מכל ארגון אחר: בראש הרשימה, הטרוריסט יאסר ערפאת זכה למעמד בינלאומי בכיר, עד הגיעו לקבלת פרס נובל לשלום – לא בסיוע מדינות ערב ובתמיכתן בו, גם לא בפעילות למענו מטעם המעצמות [ארה"ב, רוסיה] אלא במפורש בגלל המדיניות הישראלית כלפיו וכתוצאה ישירה של מדיניות זו. ישראל טפחה אותו ורוממה אותו על אף היותו אחראי על פעולות רצח והרג יותר מכל אויב אחר בן זמננו, וזאת מתוך גישה שגויה שאין זבנג וגמרנו במלחמה בטרור, ושאין פתרון צבאי לטרור.
בנוסף, פתרון מדיני לטרור אינו פתרון מבחינת הטרוריסטים, שמבינים רק פתרון צבאי ומסתגלים אליו במהירות ובהכנעה מוחלטת:
הא ראייה כי הפתרון הצבאי שננקט נגד כיסי הטרור שסכנו את מלך ירדן ומשטרו, הוכח במבחן התוצאה כפתרון יעיל מאין כמותו, ובדרך זו נוקטות גם מדינות אחרות. מדובר בעובדות, שאי אפשר להכחישן.
לעומת זאת, פתרון מדיני, משאיר את הטרוריסטים בעמדותיהם ואינו מוכיח להם כי מימוש עמדותיהם אינו כדאי או אינו אפשרי, שכן הם טרם נכנעו.
לדוגמא, בלבנון, הבריחה הגדולה אותה הגה, יזם וביצע אהוד ברק כראש ממשלה, הייתה בבחינת פתרון מדיני, בכך שנוצר מצב מדיני חדש באזור. פתרון זה לא שכנע את החיזבאללה להרפות מנשק הטרור, אלא רק הרגיעם לתקופת זמן מוגבלת ובפרק זמן ההמתנה החיזבאללה התחמש באין מפריע בנשק ובאמצעי לחימה.
מדינת ישראל אפשרה התחמשות זו מתוך סברה מוטעית כי הפתרון המדיני – פתרון הוא.
לאחר שטיפת מוח של כל כלי התקשורת בישראל במשך שנים והחדרת הסיסמאות כי אין זבנג וגמרנו, וכי הטרור ייפתר רק בדרך מדינית, אכן קשה לשחוט את הפרות הקדושות הללו, אך זה אשר צריך לעשות.
לשם המחשת הדברים, די לדמיין את ארה"ב מנהלת משא ומתן עם בין לאדן לאחר הפגיעה במגדלי התאומים, כדרך הולמת לפתור את בעיית הטרור במדינת ארה"ב.
זה לא אמור להיות פחות הזוי מההמלצה לנהל מו"מ ישיר או עקיף עם החיזבאללה, כמו גם עם כל ארגון טרור אחר שבסביבה, ודומה כי אין בסביבתנו ארגונים שאינם נכללים בקטגורית הטרור – כולל: אש"ף, פת"ח, חיזבאללה, חמאס ועוד, בין אם ארגונים אלו ממנים לעצמם שרים וראשי ממשלות ובין אם לא.
זה גם היחס שצריך להפעיל כלפי מדינות תומכות טרור, המהוות בין ברצון [סוריה] ובין, אולי, באונס [לבנון] חממה לארגוני הטרור.
19/11/2006 |
בטעינה...
