מאת: אינג' יואל בן עזרא
במקרים רבים, חוות דעתו של מומחה מטעם בית המשפט מצמצמת את הנזקים במבנה לנזקים החזותיים בלבד, אותם יכול לראות כל אדם, ואילו הליקויים הממשיים, העיקריים, שהבנתם ייחודית לתחום ההתמחות של אותו מומחה- נותרים סמויים מחוות דעתו כשם שהם סמויים מעיניו של הדיוט.
* * *
במה דברים אמורים?
מדובר במומחים אשר אינם מביאים אל חוות דעתם את הידע המקצועי שלהם, אשר ייחודי להם כמהנדסי בניין, ידע שהוא חיוני להבנת מקורם של הליקויים הגלויים. מתוך כוונה להיות חביבים על השופטים, חוות דעתם לא רק שהיא מנוסחת בעברית צחה ומדוקדקת (כמצופה), אלא גם "בעברית קלה"- ללא העמקה לתוך אותם נושאים הנדסיים העומדים על הפרק, שהבנתם דורשת ידע הנדסי והיא מהותית לגילויים של הליקויים הסמויים, או לגילויים של הסיבות לליקויים הגלויים.
מדובר במומחים אשר עיקר פרנסתם מושתת על מנוייהם מטעם בתי המשפט, המנסים לכוון את חוות דעתם על דרך הפשרה- מתוך ידיעה כי במרבית המקרים, בית המשפט יאמץ את חוות דעתם כפי שהיא. הם פוסקים פיצויים במקום עלויות תיקון, מבטלים ליקויים בניגוד לתקנות וממזערים עלויות בצורה בלתי ישימה.
מומחים אשר נותנים חוות דעת קונסטרוקטיבית עבור מבנים שהם אינם רשאים לתכנן על פי החוק, מתוך ידיעה כי בתי המשפט אינם בקיאים בנושאים אלה.
מהנדסים אשר מלבד הכנת חוות דעת- בעיקר עבור בתי משפט, אך לא רק- הם אינם עוסקים בתכנון- הפעולה הייחודית למהנדס.
להלן מספר דוגמאות שכיחות;
§ אריחי ריצוף לא שוקעים מעצמם. האריחים שוקעים, על פי רוב, כאשר התשתית הלקויה שמתחתיהם אינה תומכת את העומס הפועל על הריצוף. השקיעה מתחילה באריחים בודדים, גם כאשר הליקוי הוא במשטח כולו.
כאשר מומחה מטעם בית המשפט, המבחין באריחים שוקעים בחצר או בדירה, כותב בחוות דעתו כי דרוש להחליף אריחים בודדים, או להדביק מחדש את אותם אריחים, הוא בעצם משאיר את הליקוי על כנו ואיננו משנה דבר בדירה, שכן התשתית הלקויה- נשארת תחת האריחים שטרם שקעו.
קל יותר למומחה לעמוד אחרי חוות דעתו במצב בו התיקון שהוא מבקש הוא בהתאמה ישירה וברורה לנזק החזותי, בסגנון של "אריח אחד שוקע? נתקן אריח אחד". אולם, לא לשם כך נדרשת מומחיות. ויתירה מזו, כך רק מערימים על הגורם הממנה, ומוליכים שולל את בית המשפט תוך גרימת נזק לצד לדיון.
המומחה נדרש על מנת להביא אל בית המשפט את מצבו הסמוי של הריצוף- תשתית לקויה- גם ללא בדיקות מעבדה, וגם לפני שהשקיעה מתפשטת לכל הדירה. לשם כך דרושה המומחיות, אותה מומחיות שמומחים רבים מסרבים להפעילה.
דווקא כאשר הריצוף הפגום נראה תקין- זה המקום בו המומחיות של אותו מהנדס צריכה לבוא לידי ביטוי בחוות דעתו.
§ חיפוי אבן המוכתם בכתמים שחורים- שהם עדות לחלודה הפושטת בעוגני הפלדה- הוא חיפוי חוץ אשר נוטה ליפול ומהווה סיכון בטיחותי לדיירים ולבאי ביתם. מומחה הרואה חיפוי חוץ מעין זה- יודע כי העוגנים חלודים והאבנים אינן יציבות, והוא אינו זקוק לבדיקות מעבדה כלשהן על מנת להבין ולהוכיח זאת.
מומחה מטעם בית המשפט אשר בוחן ליקוי מעין זה, ומתייחס ביתר אריכות לכתמים השחורים כפגם אסתטי, מצלם כמה מהם ומצרף תמונות אלה לחוות דעתו הצבעונית כעדות לנכונותה, ואף מעריך את העלות להסרת הכתמים... הוא מומחה אשר מסתיר מבית המשפט את מצבו האמיתי של חיפוי החוץ, תוך ניצול מעמדו כמומחה מטעם בית המשפט, בידיעה שלא יהא קל לערער על חוות דעתו.
במצב דומה, מומחה מטעם בית המשפט אשר דורש מהדיירים להוכיח את טענותיהם בדבר העוגנים החלודים על ידי בדיקות מעבדה, שיישומן כרוך בהוצאה של אלפי שקלים ובהחלטת הועד שממילא נמצא בהוצאות כספיות גדולות עקב התהליך המשפטי- אותו מומחה, אשר אמור להיות נייטרלי- מקשה על הדיירים, בעורמה ובזלזול, מתוך כוונה שבדיקה מעין זו לא תבוצע, הנזק נטען- לא יוכח, והפיצוי שייפסק לדיירים יהיה מינימלי.
קל לו, למומחה, להתעלם מהמשמעות ההנדסית של הכתמים תוך הסתמכות בחוות דעתו על העדר בדיקות מעבדה מצד הדיירים, וקל לו לאותו מומחה לקבוע עלות מינימלית עבור ניקוי האבנים בלבד. קל, כי הכתמים ברורים לכולם ואילו העוגנים החלודים הם סמויים- ועניינם הוא ...במומחיות.
דווקא במקום בו הליקוי המהותי הוא ליקוי נסתר- נדרשת המומחיות של המהנדס.
§ כל סדק, בין אם מדובר בסדקים קונסטרוקטיביים ובין אם מדובר בסדקי טיח- מתחיל כסדק דק. הסדקים הקונסטרוקטיביים מתרחבים עם הזמן, לעיתים עד כדי שברים של ממש. קריאת הסדקים בבניין והערכתם כסדקים קונסטרוקטיביים איננה תוצאה של עובי הסדקים, אלא של כיוונם ומיקומם במבנה, והבנה זו היא הבנה ייחודית למהנדס קונסטרוקטור, אשר מורשה לתכנן מבנים לפי החוק.
כאשר מומחה מטעם בית המשפט מתעלם מסדקים קונסטרוקטיביים תחת חסותן של הגדרות כלשהן בדבר עוביים של סדקים, הרי שהוא מעוות את המציאות, תוך ניצול מעמדו כמומחה מטעם בית משפט, שחוות דעתו נחשבת לאובייקטיבית.
קל לו, למומחה, להשתמש בטבלה אשר כתובה בתקן ולקבוע כי לפי טבלה זו המבנה יציב. קל, כי זה כתוב בתקן, ולעומת זאת, ניתוח הנדסי מעמיק של המבנה, בניגוד לטבלה שניתנה בתקן, וקביעת ממצאים הנדסיים לאשורם לפי המצב בפועל- הוא דורש מומחיות הנדסית אמיתית...
חוות דעת של מומחה נדרשת על מנת להצביע על בניין כבניין מסוכן- בעודו נראה כיציב, שכן כאשר הבניין מתמוטט, אין כבר צורך במומחים...
§ אדני שיש בפתחי הבניין (חלונות ודלתות) הם פרט שימושי ואסתטי, אך בעיקר פרט אשר נועד למנוע חדירת רטיבות אל המבנה, בכך שהם חודרים אל הקירות בצדדים והם משופעים כלפי חוץ. פרט מעין זה אשר בוצע כראוי- ימנע חדירת רטיבות לבניין לאורך שנים ארוכות- כאורך חייו של המבנה, וללא כל צורך בעבודות איטום תקופתיות כלשהן.
אדן שיש שאינו חודר אל הקירות בצדדים ואינו משופע כלפי חוץ- הוא פרט בניין שבוצע באופן בלתי מקצועי, גם ללא תלות בקיומה של רטיבות בעת בדיקת המומחה.
מומחה מטעם בית המשפט אשר מבטל ליקוי זה בשל אי קיומה של רטיבות בעת בדיקתו, גם אם היא בקיץ... או כאשר המומחה הנ"ל מתייחס לרטיבות הקיימת בחורף, אך הפיתרון המוצע על ידו הוא מריחת סיליקון בפינת הפתח- הוא מומחה שאיננו מממש בחוות דעתו את הידע המקצועי לו הוא נדרש, ומחביא מתחת לשטיח את מה שלמד באקדמיה ובניסיון מעשי, ככול שהיה לו.
כל אדם הרואה רטיבות בקיר יודע שיש רטיבות... ייחודו של מומחה הוא ביכולת לראות קיר יבש לחלוטין, ולדעת כי כאן יש מוקד לחדירת רטיבות עקב פרט בנייה שאיננו מקצועי- וביכולת לכתוב זאת בחוות דעתו, ולעמוד על כך בבית המשפט, גם אם לעיתים קשה יותר להוכיח זאת.
המומחה נדרש על מנת להבין את פרטי הבניין הפגומים, גם כאשר הסימנים לכך עדיין סמויים מן העין.
§ מהנדס שהוא בעל רישיון והוא רשום במדור מבנים- רשאי לתכנן כל מבנה. מהנדס שאיננו בעל רישיון הוא רשום במדור מבנים- רשאי לתכנן רק מבנים פשוטים. כל יתר המהנדסים, שאינם רשומים במדור מבנים- אינם רשאים לתכנן שום מבנה והם אינם קונסטרוקטורים.
לא אחת קורה כי המומחה אשר מתמנה לנושא קונסטרוקטיבי הוא איננו קונסטרוקטור, והוא איננו מוסמך, לפי החוק, לתכנן את המבנה, שלגבי יציבותו נדרשת חוות הדעת. במצב זה, המשמעות היא כי אותו מומחה הוא איננו מומחה לנושא, וחוות דעתו איננה חוות דעת של מומחה.
מן הראוי, כאשר מתקבל מינוי מעין זה במשרדו של מהנדס שאיננו קונסטרוקטור, כי יחזיר המהנדס את המינוי לבית המשפט תוך הסבר כי הנושא איננו בתחום מומחיותו.
לאחר שניתן המינוי, קל לו, למהנדס, להסתתר תחת חסותו של בית המשפט לממש את המינוי, גם כאשר הוא מחוץ לתחום מומחיותו. כך המומחה מנכס לעצמו מומחיות חדשה, שניתנה מתוך טעות. קשה לו, למומחה, לוותר על המינוי, שכן כל מינוי מטעם בית המשפט כרוך ביוקרה מקצועית ובתשלום שכר טרחה לא מבוטל.
מהנדס לא יכול להיות "מומחה" בתחום בו הוא אינו רשאי לעסוק מלכתחילה בשל הסמכה חסרה.
יודגש ויובהר; הבאת עובדות לבית משפט איננה עניין של מומחיות.
כל עד יכול לצלם, למדוד ולהביא מידע עובדתי אל בית המשפט. לא לשם כך נדרש המומחה. המומחיות נדרשת על מנת להביא אל בית המשפט את המשמעות של אותן עובדות, אותה משמעות אשר הבנתה ייחודית למומחים.
קל להם, לאותם מומחים, כיוון שבתי המשפט אינם מערימים קשיים על מומחה לאחר שנתמנה. בתי המשפט מאמצים את חוות דעתם של המומחים שלהם כאילו היא נכתבה תחת רוח הקודש, כאילו פרשנותו של המומחה מטעם בית המשפט היא הפרשנות הנכונה- מעצם היותו מומחה מטעם בית המשפט, כאילו אותו מומחה באמת חקר את העובדות לאשורן והתייחס בכובד ראש לליקויים המוצגים בפניו.
לצערנו, לא כך הם פני הדברים.
ישנם מומחים אשר מקבלים מינויים שהם מחוץ להסמכתם המקצועית וקובעים בחוות דעתם קביעות המנוגדות לכללי ההנדסה, ישנם מומחים אשר מבטלים ליקויים בחוות דעתם כאשר הליקוי הוא ליקוי נסתר, ישנם מומחים אשר קובעים עלויות מגוחכות לתיקון ליקויים.
וישנם מומחים המגדילים לעשות כל זאת- בחוות דעת אחת.
