|
מעקה הבטיחות אינו בטיחותי
מאת: ד"ר אברהם בן עזרא
המדובר הוא במעקי מרפסות של בניינים גבוהי קומות ברמלה, שכונת נווה-דוד. בפרויקט הנדון נבדקו 125 דירות מגורים בשנת 1995, ובין כלל הממצאים נכלל הליקוי שבמעקי המרפסות של חדרי המגורים בדירות. הליקוי הנטען הוא קיומם של רכיבים אופקיים במעקי המרפסות המאפשרים טיפוס על המעקה ובשל כך מהווים אי התאמה לתקן הישראלי 1142 ויוצרים סיכון בטיחותי. על פי התקן, אסורים רכיבים אופקיים במרווח האנכי שבין 10 ס"מ מהרצפה ועד 90 ס"מ - תנאי שמעקי המרפסות לא עמדו בו.
במסגרת התביעה שהוגשה לבית המשפט, נכלל גם ליקוי זה.
בית המשפט המחוזי בתל אביב [פסק דין חלקי, ת"א 1208/96 אלברט אוחיון נגד האחים חממי ואחרים, שופט: מ' טלגם, לא פורסם, מובא בספר "עדות מומחה" מאת א' בן עזרא בהוצ' "שי" תשס"ב עמ' 675], קבע כדלקמן:
"המעקה כולו עשוי לוח זכוכית ופסי ברזל שניתן לטפס עליהם, ומהווה סכנה פוטנציאלית - למרות שהוא נאה למראה".
הדברים מדברים בעד עצמם.
מפאת הסיכון שבדבר, [מדובר בבניינים גבוהים], קבע בית המשפט כי המעקים יתוקנו הלכה למעשה, בפיקוחו ובאחריותו של ד"ר ש' זלינגר - מומחה בית המשפט בתיק זה, והבורר שמונה בתיק הנדון לאור ערעורי הצדדים בפני בית המשפט העליון - סמך ידו על כך ואישר תיקון המעקים. [הבורר היה שופט בית המשפט העליון בדימוס מיכאל בן יאיר, אשר לא סיים את הבוררות ונאלץ להתפטר לאחר שגילוי דעתו ברבים בעד סרבנות גיוס לצה"ל פגעו בתובעים]. בהתאם לכך, ד"ר זלינגר, שלמרבה הצער נפטר בטרם השלים את תפקידו זה ועוזרו שמונה אף הוא ע"י בית המשפט - המהנדס א' צימרמן ייבדל לחיים ארוכים, "ניצחו" על תיקוני המעקים בדירות התובעים. הוצאה סקיצה, נקבעו שיטות, ובוצע תיקון ראשון של מעקה לדוגמא, שאושר כמעקה תקין על ידי המומחים הנ"ל, ובעקבות זאת גם על ידי הבורר מר בן יאיר בטרם התפטרותו.
דומה שהבעיה נפתרה, אך לא כן הדבר.
בבדיקה החוזרת מטעם מומחה התביעה, הוברר כי התיקונים שנעשו במעקים הם תיקונים שוליים שאינם מבטלים את הסיכון, קלות הטיפוס ואי ההתאמה לתקן.
מכיוון שפניות בעניין זה אל הבורר ואל ד"ר זלינגר לא נשאו פרי, ננקטה יזמה של בדיקה של המעקה [שאושר כאמור כתקין], והוזמן לשם כך מכון התקנים הישראלי.
מכיוון שהבניינים נמסרו לדיירים בשנת 1994 ובסמוך לכך, והתקן 1142 הדן במעקים שונה ב- 1995, הבדיקה שהוזמנה הייתה כפולה - גם על פי התקן משנת 1988 שהיה בתוקף עד שנת 1995, וגם על פי התקן משנת 1995 ואילך.
מטעם מכון התקנים נערכו סידרה ארוכה של בדיקות, והממצאים העלו כי המעקה לא מתאים לדרישות התקן, הן מ- 1988 והן מ- 1995. מכיוון שמבחינה פורמלית התקן הקובע הוא זה אשר נוסח ב- 1988, להלן אי ההתאמות לתקן זה כפי שנתגלו בבדיקת מכון התקנים הישראלי:
|
פירוט הבדיקה
|
דרישת התקן
|
ממצאי הבדיקה
|
התאמה לתקן
|
|
אפשרות טיפוס על המעקה
|
מבנה המעקה לא יקל על הטיפוס עליו
|
המעקה בנוי מאזני* ביניים המקלים על הטיפוס
|
לא מתאים
|
|
רכיבים אופקיים או חללים
|
לא יהיו רכיבים או חללים המאפשרים טיפוס בחלק המעקה הנמצא בין 10 ל- 90 ס"מ מהמפלס שממנו נמדד גובה המעקה
|
קיימים אזנים* וחללים בגבהים שונים בין 10-90 ס"מ ממפלס מדידת גובה המעקה
|
לא מתאים
|
|
קביעת השמשה
|
בשני צידי השמשה יותקנו עצרים מגומי
|
בכל אביזרי הדפינה קיים עצר רק בדופן הפנימי
|
לא מתאים
|
|
בעומס של אפס ק"ג מ'
|
לא תהיה כל תזוזה משתיירת
|
תזוזה משתיירת 0.3 מ"מ
|
לא מתאים
|
אזן = רכיב אופקי.
מסקנה- המעקים, אף ש"תוקנו" ואושרו על ידי מומחה בית המשפט ובעקבותיו גם על ידי הבורר, מהווים אי התאמה לתקן הישראלי ויוצרים סיכון בטיחותי מהותי לדיירים.
ההמלצה של מומחה התביעה הייתה, עד אשר יתוקנו המעקים כך שיותאמו לדרישות התקן, היא - למנוע ככל האפשר שימוש במרפסת הסלון, ולמנוע כליל כניסת ילדים למרפסת זו, כדי למנוע אסון.
14/08/2007 |
