התקן הישראלי החל על מעקים [1142] מכשיר מעקה מרוכב ואף מציב תנאי: אם המדרך קטן מ-4.5 ס"מ, הרי שגובה המעקה נמדד מהרצפה ולא מהחלק הבנוי- והדבר אינו מהווה "רכיב אופקי" האסור במעקים בגובה שבין 10-90 ס"מ.

אולם, מעקה שכזה, למרות ההכשר התמוה של מכון התקנים, מהווה סכנה בטיחותית חמורה וזאת מכמה סיבות:

א. ת"י 1142 אוסר רכיב אופקי המאפשר טיפוס על המעקה הנמצאים בתחום בין 10 ל-90 ס"מ מפני המפלס שממנו נמדד גובה המעקה, ומגדיר "רכיב אופקי" כ"בליטה או חלל" שמידתה האופקית גדולה מ-4.5 ס"מ. בכך למעשה התקן יוצר סתירה, כיוון שבליטה שרוחבה 4.5 ס"מ מאפשרת טיפוס ללא קושי- לילדים ולמבוגרים כאחד; דמיין בנפשך ילד יחף מטפס...
למעשה, מעקה בצורת סולם יכול לקבל הכשר מלא של מכון התקנים, ובלבד שעומק הבליטות יהא קטן מ-4.5 ס"מ- למרות שהוא אינו יעיל כלל, ואף מפתה ילדים לטפס עליו...

ב. התקנת המעקה בחלקו הפנימי של אדן השיש יוצרת משטח אופקי מחוץ למעקה- ללא הגנה.
בימים רגילים אין בכך סכנה, אך מה קורה כאשר ילד מבקש להביא חפץ המונח שם [חפץ הנזרק תוך כדי משחק, נניח]? עליו להתכופף על מעבר למעקה [מעקה שקיבל אישור ממכון התקנים]- ובכך נוצרת סכנה חמורה פי כמה. אותו הסיכון בדיוק קיים גם לגבי מבוגר, המנסה להשיב ממשטח המעקה חפץ המונח שם.

ג. לעיתים, חלקו הקל של המעקה כולל לוחות זכוכית- אותם יש לנקות מעת לעת. ניקויים דורש התכופפות מעבר למעקה ושימוש באמצעים מיוחדים, ונוצרת סכנה של נפילה.
לעניין מעקה מזכוכית ראוי ללמוד מתקנה 2.28 לתוספת השנייה של תקנות התכנון והבנייה [בקשה להיתר, תנאיו ואגרות] התש"ל 1970, העוסקת בניקוי חלונות וקובעת כי חלונותיו של בניין ייבנו באופן המאפשר את ניקוים מתוך הבניין בלא סיכון למנקה.

אדן השיש במעקה יכול לשמש לישיבה, להנחת עציצים וחפצי נוי, לאוורור נעליים ולשלל מטרות אחרות כרצון הדייר. כך שמעבר לסכנות הבטיחותיות הטמונות במעקה פנימי- התקנתו גורעת מהשטח השימושי בדירה- שטח שנרכש על ידי הדייר במלוא הכסף.

ישנם קבלנים רואים במעקה זה בפיתרון לחיסכון במעט חומר גלם, ועל זאת משלם הדייר מחיר יקר- הן בשימושיות והן בבטיחות של המרפסת.