אנו גרים בקוטג' דו קומתי, כאשר מעל המטבח והסלון יש מרפסת בלתי מקורה המרוצפת באריחי קרמיקה. ממרפסת זו יש חדירת רטיבות לתקרת הסלון והמטבח, והקבלן תיקן את הליקוי וטוען כי התופעה כבר לא תחזור. להוכחת טענתו הקבלן ממליץ כי נבצע בדיקת הצפה תקנית שעיקרה הצפת המרפסת בשכבת מים למשך 27 שעות. ובדיקה האם יש מעברי רטיבות במשך זמן זה.
האם בדיקה זו ראויה?
בדיקת הצפה נעשית בשלב הבניה, לאחר איטום מרפסת הגג ובטרם הנחת הריצוף. מדובר בבדיקה תקנית על פי ת"י 1476 חלק 1 הדן בבדיקת אטימות של גגות שטוחים ומרפסות, ועל פיו – בסעיף 2.1 –
"2.1 כללי
בודקים את האטימות של מלוא שטח הגג בפני חדירת מים. בודקים בשני שלבים: בבדיקה חזותית (סעיף 2.2) ובבדיקת הצפה (סעיף 2.3).
עורכים הן את הבדיקה החזותית והן את הבדיקה בהצפה לאחר גמר עבודת האיטום ולפני הכיסוי של שכבת האיטום (בריצוף או בשכבת הגנה מחצץ). עורכים את הבדיקה בהצפה לאחר התקנת כל המערכות על הגג, כגון: מערכות מיזוג אוויר, מערכות מחממי מים סולרים ואנטנות טלוויזיה, ולפני הרכבת תקרה תותבת (אקוסטית) או חיפויי תקרה אחרים. בדיקה בהצפה של גג המיועד לריצוף עורכים לאחר התקנת הבסיסים של כל המערכות על הגג.
בודקים בהצפה רק גגות שעמדו בכל דרישות הבדיקה החזותית."
לאמור, הבדיקה המוצעת על ידי הקבלן רחוקה מבדיקה תקנית מכמה סיבות:
א. על פי התקן יש לבצע את בדיקת ההצפה על שכבת האיטום ולא על הריצוף.
ב. את הבדיקה של הצפת המרפסת נדרש לבצע לאחר הבדיקה החזותית, ואילו במקרה האמור – אין כל אפשרות לבצע את הבדיקה החזותית כי הריצוף מסתיר את הגג שצריך להיות חשוף וגלוי לעין.
הבדיקה החזותית צריכה להתייחס לגופים זרים העלולים להיות על הגג, לשלמות שכבת האיטום ותקינותה, לתקינות המרזבים והרולקות (ההעגלות שבשולי שכבת האיטום) – וכל זאת לא נעשה.
בנוסף יובהר כי ביצוע בדיקת הצפה על הריצוף עלול לגרום לנזקים שונים בשל הצטברות רטיבות כלואה מתחת לאריחים, דבר העלול להכתים את האריחים ולגרום לחדירת רטיבות לדירה במועדים מאוחרים, זמן רב לאחר 72 השעות הנדרשות לבדיקת ההצפה.
