בעיקרון, אף על פי שוועדה לתכנון ולבנייה ואחריה וועדת ערר מחוזית אישרו את החנייה, עדיין יש למי שמתנגד לתוכנית [ולביצוע] הזכות להתנגד, באמצעות עתירה מנהלית המוגשת אל בית המשפט המחוזי. זאת מהטעם שוועדה לתכנון ולבנייה אינה דנה אלא רק בנושאי תכנון, ויש והסוגיה בה מדובר היא בת השלכות אחרות, נוספות, כגון – קנייניות. בית המשפט – בניגוד לוועדה לתכנון ולבנייה – אינו מוגבל לשיקולי תכנון.

הגשת עתירה מנהלית, המכונה גם "בג"ץ קטן", צריכה לכלול את כל ההיבטים של הנושא ולהציג בפני בית המשפט מתונה מלאה, ובנוסף, דרוש כי העתירה תוגש ללא שיהוי, כך שיתכן והגשתה בשלב בו החניות כבר נבנו – היא מאוחרת מדיי, אלא אם כן נעשו כל הפעולות ללא דיחוי למניעת הבנייה – ולא צלחו.