| רוחב המדרגות ומשטח ביניים
מאת: ד"ר אינג' אברהם בן עזרא
על פי תקנה 3.37 לתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), תש"ל – 1970 התוספת השנייה, עומק המשטח האופקי במהלך מדרגות לא יפחת מרוחב המדרגות. בנוסף, מגבילות התקנות את מידת רוחב מהלך מדרגות בתוך דירה למינימום של 80 ס"מ.
בית משפט השלום בחיפה דן בתביעות של דיירים נגד חברה קבלנית בגין ליקויי בנייה, ומינה כמומחית את שמאית המקרקעין שרית רידר. זו, בבודקה את הדירות, מצאה כי קיימת בדירות התובעים אי התאמה לתקנה דלעיל, מפני שרוחב המדרגות הוא 96 ס"מ, ואילו עומק משטח הביניים – הוא רק 78 ס"מ. לפיכך קבעה השמאית המומחית פיצוי בכל דירה מדירות התובעים בסך של 8,500 ש"ח – זו הייתה הערכתה בגין אי ההתאמה הנ"ל.
התיק התנהל בבית משפט השלום בחיפה, ת"א 22845/02 בן שושן ואח' נגד אנגל חב' לקבלנות כללית בע"מ, שופטת: ר' למלשטריך – לטר, פסק דין מיום 10/9/07. השופטת לא קיבלה את הערכתה של המומחית שמינתה, ופסלה את הדרך בה נקטה (הריסת המדרגות הבלתי חוקיות ובנייתן מחדש), תוך העלאת רעיון משלה, והוא:
"מכיוון שרוחב המדרגות גדול מעומק משטח הביניים, וזה בניגוד לתקנות, יוזז המעקה פנימה כך שרוחב המדרגות יקטן לכדי 80 ס"מ (המינימום המותר), ובא לישראל גואל..."
במצב זה פרי רעיון שהגה בית המשפט, אין צורך כלל לזכות את התובעים בסכום של 8,500 ש"ח אלא די בסך של 1,000 ש"ח לדירה – הערכת העלות של הסטת המעקה, וכך גם נפסק.
להבהיר, בית המשפט אינו אמור להיות מומחה בעצמו, ואינו כזה, אלא אמור להיעזר במומחים תוך בדיקת ממצאיהם ובחינה ביקורתית של קביעותיהם. ואכן, נפל פגם מהותי בפסק הדין בעניין רוחב המדרגות ועומק משטח הביניים, ואין מוצא אלא לבקר את פסק הדין ולשלול את הפתרון שנכלל בו מהטעמים הבאים:
1. הקטנת רוחב המהלך מ- 96 ס"מ לכדי 80 ס"מ כהצעת בית המשפט תיצור מצב בו יתמקם המעקה במרחק של 80 ס"מ מצד אחד של המדרגות אולם מהצד השני יוותרו מדרגות מסוכנות ברוחב של (80-96 ס"מ) = 16 ס"מ, במצב דברים זה ייווצר סיכון של עלייה במדרגות חשופות ללא הגנה של מעקה מצידו החיצוני של המעקה שיוזז פנימה- כך ייווצר סיכון בטיחותי מובהק אשר בית המשפט לא נתן את דעתו עליו.
2. זאת ועוד, על ידי הסטת המעקה פנימה כהצעת ביהמ"ש קמא ייווצר פגם אסתטי בדירה אשר בית המשפט לא נתן אליו את הדעת.
3. הסטת המעקה פנימה כהצעת בית המשפט תיצור בדירה גרם מדרגות ראשי ברוחב קטן מהמובטח בתוכנית המכר, לאמור, פתרונו של בית המשפט יוצר אי התאמה לתוכנית המכר בכך שרוחב המדרגות קטן מ- 96 ס"מ לכדי 80 ס"מ.
4. בית המשפט טעה בקביעתו זו בכך שהתעלם מליקוי נוסף אשר חל במדרגות כפי שנקבע במדרגות והוא כי עומק משטח הביניים הוא 78 ס"מ בעוד שאין חילוקי דעות כי עומקו צריך להיות 80 ס"מ לפחות כפי שאף צוטט בפסק הדין.
אין לבית המשפט קמא כל סמכות לפסוק בניגוד לתקנה (ראה בעניין זה ת"א 922/95 סלומון ואח' נ' שיכון ופיתוח, מחוזי ת"א שופטת ציפורה ברון מופיע בספר "ליקוי בניה כרך א'" מאת א' בן עזרא בהוצ' "בורסי" בעמ' 96).
"משקבע מחוקק המשנה בתקנות את גובה המעקות אין זה מתפקידו או סמכותו של בית המשפט לקבוע את הגובה הנדרש משיקולי בטיחותם של המשתמשים במרפסת הכביסה.
משום כך אין בכלל רלוונטיות לדעתו של מומחה ולו גם מומחה מטעם בית המשפט"
בענייננו אומנם לא מדובר במעקה מרפסת כביסה אולם מדובר בעומק פודסט שהדרישה לגודל מינימלי לגביו היא בטיחותית. היורד במדרגות מגיע אל משטח אופקי אשר המחוקק קבע את מידתו המינימלית בהתאם לרוחב המדרגות. עוד יובהר כי שיעור הסטייה 2 ס"מ מתוך 80 ס"מ עולה על 2%. עוד יובהר כי לגבי סטייה מהתקנות אין התרה ואין הנחה בשום שיעור שהוא. ההנחה או הסיבולת מותרים רק כאשר אין בעטיין אי התאמה לתקנות. ראה בעניין זה ע"א 68,71/85 סולל בונה בע"מ נ' נמרוד ברקן, בית המשפט המחוזי בירושלים שופטים א' נועם, צ' טל, ש' ברנר, לא פורסם, מופיע בספר "תכנון דירה כחוק" מאת א' בן עזרא ושלמה ספקטור בהוצאת ,שי" 1999 עמ' 585.
מכל האמור לעיל, אנו רואים כי בית המשפט נקט בפתרון בלתי חוקי היוצר אי התאמה לתקנות ובצד אי התאמה זו גם סיכון בטיחותי ופגם אדריכלי כמו גם הרעה בתנאי המגורים של התובעים ביחס לתוכנית המכר.
יתכן כי כוונת בית המשפט הייתה טובה, כי הרי מדובר בהצעה הבאה ליצור חיסכון בהוצאותיו של צד לדיון, אלא שלא תמיד הפתרון הפשוט והזול הוא גם ראוי וטוב, כפי שהובהר במקרה זה.
06/11/2007 |
