רוחב יציאה משנית מהדירה
ד"ר אינג' אברהם בן עזרא
לדירת מגורים המצויה במפלס הקרקע, יש בדרך כלל יותר מיציאה אחת מהדירה כלפי חוץ.
זאת ועוד, בהתאם לתקנה 3.09 לתקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות) תש"ל - 1970, התוספת השניה, כאשר חלק מבניין שטחו עולה על 100 מ"ר, חייב שיהיו בו לכל הפחות שתי יציאות כלפי חוץ.
אמנם בתקנות 3.03- 3.04 יש דרך חישוב לסך הכולל של רוחב היציאות מהמבנה, אולם באה תקנה 3.05 ומתנה כדלקמן:
"על אף האמור בחלק זה (ובכלל זה תקנות 3.03-3.04 - אב"ע) לא יפחת רוחבן, הנמדד במידות בבנייה, של דלתות יציאה בדירה ובחדר שירות ממידות אלה: 1. דלת יציאה בדירה - 0.90 מ'. 2. דלת בחדר שירות - 0.60 מ' ".
לענייננו - הדרישה בתקנה היא כי כל יציאה מדירה תהיה ברוחב בבנייה של 90 ס"מ לכל הפחות, כלשון התקנה, וללא כל תלות במספר היציאות מהדירה לחצר, לגינה, לכביש, ובסוג היציאות - ראשית או משנית.
אף שזהו הגיונם של הדברים, יש הגורסים בטעות פרשנות אחרת, והדבר חדר גם לפסיקה. למרות שנוסחה של תקנה 3.05 כה ברור בדבר היעדר הצורך בחישובי רוחב היציאה לגבי הטענה כי יציאה אחת לא תפחת ברוחבה מ- 90 ס"מ, שכן נאמר במפורש בתקנה כי היא חלה "על אף האמור בחלק זה", נפסק לאחרונה על ידי בית המשפט המחוזי בחיפה, על סמך חישוביו המוטעים של מומחה בית המשפט מר ר' גיל, כי אפשר שרוחב היציאה מהדירה יקטן מ- 90 ס"מ. מדובר בת"א 621/95 בן עמי לילך ואחרים נגד הדר הצפון ואחרים, שופט: דן ביין.
הטעות שבפסק דין זה אינה רק התעלמות מההוראה שבסעיף 3.05 החלה על אף כל שיטת חישוב שבתקנות, אלא גם באימוץ שיטת החישוב המיועדת מעיקרה למבני ציבור וכיוצא בזה כמפורט בתקנות [אולם, כיתה, בית מלאכה, חדרים שאינם בבית דירות, חנות, משרד, מחסן, אצטדיון, מקלט] - ויישומה בדירות מגורים, ועוד, תוך הנחה מוזרה כי בדירת מגורים יכולים לשהות בו זמנית לכל היותר 10 בני אדם, דבר הרחוק מהמציאות.
להלן תקצירי פסקי דין מהם ניתן ללמוד על הנושא:
א. ת"א 98556/00 פדידה נגד שקד בע"מ, בית משפט השלום תל אביב, שופט: חגי ברנר, לא פורסם, פסק דין מיום 5 לפברואר 2003.
מומחה בית המשפט בתיק זה, קבע כי תקנה 3.05 אינה חלה על דירת התובעים, ועל כך הגיב בית המשפט בדברים ברורים:
"המומחה חיווה דעתו כי סעיף 3.05 חל רק על דירה, להבדיל מבית פרטי צמוד קרקע. אינני מקבל הבחנה זו. התוספת השנייה חלה על כל סוגי המבנים, דירות ובתים צמודי קרקע כאחד, ולא יעלה על הדעת לפרש את התוספת השניה כאילו הוראותיה אינן חלות על בתים צמודי קרקע. לא מצאתי כל תימוכין לאבחנה שעושה המומחה בין דלת כניסה ראשית לבין דלת משנה. זו אף זו, משמשות שתיהן ליציאה מן הדירה או מהבית צמוד הקרקע (ראה גם פסק דין סיטון הנ"ל, עמ' 8 וכן ראה ת"א 42540/88 גורפינקל נגד אליאב בע"מ, עמ' 8 לפס"ד וראה גם מאמרו של ד"ר בן עזרא, שהוגש לי ע"י בא-כוח התובעים)".
ב. ת"א 7166/92 אבוקסיס נגד כאן גולן בע"מ, בית משפט השלום בחיפה, שופטת: ד"ר נאוה דנון, מובא בספר "תכנון דירה כחוק" מאת א' בן עזרא בהוצאת "בורסי".
בפסק דין זה מדובר ביציאה משנית מהדירה אל חצר-משק, ובית המשפט דחה פרשנות לפיה יציאה כזו אינה בגדר יציאה מהדירה וקבע כי רוחבה צריך להיות בהתאם לתקנה 3.05 הנ"ל - לכל הפחות 90 ס"מ.
ג. ת"א 9342/87 פריינד ואחרים נגד אליאב בע"מ, בית משפט השלום בתל אביב, שופטת: ד"ר דרורה פלפל, מובא בספר "תכנון דירה כחוק" הנ"ל.
בית המשפט התמודד עם הטענה כי לפי סעיף 3.05 כאשר היציאה המשנית היא מחדר שרות בדירה החוצה אזי די שתהיה ברוחב של 60 ס"מ, ופסק לגבי היציאה מהדירה אל חצר משק/גינה שרוחבה חייב להיות 90 ס"מ לפחות:
"כל דלת אשר ממנה יוצאים מן הדירה, גם אם זה לגינה, תיחשב כדלת חיצונית ולא פנימית. לאור האבחנה הנ"ל ברור כי מדובר בדלת יציאה, ועל כן רוחבה חייב להיות 90 ס"מ, ולא 60 ס"מ".
ד. ע"א 535/95 צוקלר נגד לחאם בע"מ, בית המשפט המחוזי בחיפה, פסק דינו של כב' השופטים י' יעקב-שווילי, ש' פינקלמן, י' גריל, מובא בספר "מומחיות בתכנון ובבנייה" כרך א' בהוצאת "אתיקה".
גם כאן נפסק לגבי דלת יציאה אחורית מהדירה כי רוחבה צריך להיות 90 ס"מ לכל הפחות.
אכן, ראוי כי חוות דעתו של מומחה בית המשפט תיבחן בגישה ביקורתית ולא תתקבל "כזה ראה וקדש" על ידי בית המשפט, כפי שקרה בת"א 621/95 הנזכר, בו המומחה הוליך שולל בחישוביו המלומדים-לכאורה את בית המשפט, במקום שלא היו נחוצים כלל חישובים אלא רק קריאת התקנות והפסיקה הרלוונטית, והבנת הסעיף 3.05 המועדף כלשון התקנות על פרטי החישוב שבתקנות, שנועדו למבני ציבור ואחרים כאמור לעיל.
30/04/2008
