| תקפו של היתר בנייה
מאת: ד"ר אינג' אברהם בן עזרא
קיבלתי היתר בנייה לבית אולם לא ניצלתי אותו ולא התחלתי לבנות. עתה, משחלפו למעלה מ- 3 שנים מיום קבלת ההיתר – האם יש דרך קצרה לחדשו, או שמא עליי להכין בקשה חדשה להיתר בנייה ולעבור את כל תהליך הרישוי מחדש?
להלן נוסח תקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות) תש"ל – 1970 הנוגעות למצבך:
"20. תקפם של החלטה לתת היתר ושל היתר
(א) החלטת מוסד תכנון לתת היתר או לחדשו, תיחשב כבטלה בתום שנה מהיום שבו הודיע מוסד התכנון למבקש על אישור בקשתו, אם במשך התקופה האמורה לא הוצא ההיתר; מוסד תכנון רשאי להאריך את התקופה בשנה נוספת אם ראה צורך לעשות כן מטעמים מיוחדים שיירשמו.
(ב) תוקפו של היתר הוא לשלוש שנים מיום הוצאתו, ואולם מוסד התכנון המוציא את ההיתר רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לתת היתר לתקופה של עד חמש שנים, אם שוכנע כי היקפו ומורכבותו של נושא ההיתר מצדיקים זאת.
(ג) לא הוחל בעבודה או בשימוש בתוך שנה מיום הוצאת ההיתר, בטל ההיתר.
(ד) הופסקה העבודה לתקופה העולה על שנה בטל ההיתר.
20א. חידוש היתר
(א) מוסד התכנון יחדש את תוקפו של היתר, לבקשת בעל ההיתר או בעל זכות בנכס, במקרים אלה:
(1) הוחל בעבודה אך היא לא הושלמה בתוך תקופת תוקפו של היתר כאמור בתקנה 20(ב);
(2) ההיתר פקע לפי הוראות תקנה 20(ג) או (ד).
(ב) לא יחודש תוקפו של היתר אם קיימת מניעה בדין לחידושו.
(ג) חידושו של היתר לפי תקנה זו יהיה לשנתיים ממועד פקיעתו, ואולם מוסד התכנון רשאי לחדשו לשנה נוספת, מטעמים מיוחדים שיירשמו.
(ד) חל שינוי בזהות בעל היתר או בעל זכויות בנכס, רשאי מוסד התכנון, לבקשת בעל ההיתר או בעל הזכויות החדש בנכס, להוציא את ההיתר המחודש על שם הבעל החדש של ההיתר או של הזכויות בנכס.
(ה) גרמו שריפה, הרס או אירוע אחר נזק לבנין, והבנין ניתן לשיקום בהתאם להיתר שעל פיו הוקם, תחדש הועדה המקומית את ההיתר בהתאם לבקשת בעל ההיתר אם אין מניעה תכנונית לכך, ובלבד שתנאי ההיתר אינם סותרים את החוק או תקנות לפיו, לרבות הוראותיה של תכנית החלה על המקום; חל שינוי בבעלות או בזכויות בנכס, יוצא ההיתר המחודש על שם הבעל או בעל הזכויות החדש בנכס".
ראה גם פסק דינה של השופטת אורית קנטור מבית משפט השלום קריות בעניין זה ב- עמ"ק 04 / 20615 מדינת ישראל נ' חוסיין פאיז חילף [פדאור 07 (3) 828 ], עמוד 2-3:
" אכן, אם הנאשם היה חפץ בכך, יכול היה להגיש בקשה לחידוש היתר הבנייה שניתן לו ופקע בחלוף שלוש שנים כאמור בתקנה 20(ב). יחד עם זאת, בקשתו לקבלת היתר עלתה לדיון בשנות ה-2000, כך שהנאשם לא היה זכאי עוד ליהנות מסעיף 20א שעניינו "חידוש היתר " שאמנם מקנה בסעיף (א)(1) אפשרות לחידוש, אך זאת-תחת מגבלת זמן שייתכן ונעלמה מעיני ב"כ הנאשם, והיא זו המצויינת בסעיף 20א(ג) הנ"ל. דהיינו, חידושו של היתר לפי תקנה 20א יהיה לשנתיים ממועד פקיעתו, דהיינו מחלוף 3 השנים-שנת 1988. אולם בענייננו חלפו למעלה משנתיים ממועד פקיעת ההיתר בין כה וכה ועל כן אין תקנה 20א(א)(1) חלה בענייננו כפי שנטען ע"י הסניגור, ואין המדובר ב "חידוש היתר "כמשמעותו בתקנה 20 א לתקנות, אלא בהגשת בקשה חדשה.
יצויין, כי אל המסקנה כי אין המדובר ב "חידוש היתר " מובילה גם תקנה 20 א (א) (2), על אף שלא אוזכרה ע"י ב"כ הנאשם, שכן גם במקרה זה חלף המועד שעד אליו ניתן להאריך את ההיתר, היינו, חידוש לשנתיים ממועד הפקיעה וזאת-בכפוף לתקנה 20 א(ג).
8. משקבעתי, כי אין מדובר ב "חידוש היתר " כמשמעותו בתקנות 20 ו-20 א אלא בבקשה חדשה שהוגשה למתן היתר בנייה, הרי שהנאשם אף אינו זכאי ליהנות מהקלות בתשלום האגרה אשר מצויינות בפריט 1.19.0 שבתוספת השלישית לתקנות שכותרתו "חידוש היתר ".
מדובר בכותרת זהה לזו של תקנה 20 א לתקנות, כך שהשניים כרוכים האחד באחר ולא עומדים כל אחד בפני עצמו.
התוספת לעניין זה באה להוסיף על התקנות ומתייחסת אליהן.
לפיכך, פריט 1.19.0 -עניינו אינו כל חידוש היתר , אלא חידוש היתר כמשמעותו בתקנות 20 ו- 20. א, הגורר אחריו תשלום אגרה מופחת במידה והחידוש עומד בתנאי תקנות 20 ו-20 א. על כן, משבקשת הנאשם לא עמדה בתנאי תקנות אלה,לא ניתן להקל עליו בתשלום האגרה עפ"י פריט 1.19.0 הנ"ל.
נראה כי הדבר אף מתיישב עם תכלית הוראת תקנה 20, שלגביה ציין כב' השופט מצא בבג"צ 1696/91 - יצחקי נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה פ"ד מו(1) 292 ,עמ' 296-298, כי:
מטרתה של תקנה 20 היא להגביל את תוקפו של היתר לתקופות לא-ארוכות. להוציא מקרים חריגים - בהם עשויה מליאת הוועדה המקומית להשתכנע, כאמור בתקנה 20(ח) סיפא, "שנושא הבניה המיוחד מחייב חידוש נוסף להיתר" - התקופה הארוכה ביותר בה יוכל היתר כלשהו לעמוד בתוקפו היא חמששנים: שלוש שנות התוקף המקורי וחידוש התוקף לשנה אחת ולשנה נוספת. זה דינו של היתר, שבעליו החל לבצע עבודות על-פיו בטרם חלפה שנה מיום הוצאתו, ולא חדל מביצוען במשך שנה או יותר.
כשבעל ההיתר איננו עומד בכך, מגבילה התקנה, הגבלה נוספת ויתרה, את תוקפו של ההיתר. אם בעל ההיתר לא החל בעבודות תוך שנה מיום הוצאת ההיתר, יוכל להתחיל בהן רק אם תחליט הוועדה המקומית, לפי שיקול-דעתה, להיענות לבקשתו ולחדש את היתרו הבטל; ואם יזכה בחידוש לא תעמודנה לו, עד לסיום העבודות, אלא שנתיים בלבד: שנת תוקפו של ההיתר המחודש וחידושו לשנה אחת נוספת. דינו של בעל היתר, שהפסיק את העבודות על-פיו תקופה העולה על שנה, חמור מכול: ההיתר שבידו פקע, והוא נותר בלא היתר. אם חפץ הוא להמשיך בעבודה אותה הפסיק עליו להיזקק להיתר חדש.
להגבלות אלו יש טעם והיגיון. הוצאתו של היתר בנייה מותנית, כידוע, במילוי תנאים - עיקריים ונילווים - שונים: של התאמה תיכנונית, של בטיחות, של נוחות, של צרכים סביבתיים ועוד. הגורמים המשפיעים על הגדרת התנאים הללו אינם קבועים. עם שינוי העתים משתנים הצרכים ועמם גם התנאים המיועדים לספקם. תנאים שהספיקו להוצאת היתר במועד פלוני עשויים לא להספיק להוצאתו במועד מאוחר יותר. אך לא כל שינוי שחל בתנאי הוצאתו של היתר חדש עשוי להוות "מניעה כדין" לחידושו של היתר קיים.
לפיכך, אין זה מתקבל על הדעת, שבעל היתר ישקוט על שמריו במשך תקופה ארוכה בטרם יחל - או לאחר שהחל - בביצוע עבודות לפי ההיתר שבידו. הלוא אפשר, שבחלוף הזמן נשתנו הצרכים והוחמרו התנאים המוקדמים להוצאתו של היתר, באופן שאילו ביקש היתר זה במועד קרוב לזמן תחילת - או המשך - העבודות, היה עליו למלא תנאים נוספים לאלה, או שונים מאלה, אותם נדרש למלא בעת שהוצא ההיתר שבידו. תקנה 20 מכוונת למנוע ביצוע עבודות בנייה על-פי היתר שבעליו חדל מלממש את זכויותיו לפיו במשך תקופה ארוכה.
....
. משנמצא, כי בטרם יהיה רשאי לחזור ולבנות על חלקתו, מוטל על העותר להשיג היתר בנייה חדש, ממילא מוטל עליו לשאת באגרת בנייה מלאה. הדיון בהשגתו על צדקת חיובו באגרת בנייה איננו דרוש."
המסקנות:
1. מכיוון שהבניה לא הותחלה, ההיתר פקע בתום שנה מיום הוצאתו.
2. מכיוון שחלפו למעלה מ- 3 שנים [ולא חשוב בכמה יותר מ- 3 שנים] מקבלת ההיתר, משמע חלפו למעלה משנתיים מיום פקיעת ההיתר, ובמצב זה הדרך לחידוש אוטומטי של ההיתר על פי החלטת הוועדה המקומית לפי סעיף 20 (ב) אינה אפשרית.
3. לשם חידוש ההיתר על בעל ההיתר שבוטל להגיש בקשה חדשה – תוכנית חדשה, ולהעבירה את כל מסלול הרישוי, כולל כל החתימות והאישורים המחודשים הדרושים, וכולל דיון מחודש בהתנגדויות, ככל שיהיו.
ההגבלות הללו נועדו לבחינה מחודשת של התוכניות תוך בדיקת תוכניות המתאר המתחדשות מעת לעת, תוך התחשבות בהוראות בטיחות ותברואה של גורמי הרישוי שאף הם מתעדכנים עם חלוף הזמן, וכמובן, התייחסות להתנגדויות שכנים מחדש כי עמדותיהם משתנות בהתאם לנסיבות ויתכן כי יועלו טענות והשגות שלא הועלו בתיק הנדון לפני שנים.
30 אוקטובר 2007
|
