תריס החוסם את ידית הדלת
מאת: יואל בן עזרא, מהנדס אזרחי
ישנם ליקויי בנייה שאינם אי התאמה לתכנית המכר או למפרט, הם לא סותרים אף תקן ישראלי- בין רשמי ובין שלא, והם מתאימים לכל ההוראות המפורטות בתקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר תנאיו ואגרות) התש"ל 1970- התוספת השנייה.
הוראות החוק השונות, רבות ומפורטות ככל שיהיו, לא יוכלו להגן על הדיירים מפני כל המפגעים האפשריים. לשם השלמת התמונה וליצירת בניינים בטיחותיים ונוחים- נדרשים העוסקים במלאכת הבנייה (היזם, האדריכל, הקבלן) למלא את החסר בעצמם, בהתאם לפריט המתוכנן והנבנה, על ידי מחשבה בריאה.
דוגמא טובה לכך ניתן למצוא בדלת היציאה למרפסת הסלון בביתכם- אשר הגישה לידית דלת ההזזה מבחוץ נחסמת על ידי המסילה של תריס הגלילה. אם תבדקו תגלו כי רוחב הפרופיל של המסילה הוא 8 ס"מ, אך העומק השימושי של המסילה בה עובר תריס הגלילה הוא 4 ס"מ בלבד...
למרות שלא מדובר באי התאמה לשום חוק, תקנה, הוראה או תקן, הרי מדובר בליקוי הפוגם בנוחות השימוש ואף עלול ליצור סיכון בטיחותי לדיירים.
הליקוי נובע משיטת בנייה פגומה, ותורמת לחיסכון קל בעלויות הקבלן על חשבון הדייר.
תריס הגלילה חייב להיות צר בארבעה ס"מ בכל צד מפתח הדלת בכל צד, בגלל מנגנון ההרמה בחלק העליון- מעל הדלת. בעבר, נהוג היה להרחיב את הפתח שמעל הדלת (כתפיים) ולאפשר שימוש בפרופיל רגיל- ללא הרחקה של מסילת התריס מהקיר. כיום, כדי שלא לבנות פתח שאינו מרובע- מצירים את התריס ב-4 ס"מ בכל צד, על ידי שימוש בפרופיל אם חלל "מת" בצידו.
ידועים מקרים בהם נטיות השוק משנות את חוקי הבנייה, ואין זה המקרה. ראשית, הרווח הכספי בחיסכון בעלויות (לטובת הקבלן) זניח לעומד הליקוי הנוצר בדירה (לרעת הדייר...). שנית, אין מניעה, גם כיום, לבנות את הפתחים עם כתפיים. שלישית, יש פיתרון כדוגמת זה המצורף, בו נבנה הפתח עם מסילה שקועה בקיר, ובכך הליקוי בטל.
האדריכל יכול למנוע את הליקוי בשלב התכנון, והקבלן- בשלב הבנייה. משאלה לא בוצעו והבית נבנה, ניתן לחרוץ את הפתח וליצור מסילה שקועה גם לאחר הבנייה, אלא שיש צורך להחליף את התריס כולו, שכן הוא צר ב-8 ס"מ מהרוחב הנדרש.
