|
"מעגל שוטה" בו חג האזרח סביב הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה
מאת: ד"ר אברהם בן עזרא
האזרח נזקק לפעמים לשירותיה של הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה עקב תפקידיה וסמכויותיה, בענייני מקרקעין, רישוי, תכנון ובנייה. לפעמים אי אפשר לבצע עסקה ולהשלים פעולה עסקית ללא אותו פתק מיוחל הניתן לאזרח על ידי הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה, פתק שנראה די שרירותי, אך בכוחו לשחרר סתימה ולהניע תהליכים, כמו גם לחסום קידום ולבטל עסקה.
כך חש האזרח ח"ג – ברצותו להעביר זכויותיו בנכס לאחר – וכשמו, מצא עצמו חג סביב משרדי הוועדה בבקשות כאילו מדובר ב - mission impossible .
ח"ג הוא בעל זכויות בנכס דלא ניידי במושב סתריה – בתחומו אדמות המדינה המנוהלות על ידי מנהל מקרקעי ישראל מוכחרות למושב המקנה זכויות לחבריו בקרקעות אלו.
לאמור, בעליה של הקרקע – היא מדינת ישראל באמצעות ממ"י, והחוכר לדורות הוא המושב. ח"ג אינו בעלים, ואינו חוכר לדורות.
בחוזה העברת זכויותיו בנכס לצד ג', הותנה כי על ח"ג לספק לקונה אישור מטעם מנהל מקרקעי ישראל על היעדר חובות, ובבואו לקבל את האישור המיוחל – נתקל בדרישה לשלם היטל השבחה.
להבהיר: על פי סעיף 2 (א) של התוספת השלישית לחוק התכנון והבנייה תשכ"ה – 1965, הדן בהיטל השבחה, -
"חלה השבחה במקרקעין, בין מחמת הרחבתן של זכויות הניצול בהם ובין בדרך אחרת, ישלם בעלם היטל השבחה לפי האמור בתוספת זו (להלן – היטל); היו המקרקעין מוחכרים לדורות, ישלם החוכר את ההיטל".
ואילו אותו ח"ג – אינו הבעלים ואינו חוכר לדורות ועל כן לפי הגיונו הבריא הוא פטור מתשלום היטל זה.
לא כך סברה הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה אליה פנה, אשר התנתה מתן האישור המבוקש בתשלום ההיטל.
על פי פרשנות הוועדה, גם מי שאינו בעלים ואינו חוכר לדורות, אלא רק ,בר רשות", חייב בהיטל, ומכיוון שידעה הוועדה כי פרשנותה את החוק אינה וודאית, החליטה על דעת עצמה באופן חד צדדי לגבות את הכסף ולהפקידו עד להכרעה של בית המשפט העליון בנושא.
האישור שלא שוחרר, עיכב את העסקה בהיותו תנאי לקיומה.
ההיטל נגבה לאחר מימוש זכויות בנכס. מימוש זכויות תלוי בקבלת האישור. האישור ניתן רק לאחר תשלום היטל השבחה. תשלום היטל השבחה היה עלול בנסיבות לסכל את העסקה אשר מבחינה חשבונית הוערכה [מסתבר – בצדק] ללא סכום היטל ההשבחה. סיכול העסקה מבטל את הצורך בגביית ההיטל ובדיון בכך. מעגל שוטה שכדי לא לחוג בו, צריך לפנות לערכאות.
מדובר בע"א 101/07 חגי גליקמן נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה לודים, בית משפט השלום רחובות, שופט: הרן פינשטין, ובמאמר מוסגר יובהר כי על פי החלטת בית המשפט המחוזי – נקבע כי הפורום המשפטי לדיון בערעור על היטל השבחה הוא בית משפט השלום.
פסק הדין מובא בפדאור 07 (36) 825.
בפסק הדין נמתחה בקורת על התנהלותה של הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה הצריכה לפעול בתום לב בהיותה רשות מנהלית שכוח רב נתון בידיה לעומת האזרת הנזקק לשירותיה. נפסק כי לא חל היטל השבחה אלא רק על בעלים ועל חוכרים לדורות, כלשון החוק, ואילו המימוש של הקרקע על ידי בר רשות המחזיק בה ברשות החוכרים לדורות – לא מחייב את אותו בר הרשות לשלם היטל השבחה. החוק בעניין זה ברור דיו ואין צורך בהפנייה לתקדימים.
עוד נפסק כי ההפקדה של כספי האזרחים עד לבירור סוגיה משפטית זו בבית המשפט העליון אינה כדין, בהיות עצם הגבייה שלא כדין, ואין למנהל מקרקעי ישראל סמכות לגבות ולשמור בצד את כספי האזרח על סמך פרשנויותיהם של יועציה.
28 נובמבר 2007
|
