תפריט חיפוש

בית המשפט פוגע באיכות הבניה

6 אוגוסט, 2017 |
ד"ר אברהם בן עזרא

בידי בתי המשפט במדינת ישראל, הכוח והאפשרות למגר כליל את נזקי הבניה ולהעמיד את איכות הבניה בישראל על רמה גבוהה. לרוב, בית המשפט מחמיץ את ההזדמנות הנקרית לידו ופוגע בענף הבניה

דוגמא

לקוח שלי רכש דירה במרכז הארץ, מחברת ענק ישראלית המשווקת את בנייניה ההולכים ונבנים, ברמת שיווק גבוהה ומתוחכמת, המשדרת אמינות, איכות, קפדנות ויוקרה.

הדבר גם בא לידי ביטוי ברמת המחיר - הגבוהה בסכום לא מבוטל ממחיר דירה בעלת נתונים דומים של פירמה אחרת, בערך באותו מיקום.

כבר מעיון בתוכנית המכר גיליתי אי התאמות לתקנים ולתקנות הבניה, ולאחר בדיקת הדירה - הוספו לכך גם ליקויי ביצוע חמורים, שעיקרם מוקדים לחדירת רטיבות. [רטיבות בפועל לא הייתה - כי בדיקתי נערכה בקיץ].

כל זאת בא לידי ביטוי במסגרת חוות דעת מקצועית; מה יהיה גורל הדירה - ימים יגידו... [בית המשפט יחליט].

 הבהרה

הדוגמא, אחת ממאות המטופלות בהווה במשרדי, באה רק להמחיש את מה שנתון בידיו של בית המשפט, כי יש ובית המשפט קשוב לטענות, ויש ובית המשפט לא מבין אותן, או שאין לבית המשפט מודעות לחוקי הבניה ולאיכות המגורים הנדרשת על פי החוק או על פי כללי המקצוע.  ["הרי במועד בדיקת הדירה המומחה מטעם התובעים לא קבע כי חודרת רטיבות לדירה, ואין לפסוק פיצוי על סמך ספקולציה/השערה....", "לא מצאתי כי אי ההתאמה לתקנות מפריעה לתובעים, וגם לא נטען כך..." ועוד משפטי פסיקה דומים].

להלן יובאו שני מקרים חיוביים מבחינת הדיירים, במטרה להמחיש מה בית המשפט יכול וצריך לעשות.

 מקרה א'

דיירים שרכשו דירה חדשה מחברת גינדי אחזקות בע"מ, הזמינו את המומחה יעקב מרזוק לבדוק את דירתם. הנתבעת, מינתה מטעמה את המומחה רפי גיל ומן הסתם כפי שנאמר בפסק הדין היה פער רב בין חוות דעתו של מרזוק מטעם הדיירים לבין חוות דעתו של רפי גיל מטעם הנתבעת. לאור זאת, מונה המומחה המהנדס מוטי בס מטעם בית המשפט וקבע כי בדירה יש ליקויים שעלות תיקונם עולה כדי 184,732 ₪. בית המשפט פסק פיצוי לתובעים מעל 300,000 ₪. [מדובר בת"א 12680-01-13 שרמן נ' גינדי החזקות בע"מ, בית משפט השלום תל אביב, שופטת: לימור ביבי].

הנושאים המעניינים הם -

א. בעניין רטיבות תת רצפתית, נמצא כי היא קיימת במקום אחד והטענה של הנתבעת לאור זאת היה צורך לבדוק במיקומים נוספים בדירה נדחתה על ידי בית המשפט. יש לדעת כי כל בדיקת תקן היא מדגמית, ולעולם לא ייבדקו כל המיקומים בהם נטען כי קיים ליקוי.

ב. עובי שכבת המילוי תחת הריצוף היה בדירה 40 ס"מ והוא בוצע ללא צמנט. מכיוון שתשתית זו פגומה ומנוגדת לתקן, ממילא יש להחליף את הריצוף בשלמות.

ג. גם כשאין אי התאמה לתקן, עדיין הקבלן מחויב לבנות לפי כללי המקצוע הטובים הידועים בענף הבניה, אשר במקרה זה ידועים מתוך תקנים דומים.

בידי בית המשפט, כפי שנפסק בתיקים אחרים לא מעטים, להיצמד לתקנים וככל שאין אי התאמה לתקן הספציפי, או ככל שאין תקן - אף שיש ליקוי, לא ייפסק פיצוי. בכך משדר בית המשפט רמז עבה לציבור הבונים, להמשיך ולבנות שלא לפי כללי המקצוע.

יש ובית המשפט לא מסיק את המסקנות הנכונות מבדיקות מעבדה מאושרת ולא מבין את המשמעות של בדיקה מדגמית שהיא פרט המלמד על הכלל. על ידי גישה צרת אופקים זו, אף שיש ליקוי והוא מוכח כדין, לא נקבע פיצוי.

מקרה ב'

מדובר בפסק דין חלקי [ת"א 33958-11-10 ברי איצקין ואח' נ' רמי שבירו הנדסה בניה והשקעות בע"מ, בית משפט השלום בתל אביב, שופט: יאיר דלוגין, פסק דין מיום כ"ב באלול תשע"ג, 28 לאוגוסט 2013] העדיף בית המשפט ביצוע פתרון כולל על פני פתרון ניסיוני בנושא ליקויי איטום חמורים בדירה. מומחה הנתבעת [אותו מהנדס כבמקרה א' - רפאל גיל] קצב לשם ביצוע תיקוני הרטיבות בדירה סכום כספי לא ריאלי בסך 6,500 ₪, סכום קטן פי 5 מהסכום שהוערך על ידי מומחה בית המשפט המהנדס יצחק חיט, אך גם קביעתו של חיט הייתה מינימלית ולא ראויה, מותך גישה של ניסוי ותעייה בתוך דירת התובעים, אף שהייתה מאוכלסת, כאילו היא אתר בניה לכל דבר ועניין, כאילו הדירה יכולה לעמוד לרשות הקבלן כדי שינסה בה אופציות לתיקונה ויחסוך בדרך זו, אולי, בהוצאות התיקונים.

בית המשפט סבר אחרת ופסק כדלקמן:

כאן המקום לציין כי השאלה, האם לבצע פתרון כולל או פתרון בשלבים, היא מסורה באופן מובהק לביהמ"ש וכלל איננה נתונה להכרעתו של מומחה מקצועי. על המומחה המקצועי, מהנדס במקרה שלפנינו, להביא בפני ביהמ"ש את כל הפרטים הנוגעים לאופן ביצוע העבודות על-פי שתי האופציות, את משך התיקון ואת הסיכוי וסיכון שקיים בכל אופציה מבחינת מתן פתרון סופי לליקויים.

לאמור, זו הסיבה לכך שבית המשפט לא קיבל את ההצעה המינימלית לביצוע תיקוני איטום "שלב א'" ואחר כך להמתין ולבדוק האם צלחו, כדי להחליט אם לבצע "שלב ב'" אם לאו, ופסק פיצוי לתובעים בערך פי 10 מהסכום שקבע מומחה בית המשפט, כלומר, פי 50 מהסכום שקבע המהנדס רפאל גיל.

עוד יובהר כי סכום הפיצוי הנ"ל הוא בנוסף להוראת בית המשפט בפסק דינו [החלקי] כי הנתבעת תבצע בפועל את תיקוני האיטום כפי שייקבעו על ידי מומחה לאיטום, כדי שהדירה תהיה יבשה הלכה למעשה.

בדרך כלל [ברוב המקרים] בית המשפט לא חורג בפסקי דינו מהממצאים של מומחה בית המשפט, ולו היה נוהג כך בית המשפט במקרה זה, הייתה דירת התובעים הופכת לשדה ניסויים בשיטות איטום ולא כשירה למגורים על פני תקופה ארוכה. היה צריך "לצאת מהקופסה", ולפסוק שונה, כפי שנקט כאן בית המשפט. לו היה בית המשפט מקבל את חוות דעתו השגויה של מומחה הנתבעת רפאל גיל, או את חוות דעתו השגויה של המומחה שמונה על ידו המהנדס חיט - היו התובעים נשארים עם דירה ספוגת רטיבות ועובש, והקבלן היה יוצא נשכר ופתור מלשלם על מחדליו.

גילוי נאות: כותב שורות אלו לא הגיש לבית המשפט חוות דעת מקצועית בתיק זה, אך יעץ בעניין האסטרטגיה בניהולו, לאחר ביקורים בדירה הנ"ל ובדיקתה.

סיכום

פסקי דין "שליליים" - נגד דיירים - מעודדים את חברות הבניה לזלזל בזכויות דיירים ובחוקי הבניה. לפי "שיטת מצליח" - מכיוון שרוב הדיירים לא מגישים תביעות - המיעוט שבמיעוט של תביעות "מצליחות", יוצר משוב שלילי של התייחסות הקבלן לנושא האיכות.

כאשר הפסיקות קובעות פיצוי נמוך, מוטב לקבלן לשלם מאשר לתקן, ועל ידי כך הליקויים נותרים בדירות...

הובאו כאן שתי דוגמאות של פסקי דין חיוביים, שאינן דוגמאות לשגרת עבודתו של בית המשפט, תוך ציון הצמתים בהם יכול בית המשפט להשפיע [לטוב או לרע] על איכות המגורים במדינה. במרבית המקרים, ההשפעה היא שלילית, והתוצאות כתובות על הקיר, כל עוד הוא ניצב ויציב על מכונו.

אדריכלות והנדסה

אדריכלות והנדסה בשולחן אחד

עוד על אדריכלות והנדסה

רישוי הבנייה

ייעוץ ורישוי בתכנון ובנייה

עוד על רישוי הבנייה

ביקורת מבנים

ביקורת מבנים בכל רחבי הארץ

עוד על ביקורת מבנים

יצירת קשר מהיר

04-8678417
04-8642012
052-6010262
052-4387878