תפריט חיפוש

בית משפט השלום דחה פרשנות רפי גיל בנושא בטיחותי

9 אוקטובר, 2017 |
ד"ר אברהם בן עזרא

בית משפט השלום בירושלים דחה טענות מומחים [דוד אופיר ורפאל גיל] בנושא בטיחותי ותרם בכך נדבך לאיכות הבניה.

מבוא

לפעמים נדרשת מומחיות בנושא בטיחותי, על מנת לבדוק טענותיו של מי שנפגע ממכשול או מהיעדר אמצעי בטיחות במבניה או בסביבה הבנויה.

הפגיעה עלולה להיות קשה, ואילו התיקון ההנדסי הנדרש הוא בדרך כלל פשוט בתכלית ואינו דורש השקעה רבה.

זאת ועוד, התיקון ככל שהוא מבטל ליקוי – הרי הוא מונע תקלות ונזקי גוף לרבים, ולכן חשוב לבחון את הדעות המקצועיות הבאות לבטל מכשולים -בבניינים, בדרכים, בגני  משחקים, ברחבות וברחובות הערים ובכל אתר.

מן הכלל אל הפרט

המעשה בו מדובר, הוא אירוע מצער ונזק-גוף שנגרם לתובע – ת"א 6202/05 נחמן ראובן נ' מועצה מקומית מבשרת ציון ואח', בית משפט השלום בירושלים, שופטת: עירית כהן, פורסם ב"פדאור".

מדובר בגג חדר מדרגות של מקלט ציבורי בשטח הפתוח – הגג הוא מישור משופע מבטון, ללא מעקה המונע לעלות לגג.

להבהיר, תפקידו של המעקה הוא כפול - א. הגנה נגד נפילה. ב. מניעת חדירה לתחום כלשהו - במקרה הנדון כאן, לתחום הגג המשופע שהשהות בו מסוכנת.

להלן תיאור האירועים בלשונו של התובע, סעיף 5 בפסק הדין:

5. התובע הצהיר:

"התאונה ארעה שעה ששמרתי על נכדי הקטנים במקום ואלה רצו לעבר מתקן הבטון המשופע וטיפסו עליו. לאחר שעלו לגג המתקן וראו כי הם אינם מסוגלים לרשת והואיל וחששתי לשלומם ולאחר שהחלו לבכות עליתי בעקבותיהם לגג ע"מ להורידם.

כאשר הגעתי לשלב הסופי של העלייה לגג המתקן נאחזו בי נכדיי ותוך כדי ירידה  נפלתי בחוזקה מכל מהלך המתקן ונפלתי מטה על משטח הבטון הקשה" (סעיף 3 לתצהיר מיום 20.10.06).

מתקן הבטון שאליו מתייחס התובע הוא גג בטון של חדר מדרגות על קרקעי המוביל למקלט ציבורי תת קרקעי. תמונות של גג המקלט צורפו לתצהיר התובע (נספח א' לתצהיר) ולחוות הדעת של המהנדס רפי גיל.

התובע ישב באותה עת על הספסל ועקב בעיניו אחר הנכדים, שלפתע נמצאו לכודים בגג מדרגות המקלט. כשבא להצילם – מעד ונפל על משטח הבטון.

הנתבעות בתיק זה העלו טענה כי התובע לא הצליח להציג גרסה אחידה ויחידה לגבי אירוע התאונה. יש לדעת ולהבין, כי מי שנפגע בתאונה, לא תמיד יכול לתעד במדויק את נסיבותיה, ואין שום צידוק לדרוש ממנו שיגיש גרסה אחת ויחידה לגבי מה שארע, כי כל מעייני רוחו נתונים באותה עת למכאוביו ולמצוקותיו, ואין לו אפשרות בו זמנית לתעד את האירוע, כהכנה למתן עדות.

במקרה זה, ממילא בית המשפט קבע כי אין הבדל מהותי בין גרסאותיו של התובע.

המומחים

התובע הסתייע בחוות דעת מקצועית של ורדית איל ביקלס, אשר טענה כדלקמן:

11. ורדית איל ביקלס כתבה בחוות דעתה:

"הטיפוס על גג המקלט התאפשר לכל עובר ושב, עקב אי גידורו. ילדים רבים וביניהם נכדי התובע ראו בגג המקלט המשופע "אטרקציה" כמתקן משחקים וזאת בייחוד שהמקלט הינו בסמיכות לגן השעשועים".

לפי חוות דעתה:

"באם המועצה המקומית מבשרת ציון הייתה בוחנת את גג המקלט שברשותה, הרי בוודאי היתה מגדרת את הגג ומונעת את הטיפוס עליו עקב היותו בעל שיפוע תלול ומתנשא לגובה רב".

על פי חוות הדעת של ביקלס, היה צריך מלכתחילה לגדר את הגג המשופע.

המומחה דוד אופיר, טען בחוות דעתו כי המדרגות ממלאות את ייעודן, ומתאימות לתקנות ההתגוננות  האזרחית לגבי מקלטים.

להבהיר, לא נטען בשום מקום כי המדרגות לא ממלאות את ייעודן, ולא זה סלע המחלוקת.

ראוי להתעכב על ניסוחים מתחסדים מסוג זה, ולהוקיע אותם.

אנו נתקלים בגישה זו פעמים רבות.

כאשר הטענה – "החלון בחדר בנוי בניגוד לתוכנית המכר" – בא מומחה נגדי, מחשב את שטח החדר ואת שטח החלון, וטוען: "החלון בו מדובר הוא עומד בתנאי התקנות מבחינת אווורור ושטחו תקין".

שיטה זו, באה לצבור נקודות זכות לגבי פריט לקוי, מבלי לדון בליקוי; וכי מי טען כי החלון לא עומד בדרישות האוורור שבתקנות?!

המומחה רפי גיל הוסיף בחוות דעתו וטען, כי ככל שהתאונה התרחשה כפי שטוען התובע, ניתן לסווג אותה "כאחד מסיכוני החיים".

לשון אחר, זו הנורמה; אלה החיים וצריך להסתגל.

אמירה זו – לו הייתה מתקבלת – הייתה פוגעת בתובע ובזכויותיו, וגרוע מכך, מכתיבה רמת תכנון וביצוע נחותה של מבנים, תוך הסבר לכל מי שנפגע – כי: אלה החיים, יש בהם סיכונים.

והרי התכנון בא בדיוק כדי לבטל סיכונים אלה!

פסק הדין

בית המשפט לא ביטל את ממצאי המהנדס אופיר לפיהם המקלט נבנה כדין על פי תקנות ההתגוננות האזרחית – ולהלן דבריו בעניין זה:

14. אני מקבלת את עמדת הנתבעות לפיה גג המקלט הוא פריט סטנדרטי במקלטים. אני מקבלת גם את טענת הנתבעות לפיה אין חובה חוקית למנוע עלייה לגג המקלט. תקנה 18 לתקנות ההתגוננות האזרחית (מפרטים לבניית מקלטים), תש"ן-1990 מתייחסת למעקה בטיחות לגג המקלט וקובעת כי:

"משטחים אופקיים או משופעים בגג המקלט שגובהם 1.50 מטרים ויותר מפני הקרקע הסמוכים, ויש אליהם גישה מפני הקרקע או ממקום אחר, יגודרו במעקה בטיחות".

תקנה זו חלה על גידור החלקים בגג המקלט שגובהם 1.50 מטרים ואינה מחייבת את סגירת הפאה הרביעית, אשר יכולה למנוע עליה אל גג המקלט.

להבהיר, בית המשפט לא היה צריך בפסק דינו להתבסס על הצורך, או היעדרו, של ביצוע המדרגות למקלט, וגם לא על תקינותם ומידת התאמתם לתקנות ההתגוננות האזרחית.

די בכך שמיקום המקלט הוא נמצא בקרבת מתקן משחקים, כדי שתינקט לגביו זהירות.

בית המשפט קיבל את דעתה של המומחית ורדית איל ביקלס בדבר החובה לגדר את הגג המשופע כך שלא תהיה גישה אליו ודחה את דעתם של המהנדסים רפי גיל ודוד אופיר.

להלן התייחסותו לטענת המהנדס רפאל גיל:

17. אינני מקבלת את דעתו של המהנדס רפי גיל לפיה אם היה מותקן מעקה בחלק התחתון של התקרה המשופעת, הוא לא היה מונע את נפילת התובע ויתכן שהיה גורם לו לפגיעה קשה יותר, שכן ראשו היה נחבט במעקה.

לו היה מעקה שכזה, נכדיו של התובע לא היו עולים על גג המקלט והתובע לא היה נדרש לעלות בעקבותיהם.

סיכום

ציבור המתכננים והבונים אמור ללמוד מפסק דין זה כיצד לתכנן ולבנות מבנים ומתקנים ללא יצירת סיכונים ולנקוט באמצעי הזהירות הדרושים, ולא די בתכנון וביצוע לפי התקנות והתקנים. זהירות מיוחדת צריכה להינקט לגבי מתקנים סמוכים או בתוך מגרשי משחקים של ילדים.

 

אדריכלות והנדסה

אדריכלות והנדסה בשולחן אחד

עוד על אדריכלות והנדסה

רישוי הבנייה

ייעוץ ורישוי בתכנון ובנייה

עוד על רישוי הבנייה

ביקורת מבנים

ביקורת מבנים בכל רחבי הארץ

עוד על ביקורת מבנים

יצירת קשר מהיר

04-8678417
04-8642012
052-6010262
052-4387878