תפריט חיפוש

קריטריונים לסיווג מבנים

ד"ר אברהם בן עזרא

מהם הקריטריונים לסיווג מבנים כמבנים פשוטים או מורכבים - ומה דינו של מבנה שתכנונו האדריכלי ממש פשוט אך תכנונו ההנדסי מורכב, כמו קיר תומך שגובהו 10 מ'?

הקריטריונים לסיווג מבנים מבחינת מורכבותם מצויים בתקנות המהנדסים והאדריכלים (רישוי וייחוד פעולות) תשכ"ז - 1967, ולהלן הנוסח להגדרת מבנה פשוט:

"מבנה פשוט" - אחד מאלה:

(1) מבנה בעל שלד לא טרומי המורכב מקירות, או מקירות ועמודים, ומתקרות שטוחות עם קורות או בלעדיהן, כאשר המרחק בין העמודים או בין הקורות, וכשאין עמודים או קורות - בין הקירות, אינו עולה על ששה מטר, ואשר גובה המפלס של רצפת קומתו העליונה מעל המפלס העליון של הרצפה שעל פני הקרקע  אינו עולה על אחד-עשר וחצי מטר, לרבות מקלט למבנה כאמור, בהתאם לתקנות ההתגוננות האזרחית (מפרטים לבניית מקלטים), התשל"א-1971, ולמעט מבנה מבטון דרוך, ומבנה מרחבי מכל סוג שהוא;

(2) מבנה מקורה בעל קומה אחת, שגבהו עד חמישה מטר מעל פני הקרקע ומפתחו אינו עולה על שנים-עשר מטר, להוציא מבנה שפועלים עליו כוחות דינמיים, ולמעט מבנה מבטון דרוך, מבנה בעל שלד מבטון טרום ומבנה מרחבי מכל סוג;

(3) קיר תומך בגובה עד שני מטר מעל המפלס הנמוך של פני הקרקע, הדרוש להקמת מבנה כאמור בפסקאות (1) או (2) בתחום המגרש שבו מוקם המבנה;

(4) מעביר מים ומעבר להולכי-רגל הקשורים למבנה כאמור בפסקאות (1) או (2).

עיננו הרואות, כי מבנה פשוט, להבדיל ממבנה שאינו פשוט, הוא מבנה בעל תכונות הנדסיות מוגבלות במידות ובשיטות בניה. לדוגמא, אם המפתח בין הקורות הוא מעל 6 מ' - המבנה כבר אינו מבנה פשוט; אם המבנה הוא קיר תומך שגובהו מעל 2 מ' - הרי הקיר התומך נחשב למבנה שאינו פשוט; אם מדובר במבנה שהרכיבים הקונסטרוקטיביים שלו הם בטון טרומי או בטון דרוך - המבנה אינו פשוט.

והנה, מנגד ובאופן משולל כל היגיון, באותן תקנות - נקבע מהן הפעולות המיוחדות לאדריכל, והקריטריון הוא - סוג המבנה שנקבע על פי תכונות הנדסיות, שאין להם שום משמעות אדריכלית. להלן ציטוט מהתקנות:

3. הפעולות המפורטות להלן יוחדו לאדריכל רשוי הרשום במדור לארכיטקטורה ולעניין מבנים המשולבים בתכנון שטחים ציבוריים פתוחים, המפורטים בתוספת השנייה, גם לאדריכל נוף רשוי הרשום במדור לאדריכלות נוף:

(1) בתכנית בינוי ועיצוב ארכיטקטוני:

(א) תכנון מוקדם ותכנון סופי;

(ב) הכנת תקנונים ותשריטים לתכניות;

(ג)  הגשת תכניות לרשות מוסמכת;

(ד) הכוונה עליונה בביצוע התכניות;

(2) במבנים שהם בניני משרדים, בניני מגורים, בניני ציבור, בניני בידור, בניני מלאכה ומחסנים, למעט בניני מגורים מלאכה ומחסנים שהם מבנים פשוטים ולמעט שינויים במבנים קיימים ופעולות במבנים יבילים, שפורטו בתוספת השלישית:

(א) תכנון מוקדם ותכנון סופי, למעט תכנון הקונסטרוקציה של מבנה;

(ב) תכניות-עבודה ארכיטקטוניות, להוציא תכניות-עבודה של פרטים לביצוע;

(ג) הגשת תכניות לרשות מוסמכת;

(ד) תיאום התכנון הכולל של מערכות המבנה השונות, לרבות התיאום עם יועצים מקצועיים;

(ה) פיקוח עליון על הביצוע;

(ו) קבלת המבנה ואישורו.

בסעיף 3 (2) רואים שמבנים פשוטים לא יוחדו לאדריכלים רשויים, והמשמעות היא שגם אדריכל רשום (שאינו רשוי) וגם הנדסאי אדריכלות, רשאים לעסוק בתכנון של מבנים פשוטים, ואינם רשאים לתכנן מבנים שאינם פשוטים [לדוגמא - קיר תומך שגובהו מעל 2 מ'].

להבהיר: אדריכל רשוי הוא אדריכל רשום, שבנוסף לרישומו בזכות גמר לימודים אקדמיים באדריכלות להנחת דעתו של רשם המהנדסים והאדריכלים - התמחה אצל אדריכל מאמן במשך 3 שנים (תקופת הסטאז') ועמד בבחינות לשביעות רצון רשם המהנדסים.

והנה, לאדריכל רשום מותר לתכנן מבנה פשוט בלבד, ואסור לו לתכנן מבנה שאינו פשוט מבחינה הנדסית; מדוע?

וכי גובה הקיר התומך יוצר קושי אדריכלי כלשהו?

וכי הפתרון הננקט - בטון דרוך במקום תקרת צלעות - מעניין את האדריכל המתכנן?!

האם מבנה במפתח 8 מ' בין קירות או בין קורות, מורכב יותר מבחינת תכנון אדריכלי - ממבנה במפתח של 6 מ' בין קירות?!

האם עולה החשד כי מתקין התקנות דאג לנוחותו, ולא לנושא בו הוא דן בעת התקנת התקנות, בכך שכרך יחדיו אדריכלות והנדסה?!

מזה עשרות שנים הסיווג הקיים לא רלוונטי, לא נכון ופוגע בזכויות מתכננים, ואין שום יוזמה רצינית לביצוע התיקון הנדרש.