תפריט חיפוש

ת"א 37102-06-17 סלע נ' משהב

22 נובמבר, 2018

בית משפט השלום בתל אביב - יפו

ת"א 37102-06-17 סלע ואח' נ' משהב חברה לשכון בנין ופתוח בעמ

לפני כבוד השופטת כרמלה האפט

התובעים:

1. אלינור סלע

2. יניב סלע

נגד

הנתבעת:

משהב חברה לשכון בנין ופתוח בעמ

פסק דין

לפניי תביעה לפיצוי בגין ליקויי בניה שהועמדה על סכום של 80,000 ₪.

דין התביעה להתקבל.

רקע

1. התובעים הם בעלים של דירה מספר 1, המצויה בקומת הקרקע, בבניין ברחוב האירוס 5, בגבעת זאב (להלן: "הדירה", ו-"הבניין", בהתאמה). בדירה מתגוררים התובעים ביחד עם שבעת ילדיהם.

2. הנתבעת היא חברה אשר עיסוקה בבניית דירות ומכירתן (להלן: "הנתבעת").

3. התובעים התקשרו עם הנתבעת בחוזה לרכישת דירה מיום 2/12/2009 (צורף כנספח א' לכתב התביעה). הדירה נמסרה לתובעים ביום 26/4/2011 (פרטיכל קבלת דירה צורף כנספח א לכתב ההגנה).

4. בכתב תביעתם עתרו התובעים לחיוב הנתבעת בתשלום פיצוי בשל ליקויי בנייה שנמצאו בדירה, דיור חלופי, עוגמת נפש והוצאות אחרות, שהצטברו כדי סך של 126,000 ₪, אשר הועמד, לצרכי אגרה, על סך של 80,000 ₪. התובעת צירפה לכתב תביעתה חוות דעת המהנדס ד"ר בן עזרא מיום 22/8/2012 (נספח ב' לכתב התביעה) (להלן: "חוות דעת בן עזרא" ו- "המומחה בן עזרא").

5. המהנדס, מר יקי נחמן, אשר מונה כמומחה מטעם בית המשפט (להלן: "המומחה נחמן" או "המומחה") הגיש חוות דעת ראשונה ביום 6/4/2014 וחוות דעת משלימה ביום 5/6/2015 (מ/1, מ/2) (להלן: "חוות הדעת הראשונה" ו- חוות הדעת המשלימה", בהתאמה).

6. בחוות הדעת הראשונה מצא המומחה נחמן כי קיימים ליקויים בדירה  וקבע כדלקמן (סעיפים 6-7):

  • עלות תיקון הליקויים הינה 31,920 ₪ (ללא תוספת מע"מ); סכום זה מורכב ברובו מעלות תיקון הרטיבות שנמצאה בדירה שהוערכה בסך של 24,000 ₪.
  • העבודה מחייבת פיקוח הנדסי בסכום של 4,500 ₪ (ללא תוספת מע"מ).
  • משך העבודה המוערך הינו כחודש קלנדרי.
  • בתקופת ביצוע העבודות יידרש פינוי הדירה.

7. לאחר מתן חוות הדעת הראשונה הסכימו הצדדים שהנתבעת תתקן את הליקויים, מושא חוות הדעת הראשונה וכי לאחר מכן, יערוך המומחה נחמן ביקור נוסף בדירה, על מנת לוודא שהתיקונים נעשו כהלכה. הסכמה זו קיבלה תוקף של החלטה ביום 7/9/2014.

8. בחוות הדעת המשלימה עדכן המומחה נחמן את מצב הליקויים שפורטו בחוות דעתו הראשונה וקבע, בין היתר (סעיף 3):

  • בדירה בוצעו עבודות נרחבות לשם פתרון בעיית הרטיבות. בין היתר, פורק הריצוף, הוחלפה תשתית המילוי והריצוף בדירה, והאמבטיה, פורקה והוחלפה;
  • בבדיקה וויזואלית ובאמצעות מכשיר פרוטימטר לא נמצאו ממצאים המעידים כי קיימת רטיבות פעילה;
  • בבדיקת תכולת רטיבות נמצא כי תכולת הרטיבות הממוצעת היא 4.8%. הנתון מתיישב עם דרישת התקן הקובע מקסימום של 6%;
  • הדירה רוצפה המהלך ימי החורף ונעשה שימוש במילוי רטוב;
  • הוסכם שתערך בדיקה חוזרת של מאתר, על מנת לשלול קיום מעבר רטיבות מצנרת האינסטלציה או ממקור אחר. עוד הוסכם שהקבלן, מר זקן, יפנה ויתאם ביקור.

9. תובענה זו החלה את דרכה כת"א 25871-08-13. במהלך דיון מיום 11/6/2017 ביקשה ב"כ התובעים את מחיקת התובענה תוך שהיא מציינת כי זו תוגש בשנית וכי מוסכם שחוות הדעת שכבר הוגשו בתיק, תשמשנה גם בהליך החדש, הוא ההליך דנא. במסגרת הדיון ניתן פסק דין המורה על מחיקת ת"א 25782-03-18. ביום 16/6/2017 נפתח תיק התובענה הנוכחי.

עיקרי טענות הצדדים

10. בראשית סיכומיהם טוענים התובעים כי המומחה נחמן, שמונה על ידי בית המשפט, מונה ביוזמת בית המשפט בלבד וללא הסכמת הצדדים ולכן כי חוות דעת המומחה בן עזרא מטעמם, היא ראייה בתיק שמשקלה כמשקל חוות דעת המומחה נחמן.

11. התובעים צירפו דו"ח בדיקה של מכון התקנים מיום 19/3/2017 מטעם אינג' דניאל בלכמן לעניין תכולת הרטיבות בדירה (להלן: "דו"ח מכון התקנים") (צורף כנספח ז' לתצהיר התובע).

  • לפי דו"ח מכון התקנים קיימת רטיבות תחת הריצוף כדלקמן:
  • חדר שינה ליד שירותים, במסדרון - 5.5%;
  • מסדרון חדרים - 6%;
  • מרפסת שירות - צמוד למכונת כביסה ומייבש 6.5%).
  • הבדיקה נערכה בהתאם תקן ישראלי ת"י 1555 חלק 3 שבט, התשע"ה - ינואר 2012 (גיליון תיקון מספר 2 - אייר התשע"ה - אפריל 2015), לפיו תכולת הרטיבות המותרת של תשתית סומסום תחת ריצוף היא עד 3% (להלן: ת"י 1555.3").

התובעים טוענים כי המומחה נחמן שגה עת קבע שגבול המקסימום לעניין אחוז תכולת הרטיבות הוא 6% וכי הוא תיקן את קביעתו במהלך חקירתו.

בגין הרטיבות מבקשים התובעים סכום של 42,976 ₪ (כול מע"מ), לפי חוות דעתו הראשונה של המומחה נחמן ובתוספת 15% עבור התאמה למחירי השוק ךהיום - 49,422 ₪. [סכום זה כולל מע"מ בשיעור של 18%, כפי שיעורו ביום הגשת חוות הדעת, בעוד שכיום עומד שיעורו על 17%].

12. ממשיכים התובעים וטוענים שיש לפצותם בגין ליקויים שהמומחה נחמן לא כלל בחוות דעתו בשל פרשנות משפטית שגויה, כדלקמן;

13. פרוזדור כניסה לדירה - לפי חוות הדעת המומחה בן עזרא, רוחב הפרוזדור בפועל הינו 94 ס"מ בעוד שלפי התקנות רוחבו צריך להיות מטר אחד (סעיף 5 לחוות דעתו). המומחה נחמן טוען כי על אף שהעובדות נכונות, הדלת אינה מובילה למוצא בטוח, רוחב הפרוזדור גדול מפתח היציאה והוא לא מהווה חלק מהדירה. התובעים טוענים כי המומחה נחמן טעה בפרשנותו המשפטית וכי הצעתו לתיקון אי ההתאמה על ידי הסרת טיח תיצור אי התאמה למפרט המכר.

בגין ליקוי זה מבקשים התובעים פיצוי בסכום של 5,000 ₪ (לא כולל מע"מ), לפי חוות דעת המומחה בן עזרא ובתוספת מע"מ ופיקוח - 6,435 ₪.

14. נעילת דלת כניסה ראשית - לפי חוות דעת המומחה בן עזרא, קיימים ליקויים בדלת ביציאה ובין היתר נעילת הדלת איננה נעשית בארבעה כיוונים שונים, כהוראת תקנה 2.92 לתקנות התכנון והבניה בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), התש"ל - 1970 (להלן: "התקנות") (סעיף 6 לחוות דעתו). המומחה נחמן טוען כי תקן 5044.1 המסתמך על מפמ"כ (מפרט מכון התקנים) 196 מתיר פתרון חליפי ומאפשר נעילה לפחות כיוונים, ללא הכיוון הרביעי אל הרצפה. התובעים טוענים כי לפי תקנה 2.92 לתקנות, נדרשת נעילה לארבעה כיוונים ומכיוון שהתקנה גוברת על התקן. קל וחומר שהיא גוברת על המפכ"מ.

בגין ליקוי זה מבקשים התובעים לפצותם בסכום של 3,000 ₪ (לא כולל מע"מ) בהתאם לחקירתו של המומחה נחמן ובתוספת מע"מ ופיקוח - 3,861 ₪ (פרוטוקול הדיון מיום 16/5/2018, עמ' 12).

15. ליקויים בדלת יציאה משנית - בשל אותן סיבות אשר פורטו בעניינה של תקנה 2.92 התובעים מבקשים לפסוק לטובתם את ההפרש בין מה שקבע המומחה נחמן בחוות דעתו, לבין חוות דעת המומחה בן עזרא, המסתכם בסכום של 1,300 ₪ ובתוספת מע"מ ופיקוח - 1,673 ₪.

16. מדרגה בצמידות לשער ברום של 17 ס"מ - לפי חוות דעת המומחה בן עזרא, קיימת מדרגה אסורה מחוץ לדירה, המהווה מכשול (סעיף 8 לחוות דעתו). לטענת התובעים, קיומה של המדרגה מחוץ לדירה, נוגד את התקנות 3.8.5.2 ו- 3.2.2.6 לתקנות ומשכך, שגה המומחה נחמן עת התייחס רק להעייתיות שבמיקום השער.

בגין הליקוי מבקשים התובעים סכום של 1,200 ₪ ובתוספת מע"מ ופיקוח - 1,544 ₪.

17. רוחב חלון במרפסת כביסה - לפי חוות דעת המומחה בן עזרא, חדר האמבטיה אינו מאוורר אל אוויר חוץ אלא אל חדר כביסה שאינו מרפסת. כמו כן, החלון לא מגיע עד התקרה אלא נמוך ממנה ב- 38 ס"מ. לכן, יש לבצע אוורור מכני (סעיף 30 לחוות דעתו). לטענת התובעים המומחה נחמן אישר את הסכום שלעיל וכן אישר בחקירתו שבחדר הכביסה חזית אחת שפונה כלפי חוץ ויש בה חלון (עמ' 35 ו- 36 לפרוטוקול) ולפיכך, אין מדובר במרפסת, אלא בחדר שירות.

בגין ליקוי זה מבקשים התובעים סכום של 1,800 ₪ ובתוספת מע"מ ופיקוח - 2,316 ₪.

18. שטח חלון חדר שינה - לפי חוות דעת המומחה בן עזרא, שטח חלון חדר השינה, שהינו חלון כנף על כנף, קטן מהדרוש לפי התקנות (סעיף 34 לחוות דעתו). לטענת התובעים מאחר ומדובר בחלון כנף על כנף, אזי כאשר הוא פתוח, נכנס אוויר לחדר רק דרך חציו. מכאן, אין קשר לאופן בו נמדד שטח החלון, בין אם מדובר מ"בלוק לבלוק" לפי שיטת המומחה נחמן או "שטח מעבר אוויר ואור נטו" לפי שיטת המומחה בן עזרא.

בגין ליקוי זה מבקשים התובעים סכום של 3,000 ₪ ובתוספת מע"מ ופיקוח - 3,861 ₪.

19. רוחב דלת - לפי חוות דעת המומחה בן עזרא, רוחב הדלת איננו עומד בדרישות תקנה 3.2.1.3 לתקנות (סעיף 37 לחוות דעתו). התובעים טוענים כי המומחה שגה עת קבע כי הדלת איננה חלק ממוצא בטוח בה עוסקת התקנה.

בגין ליקוי זה מבקשים התובעים סכום של 1,200 ₪ ובתוספת מע"מ ופיקוח - 1,544 ₪.

20. דלת ממ"ד - לפי חוות דעת המומחה בן עזרא, דלת הממ"ד מסתירה את הכניסה אל חדר השינה ומותירה מעבר מוקטן של 66 ס"מ ולכן דרוש להמיר את הדלת לדלת הזזה (סעיף 39 לחוות דעתו). התובעים טוענים כי קביעתו של המומחה נחמן שבוצע שינוי וכי לא ניתן לבדוק את הטענה רטרואקטיבית - איננה נתמכת וכי אף הנתבעת לא טענה כי בוצע שינוי. כמו כן, אף אם בוצע שינוי, ניתן לבדוק את הליקוי רטרואקטיבית מכיוון שיש לכך הוכחה בחוות דעת המומחה בן עזרא.

בגין ליקוי זה מבקשים התובעים סכום של 2,000 ₪ ובתוספת מע"מ ופיקוח - 2,574 ₪.

21. רוחב פרוזדור - לפי חוות דעת המומחה בן עזרא, רוחב הפרוזדור לפי התוכניות הוא 105 ס"מ, בעוד שבפועל הוא עומד לעל 102-102.5 ס"מ (סעיף 42 לחוות דעתו). התובעים טוענים כי המומחה נחמן טענה עת שלל את הליקוי וקבע כי רוחב פרוזדור הינו בממוצע 102.8 ס"מ וכי אם מחשבים את המידות המינימליות של הטיח שהן 12 מ"מ, בין הקירות בנויים לפני טיח, אזי רוחב המסדרון תואם את המידות שבתכניות. לטענת התובעים, המהנדס נחמן לא מדד את עובי בטיח; כמו כן, על פי תקן 1920 חלק 2 העוסק בטיח, עובי שכבת הטיח צריך להיות עד 30 מ"מ ולא במידות אותן פירט המומחה נחמן.

בנוסף, טוענים התובעים כי המומחה נחמן שגה עת טען כי רוחב הפרוזדור מתאים לתוכניות, שם נרשם שהמידות הינן בין קירות בנויים לפני טיח. לטענתם, רוכש דירה לא אמור לדעת מה עובי הטיח הקיים ואף ניסוח תכנית המכר מטעה, באשר ניתן לסבור כי המונח "לפני" הינו "מפני" הטיח, קרי: לאחר הציפוי בטיח.

בגין ליקוי זה מבקשים התובעים סכום של 5,000 ₪ ובתוספת מע"מ ופיקוח - 6,435 ₪.

22. עוד טוענים התובעים כי בהתאם לחקירת המומחה נחמן יש לפצותם בגין עלות ביצוע בדיקת מאתר למקור רטיבות בסכום של 3,000 ₪ (לא כולל מע"מ); בגין הטיפול בקיר הדרומי בסכום של 3,500 ₪ (לא כולל מע"מ); ובגין אטימת חור בסכום של 100 ₪ (לא כולל מע"מ).

23. התובעים אף טוענים כי יש להוסיף לסכום הנקוב בחוות הדעת הראשונה 15%, כדי להתאימו למחירי השוק במועד בו נחקר המומחה נחמן, ומפנים לחקירתו מיום 16/5/2018, עמ' 22.

24. לבסוף, התובעים טוענים כי יש לפצותם בגין עוגמת נפש בסכום של 25,000 ₪; בגין הוצאות שהוציאו עבור אגרות בסכום של 2,000 ₪ (שיש לשערכן למועד תשלומן); והוצאות ששולמו עבור המומחים ועבור חוות הדעת בסכום כולל של 8,617 ₪.

25. בכתה התביעה ביקשו התובעים סעד של פיצול סעדים בכל הקשור לליקויים ולנזקים ברכוש המשותף. בקשה לסעד זה נזנחה בסיכומי התובעים. כמו כן, כתב התביעה גם כלל, בסעיף 15, ראש נזק בגין ירידת ערך בסכום של 10,000 ₪ בגין ליקויים שלא כלולים בחוות דעת המומחים בן עזרא מבחינת עלות תיקונים והם: דלתות שחוסמות מעבר ואדן חלון כביסה. סכום זה לא פורט אח"כ בתחשיב התובעים בסעיף 29 לכתב התביעה וגם בסיכומי התובעים לא עלתה דרישה לפיצוי ירידת ערך.

26. מנגד, טוענת הנתבעת כי סכום עלות תיקון הליקויים לפי חוות הדעת הראשונה ולאחר עדכון חוות הדעת המשלימה, עומד סך 11,130 ₪ או 13,930 ₪, ככל שייקבע בית המשפט כי יש לייבש חלק מהתשתית. סכום זה כולל עדכון של אחוז המע"מ מ- 18% ל- 17% והפחתת סכום הפיקוח ההנדסי, לנוכח ביטול העבודה העיקרית להחלפת תשתית.

27. עוד נטען כי שעה שבית המשפט ממנה מומחה מטעמו, הרי שעליו לאמץ את מסקנותיו של מומחה זה, אלא אם קיימת סיבה ממשית שלא לעשות כן. בתובענה זו, לא עולה כל סיבה ממשית לסטות מחוות דעתו של המומחה נחמן. בעניין זה, טוענת הנתבעת כי לשיטת התובעים שגה המומחה נחמן בכל אחת מקביעותיו בחוות דעתו שלא מאמצת את קביעותיו של המומחה בן עזרא. לטענתה, דרך התנהלות זו מעידה על חוסר תום לב וניסיון להתיש את הנתבעת ואת בית המשפט.

28. לעניין הרטיבות נטען כי לא הוכח שהתשתית מתחת לריצוף, רטובה מעבר למותר שבדין ביתר פירוט, נטען כי דו"ח מכון התקנים קובע שתכולת הרטיבות לא תעלה על 3% אך הוא מתייחס לנוסח מאוחר של התקן, שהפחית את שיעור תכולת הרטיבות מ- 6% ל- 3%. לא ניתן להחיל את התיקון רטרואקטיבית לאחר שהנתבעת כבר ביצעה עבודות לתיקון הרטיבות ולאחר שהמומחה נחמן בצע את בדיקתו לעניין חוות הדעת המשלימה וקבע כי תכולת שיעור הרטיבות עומדת על 4.8% בממוצע.

עוד נטען כי גם אם ייקבע שיש לייבש חלק מהתשתית, הרי שלכל היותר מדובר בעלות של 2,800 ₪. סכום זה מורכב מגודל השטח לפיו סבור המומחה נחמן כי תכולת הרטיבות בו היא בשיעור של 6-6.5%, העומד על 20 מ"ר, כפול עלות ייבוש בסך של 140 ₪ למטר רבוע.

29. נטען גם עי לא הוכח שקיימת בעיית רטיבות קשה המחייבת בדיקת מאתר ועל כן התובעים אינן זכאים לסכום של 3,500 ₪ עבור בדיקה זו.

30. במקביל, כופרת הנתבעת בכל טענות התובעים בקשר עם חוות דעת המומחה נחמן, ומתייחסת בסיכומיה למספר טענות שעיקריהם יפורטו להלן;

31. פרוזדור כניסה לדירה - יש לדחות את הטענה מהטעם שהמומחה נחמן קבע כי הדלת לא מובילה למוצא בטוח וכי הפרוזדור גדול מפתח היציאה. בנוסף, נטען כי התובעים מודים שהפרוזדור מהווה חלק מהרכוש המשותף אולם הם לא צירפו את יתר בעלי הדירות.

32. נעילת דלת ראשית - נטען כי במספר תביעות שהגישה ב"כ התובעים נגד הנתבעת בגין ליקויים בדירות באותו פרויקט בבית משפט השלום בתל אביב, נדחתה טענתו של המומחה בן עזרא לעניין נעילת הדלת.

33. נעילת דלת משנית - נטען שיש לדחותה בשל הנימוקים שהועלו לגבי נעילת הדלת הראשית.

34. מדרגה בצמידות לשער - נטען כי התובעים מתעלמים מהעבודה שהם אלו אשר גרמו לליקוי.

35. רוחב חלון במרפסת כביסה - התובעים חוזרים על עמדתו של המומחה לפיה אין המדובר בחדר המאוורר לחדר, אלא בחדר המאוורר למרפסת שבה קיים תריס.

36. שטח חלון חדר ההורים - התובעים מדגישים כי נעשה שינוי בשטח החלון על ידי התובע, אשר איננו מאפשר לבדוק את הטענה. כמו כן, הנתבעת תומכת בעמדתו של המומחה נחמן כי לפי התקנות, החלון הוא פתח ולא פונקציית אוורור ולכן יש למדוד את מידותיו ברוטו ולא נטו. עוד נטען כי שיות המדידה "נטו" נדחתה על ידי בית המשפט בפסקי דין קודמים.

37. רוחב דלת שירות - נטען כי דלת השירות איננה עונה על הגדרת דרך מוצא ולכן, לא חלה עליה תקנה 3.2.1.3 לתקנות.

38. דלת ממ"ד - נטען כי התובעים לא הביאו הוכחה לסתירת טענת המומחה נחמן לפיה לנוכח שינוי שבוצע, לא ניתן לבדוק את הליקוי הנטען.

39. רוחב הפרוזדור - נטען כי בהתחשב במידות המינימליות של טיח שהן 12 מ"מ, רוחב הפרוזדור מתאים לתוכנית.

40. הנתבעת גם טוענת כי יש לדחות את הטענה בדבר עוגמת הנפש. לטענתה, קיים פער משמעותי בין סכום התביעה שהועמד על סך של 80,000 ₪ לבין חוות דעת המומחה הראשונה שעמדה על כמחצית מהסכום, וכי למרות שבמהלך התובענה החליפה הנתבעת את כל התשתית והריצוף, התובעים לא תיקנו את סכום התביעה.

עוד נטען כי על אף שתובעים טוענים לעוגמת נפש, מירב העיכובים בתובענה זו נגרמו בשל התנהלותם בעצלתיים. עיכובים אלו משמיטים את הבסיס לטענת התובעים בדבר היעדר טיפול ברטיבות, מה גם שלדעת המומחה נחמן, קיימת אפשרות שמדובר ברטיבות המשומרת בשל אורח החיים של התובעים.

המסגרת הראייתית

41. המומחה נחמן נחקר על ידי הצדדים בקשר לחוות דעתו הראשונה וחוות דעתו המשלימה (מ/1, מ/2).

42. התובעים ויתרו על חקירתו של נציג הנתבעת מר אופיר זקן שהגיש תצהיר עדות ראשית.

43. הנתבעת ויתרה על חקירתו של התובע ועל חקירתו של המהנדס דניאל בלכמן החתום על דו"ח מכון התקנים.

44. מטעם התובעים הוגשה חוות דעת של המומחה בן עזרא.

45. מטעם הנתבעת הוגשה חוות דעת נגדית של ההנדסאי רונן אילן (נספח ו' לכתב התביעה).

46. אתייחס לעדויותיהם, כמו גם לראיות ולחוות דעת שהוגשו מטעמם במסגרת הדיון שלהלן וככל שיידרש.

דיון

מומחה שמונה על ידי בית המשפט

47. המומחה נחמן מונה כמומחה מטעם בית המשפט לאחר ביטול מינויים של מומחים קודמים מסיבות שונות. בהודעה מטעם התובעים מיום 10/11/2013, נכתב כי הם אינם מסכימים שהמומחה נחמן יהיה מומחה מוסכם והם עומדים על כך שחוות דעתם תישאר כראיה בתיק. בסיכומיהם חוזרים התובעים על עמדתם.

48. יפים לענייננו דברי כבוד הנשיא מ' שמגר בע"א 4218/90 חפציבה חברה לבנין עבודות ופתוח בע"מ נ' להנר (פורסם בנבו, 31.12.1992):

"המומחה אשר מונה על ידי בית המשפט לא היה מומחה שמונה בהסכמה, ומשקלה של חוות הדעת היה כמשקל חוות הדעת של הצדדים." (פסקה 4).

49. כמובן, שאינני רואה בדברים האמורים כדי לסתור או לגרוע מההלכה לפיה, הסמכות האחרונה להכריע אם לקבל את חוות-הדעת או לדחותה, נתונה לשופט היושב בדין (ראו ע"א 558/96 חברת שיכון עובדים בע"מ נ' רוזנטל, נב(4) 563, 569 (1998)).

50. מהכלל אל הפרט. המומחה נחמן מונה על ידי בית המשפט ותחת התנגדות התובעים כי ימונה כמומחה מוסכם. יחד עם זאת, לאחר עיון בחוות דעתו הראשונה והעיקרית ולאחר חקירתו של המומחה נחמן, נמצא בעיני המומחה נחמן כמומחה בקיא ומקצועי בתחום בו עסקינן. יתרה מכך, מאחר והמומחה נחמן לא מונה על ידי מי מהצדדים אני סבורה גם כי חוות דעתו הינה ניטרלית, אובייקטיבית ועצמאית ואיננה נוטה (או מוטה) לטובתו של מי מהצדדים.

בעניין זה, אוסיף כי אף אני סבורה שיש בהתנהלותם של התובעים, החולקים על כל קביעה וקביעה של המומחה נחמן, אשר איננה מתיישבת עם חוות דעת המומחה בן עזרא מטעמם, כדי להחליש מטענותיהם של התובעים.

51. מכל מקום, חוות דעתו של המומחה נחמן נמצאה בעיני אמינה, ניטרלית ואובייקטיבית ולא עולה כי נפל בה פגם מהותי אשר יצדיק סטייה ניכרת ממנה. משכך במידה רבה וכפי שיפורט להלן, העדפתי את קביעותיו כנגד מרבית הטענות שהועלו על ידי התובעים.

ליקויים קיימים לפי חוות הדעת המשלימה

52. כאמור, לאחר הגשת חוות הדעת הראשונה, ערך המומחה נחמן ביקור בדירה ובעקבותיה הגיש את חוות דעתו המשלימה.

לפי חוות הדעת המשלימה נותרו מספר לא מבוטל של ליקויים שטרם תוקנו ולא הושלמו, כדלקמן (סעיף 3.12 לחוות הדעת המשלימה; ההפניות בסעיף זה להלן תהיינה לחוות הדעת הראשונה):

  • לא תוקנה דלת כניסה לדירה - 300 ₪ (סעיף 5.6);
  • לא תוקנו ליקויים בדלת יציאה משנית - 700 ₪ (סעיף 5.7);
  • לא הושלם תיקון ליקוי אבנים שבורות תחת מעקה ברזל - 2,900 ₪ (סעיף 5.9);
  • לא התאפשר טיפול בכתמי עובש בתקרה - 500 ₪ (סעיף 5.10);
  • לא הושלם תיקון אדני החלונות - 500 ₪ (סעיף 5.12);
  • יש להשלים תיקון של רטיבות תחת שיש במטבח ובארון המטבח - 120 ₪ (סעיף 5.22);
  • לא צלח תיקון בדלת ובבסיס מנואלה לתריס - 1000 ₪ (סעיפים 5.25-5.28);
  • נדרש תיקון ארגז תריס חלון מטבח - 500 ₪ (ס' 5.29);
  • לא טופלה הוספת מסגרת חלון ממ"ד - 500 ₪ (סעיף 5.33);
  • לא נבדק סף דלת ממ"ד וידית שהתנתקה ממנו - 200 ₪ (סעיף 5.40);
  • לא טופל ביצוע איזון וכיוון דלת בחדר שינה הורים - 200 ₪ (סעיף 5.41);

משניתנה לנתבעת ההזדמנות לתקן את הליקויים ומשאלו לא תוקנו או שתיקונם לא צלח, אני מוצאת לפסוק לתובעים את הסכומים הנ"ל.

53. חישוב סכום כלל הליקויים כפי שעולה מחוות הדעת המומה נחמן, הן הראשונה והן המשלימה (לא כולל סעיף הרטיבות שיידון בהמשך), מגיע כדי סך של 7,420 ₪. הסכום הכולל לאחר תוספת של 15% בגין התאמה למחירי השוק דהיום, 15% עבור פיקוח ו- 17% מע"מ הינו 11,481 ש,ח.

54. על סכום זה יש להוסיף הסכומים הבאים בגין "עבודות נוספות בעקבות הביקור" הכוללות:

  • בדיקתה מאתר כולל מערכות אינסטלציה, בדיקה תרמית ותכולת רטיבות - 3,000 ₪;
  • טיפול בקיר הדרומי - 3,500 ₪;
  • אטימה של מעבר צנרת מזגן - 100 ₪.

בסך הכל סכום של 6,600 ₪ ובתוספת פיקוח ומע"מ סכום של 8,800 ₪.

בהתאם לחקירתו של המומחה נחמן, סכומים אלו הינם סכומים מעודכנים למחירים של היום. (סעיף 3.12 לחוות הדעת המשלימה; עמ' 23 לפרוטוקול הדיון מיום 16/5/2018).

55. טענת הנתבעת שלא היה צורך בבדיקת מאתר כי לא קיימת רטיבות קשה,  איננה מקובלת עליי. הנתבעת מנסה בהקשר זה לאחוז את המקל משני קצותיו, מחד גיסא היא תומכת בקביעתו של המומחה נחמן כי תכולת הרטיבות עומדת על 4.8% ומאידך גיסא, טוענת כי קביעתו בחוות הדעת המשלימה שנדרשת בדיקה נוספת איננה מוצדקת - לא כל שכן כאשר הוסכם כי הנתבעת היא זו שתפנה ותתאם את הביקור. במצב דברים זה, אינני מקבלת את טענת הנתבעת מה גם ששוכנעתי כי במקרה זה לא היה מדובר בנטל שאינו סביר או מוצדק.

56. בסיכום ביניים, אם כן, על הנתבעת לפצות את התובעים בסכום של 20,281 ₪.

ליקויים שבמחלוקת

רטיבות

57. בחוות דעתו הראשונה כתב המומחה נחמן, כי העלות הכספית של תיקון ליקויי הרטיבות הינה 24,000 ₪ (סעיפים 5.14-5.21 לחוות דעתו).

לאח מכן, בחוות דעתו המשלימה, כתב המומחה נחמן, מבלי לפסוק סכום עבור תיקון הליקוי:

"ערכתי בדיקת תכולת רטיבות ונמצא כי תכולת הרטיבות הממוצעת הינה 4.8%. הנתון מתיישב עם דרישת התקן הקובע מקסימום של 6%" (סעיף 3.7).

ובהמשך:

"בוצעה החלפת ריצוף ותשתית בכל הדירה, כולל גם פירוק והחלפת קבועות ותשתיות באמבטיה כללית. נדרשת בדיקה משלימה לצורך וידוא כי התיקון הושלם" (סעיף 3.12).

58. בדיקת מאתר על ידי הנתבעת לא בוצעה כאמור, אולם התובעים הגישו את דו"ח מכון התקנים לפיו, אחוז תכולת הרטיבות של השומשום בדירה ביום 16/3/2916 הוא: 5.5% בחדר שינה ליד השירותים (במסדרון); 6% במסדרון חדרים; ו- 6.5% במרפסת השירות צמוד למכונת הכביסה והמייבש. מהות הבדיקה, היא תכולת הרטיבות לפי ת"י 1555 חלק 3 כפי שתוקן בגיליון תיקון מספר 2.

59. נוסח סעיף 4.2.1.2 לת"י 1555 קובע כדלקמן:

"תכולת הרטיבות של התשתית אחרי סיום הנחת אריחים... ולא תהיה גדולה מ- 3% כשהתשתית עשויה אגרגאטים המכונים "סומסום".

נוסח זה של הסעיף פורסם ברשומות ביום 21/5/2015 (י"פ התשע"ה 5988, 5990); סומן כ- נ/1), כאשר נוסחו הקודם קבע כי רמת הרטיבות המקסימלית לא תהיה גדולה מ- 6% (עמ' 49 לפרוטוקול הדיון מיום 16/5/2018).

בהתאם לת"י 1555, תקן רשמי או גליון תיקון רשמי נכנסים לתוקף שישים ימים מפרסום ההודעה ברשומות, אלא אם נקבע בהודעה מועד מאוחר יותר. היינו, תיקון מס, 2 של ת"י 1555 נכנס לתוקף שישים ימים לאחר פסומו ברשומות, קרי, החל מיום 21/7/2015. מועד זה חל לאחר מועד חוות הדעת המשלימה וממילא לאחר ביצוע הבדיקה שנערכה במסגרתה. למעלה מן המידה, הבדיקה לצורך חוות הדעת המשלימה התבצעה ביום 5/5/2015 אף טרם פרסום התיקון ברשומות.

60. לא ניתן בענייננו להחיל רטרואקטיבית את דרישותיו של תיקון 2 לת"י 1555, המחמיר עם הדרישה המקסימלית לאחוז תכולת הרטיבות.

61. מנגד, גם לא ניתן להתעלם מחקירתו של המומחה נחמן שבה התייחס, בין היתר, לדו"ח מכון התקנים שבדק את תכולת הרטיבות בדירה, כשנתיים לאחר הבדיקה שערך המומחה נחמן לצורך הכנת חוות דעתו המשלימה.

לעניין זה העיד המומחה נחמן:

"העד, מר נחמן: בכל מקרה אני חושב שהייתה איזה טעות בביצוע וביצוע, או שלא החליפו את כל התשתית או ששמו תשתית שהייתה לא יבשה לגמרי.... בכל מקרה, יכול להיות בעקבות מה שאני מצאתי קיימת סבירות שיש עלייה קפילרית על הקירות. אז נכון להיום אם לא הולכים להחליף את כל הקירות צריך לפחות לייבש את זה. עכשיו," (עמ' 29-30 לפרוטוקול הדיון מיום 16/5/2018).

ובהמשך:

"ת: תראה, זה, הייתי מצפה שרמת הרטיבות תרד לאורך הזמן.

ש: אוקיי.

ת: עכשיו, יש רטיבות כלואה, יכול להיות שזו אותה רטיבות שאני בדקתי פשוט מתאזנת, ויכול להיות שבאמת הבעיה היא שהחליפו את הריצוף אבל התשתית הייתה רטובה... אני חושב שזה כן בוצע בחורף ויכול להיות השתמשו במצע שהוא קצת רטוב והרטיבות נשארה כלואה. אין לרטיבות לאן לצאת, לכן אנחנו," (עמ' 51 לפרוטוקול הדיון מיום 16/5/2018).

ובהמשך, כאשר נשאל המומחה נחמן האם עדיין היה ממליץ לתקן או לייבש את התשתית גם אלמלא תיקון ת"י 1555:

"העד, מר נחמן: ...אם אני רואה שיש סימני עלייה קפילרית בכל הבית למרות שזה במסגרת התקן אני לפחות מבקש או דורש שיבוצע ייבוש." (עמ' 55 לפרוטוקול הדיון מיום 16/5/2018).

62. כלומר, לפי חקירתו של המומחה נחמן, קיימת עלייה באחוז הרטיבות בדירה, תהא הסיבה לכך אשר תהא, ולכן - גם אם היינו בודקים אותה בערכים של ת"י 1555 טרם תיקונו, היה צורך לבצע, לכל הפחות, ייבוש של הרטיבות.

63. המומחה נחמן מעריך כי ביצוע חלופת ייבוש ברטיבות, עשויה להגיע לסכום של כ- 20,000 ₪ (בחישוב של 100 מ"ר כפול 140 ₪ פלוס צביעה).

מנגד, ביצוע פעולה של החלפת התשתית הוערכה על ידו בסכוום של 24,000 ₪. שני הסכומים הם לפני פיקוח ותוספת מע"מ. (עמ' 30 ו- 34 לפרוטוקול הדין מיום 16/5/2018).

64. לנוכח העובדה כי בסופו של יום קבע מומחה בית המשפט בחקירתו כי קיימת רטיבות הדורשת טיפול וזאת, לאחר ביצוע עבודות החלפת תשתית שנעשו על ידי הנתבעת ואשר לא צלחו במידה הראויה, אני קובעת כי התובעים יהיו זכאים לסכום הקבוע בחוות דעתו הראשונה של המומחה נחמן, וכפי שעלה גם מחקירתו הנגדית, היינו 24,000 ₪ (ובתוספת 15% עבור עליית מחירים, תוספת של 15% בגין עלויות פיקוח ובתוספת מע"מ) - סכום של 37,136 ₪.

65. אופן התיקון - אם על דרך החלפת התשתית או על ידי ייבוש, נתון יהיה לבחירתם של התובעים.

66. בנוסף, לסכום בגין תיקון לקוי זה, העומד על 37,136 ₪, אני פוסקת לתובעים גם סכום של 7,500 ₪ עבור דיור חולף. לפי קביעת המומחה נחמן, לא יהיה ניתן לדור בדירה, גם במקרה בו תבחר פעולה של ייבוש, לנוכח העובדה שמדובר במשפחה הכוללת שבעה ילדים שביניהם גם תינוקות (עמ' 56 לפרוטוקול הדיון מיום 16/5/2018; סעיף 7.1 לחוות הדעת הראשונה של המומחה נחמן).

פרוזדור כניסה לדירה

67. מבלי להידרש לשאלות שעלו באם הפרוזדור משמש כניסה ראשית, האם הוא מהווה חלק מדרך מוצא וכיוצ"ב, הרי שמדובר בפרוזדור שאין חולק כי הוא מהווה חלק מהרכוש המשותף.

68. בכתב התביעה ביקשו התובעים סעד של פיצול סעדים, על מנת שלא יודרו, בבוא היום מהליך תביעה בנושא הרכוש המשותף (סעיף 28 לכתב התביעה). סעד זה נזנח בסיכומים אולם מלכתחילה לא כללו התובעים את הרכוש המשותף במסגרת תביעה זו. מכאן, שאף לשיטת התובעים, אין עניינה של תביעה זו ברכוש המשותף. ממילא, גם לא צורפו לתביעה יתר בעלי הזכויות הרלבנטיים.

69. לעניין הטענה כי מדובר בפגם שאמנם נמצא ברכוש המשותף, אך משליך על דירת התובעים, למשל, במצב דברים בו היו רוצים להביא רהיטים וציוד לדירה, הרי שאין בידי לקבלה. זאת, הן מהטעם שניתן לטעון ביחס לכל פגם ברכוש המשותף כי הוא משליך על הדירה והן מהטעם שממילא רוחב הפרוזדור גדול מפתח היציאה כך שגם אם קיים פגם, ואינני מכריעה בכך, אזי לא הוכח בפניי כי הדבר פוגם באופן ישיר בדירת התובעים, להבדיל (למשל) מרטיבות במחלחלת לדירה דרך רכוש משותף (סעיף 5.5 לחוות הדעת הראשונה).

70.  משכך, דין טענת התובעים בדבר קיומו של ליקוי עקב רוחבו של הפרוזדור - להידחות.

נעילת דלת כניסה ראשית

71. תקנה 2.92 לתקנות קובעת כדלקמן:

"נעילת הדלתות תהיה באחד האמצעים המפורטים להלן, או בכל אמצעי שווה ערך להם מבחינת חוזקו, עמידתו ואמינותו, ובלבד שהראיה שהאמצעי האחר הוא אמנם שווה ערך כאמור - תהיה על מי שטוען כך:

...

אמצעי (2) -

מנעול ביטחון בעל 4 בריחים הננעלים בארבעה כיוונים ומופעלים על-ידי מנגנון גלילי...".

72. המומחה נחמן קובע בחוות דעתו הראשונה כי "לא קיים קדח לפין ברצפה... בפועל לקיים עוקץ לכיוון למעלה, עוקץ לכיוון הצירים (צד שמאל מרכז) ארבעה עוקצים לכיוון הנעילה המרכזית - (צד ימין למעלה) עוקץ נוסף בסמוך למרצפות צד ימין תחתון". בענייננו, לא קיימת נעילה לכיוון הרצפה ולכן אין נעילה לארבעה כיוונים שונים. עוד קובע המומחה נחמן כי "מאחר הדלת נושאת תו תקן, ניתן להניח כי הפתרון ההנדסי הינו שווה ערך או למעלה מכך" (בעיף 5.6 לחוות הדעת הראשונה).

73. קביעתו של המומחה נחמן מקובלת עלי. לא הוכח כי המנגנון הקיים לא מקיים את "אמצעי (2)" הקבוע בתקנות, בהינתן העובדה כי הדלת נושאת תו תקן וכי קיימים ארבעה כיווני נעילה גם אם אינם לכיוונים שונים: למעלה, לכיוון הצירים - צד שמאל מרכז, לכיוון נעילה מרכזית (צד ימין מרכז) ובסמוך למרצפות - צד ימין תחתון.

74. אין בידי לקבל את טענת התובעים כי עמידה בתקן 5044 חלק 1 ומפמ"כ 196, איננה מהווה עמידה בתקנה 2.92 לעניין "אמצעי אחר", וזאת אף מבלי להיכנס לדיון בתוכנו של התקן ודרישותיו מעצם כך שתקנה 2.92 לא מגדירה מהו האמצעי האחר, מובן כי היא משאירה זאת לשיקול הדעת. בשל סיבה זו, היתלות בכך שתקן 5044 שלא מוזכר בתקנה 2.92 לתקנות, או כי המדובר בתקן שאינו רשמי - אין לה כל נפקות, שעה שמומחה הבקיא בתחום טוען כי עמידה בתקן מהווה פתרון הנדסי לעניין האמצעי החלופי בתקנה 2.92 לתקנות.

75. משכך, דין טענת התובעים בדבר ליקוי בנעילת הדלת - להידחות.

ליקויים בדלת יציאה משנית

76. בדיוק מאותם טעמים דין טענת התובעים בגין ליקוי בנעילת דלת היציאה המשנית  - להידחות.

מדרגה בצמידות לשער ברום של 17 ס"מ

77. מחוץ לדירה מצויה מדרגה אחת הנמצאת מיד לאחר פתיחתו של שער (ראו תשריט הדירה מ/3 עליו מסומן השער באות C, דלת הכניסה לדירה באות B והשביל המוביל מהשער לדלת הכניסה מסומן באות D). לפי המומחה נחמן, המיקום בו הותקן השער, הוא זה שיוצר את המכשול מאחר שהמדרגה נמצאת כ- 20 לאחר פתיחת השער ועלולה לגרום לנפילה. מחקירתו עולה גם כי התובע הוא זה שהציב את השער במיקומו הנוכחי, על אף התנגדותה של ב"כ התובעים לכך (עמ' 15-16 לפרוטוקול הדיון מיום 16/5/2018). עדותו של המומחה נחמן נמצאה מבוססת ואמינה בעיני ולכן אני סבורה כי מדובר בליקוי שנגרם בעטיים של התובעים.

78. עוד אציין כי התובעים לא הוכיחו שלפי התקנות עצם קיומה של המדרגה, ללא תלות בשער, אסור והפנייתם לתקנות 3.8.5.2 ו- 3.6.6.2 לא פורטה והוכחה כדבעי. דיי בכך לדחות את טענתם.

79. למעלה הן המידה, לטענת המומחה נחמן ניתן למקם מדרגה בחצר (עמ' 16 לפרוטוקול הדיון מיום 16/5/2018). לפי תקנה 3.8.4.5 (א) לתקנות:

"הפרשי גבהים במשטחי הרצפה בין שני צדי הדלת או גובה סף הדלת יהיה לפי דרישת פרט 3.2.1.5; ואולם בדירת מגורים ביציאה למרפסת, לגג או לחצר, מותרת התקנת מדרגה עד גובה של 200 מ"מ."

80. מכאן, שקיומה של מדרגה אחת עד גובה של 20 ס"מ, ביציאה לחצר, מותרת לפי התקנות. בענייננו, קיימת מדרגה אחת בגובה של 17 ס"מ, המצויה לאחר היציאה מהשער בסיומו של שביל, ועל כן היא מותרת.

81. משכך, דין טענת הליקוי בגין המדרגה בצמידות לשער - להידחות.

רוחב חלון במרפסת כביסה

82. התובעים טוענים כי חדר האמבטיה אינו מאוורר אל אוויר חוץ, אלא אל חדר כביסה שאינו מרפסת וכי החלון, איננו מגיע עד התקרה אלא נמוך ממנה ב- 38 ס"מ. המומחה נחמן קובע כי "המקום אינו יכול להיחשב חדר בגלל מידותיו. השטח קטן מהנדרש לחדר. חדר האמבטיה מתאוורר למקום בו קיים תריס ולכן לא קיים ליקוי" (סעיף 5.30 לחוות דעתו הראשונה).

83. בסיכומי התשובה מטעם התובעים נטען כי לפי תקנה 2.22א לתקנות, אוורור אל חלל שיש בו חלון אסור, בין אם מדובר בחדר ובין אם מדובר במרפסת (סעיף 40 לסיכומי התשובה). הטענה כי האוורור אסור גם אם מדובר במרפסת, לא עלתה בכתב התביעה ובחוות הדעת המומחה בן עזרא ומשכך, מהווה הרחבת חזית אסורה.

84. למעלה מן המידה, ממילא לא הוכחו על ידי התובעים הדרישות הקובעות בתקנה 22.2(א) על פיה:

"לא יפחת שטח חלון הפונה למרפסת מ- 8% מסכום שטח רצפת החדר ו- 1/8 משטח קטע המרפסת שבהמשך לגזרת החדר, אם אין בחדר חלון אחר מלבד החלון האמור."

85. לגופו של עניין זה, תקנה 1 לתקנות קובעת כי חדר שירות הינו "חדר אמבטיה, בית-שימוש, מזווה או חדר ארונות". תקנה 2.40 לתקנות קובעת בהמשך כי:

"חדר שירות למעט חדר ארונות יאוורר באחד האמצעים האלה:

(1) חלון הנפתח לאוויר החוץ, או למרפסת הסגורה באמצעות תריס בלבד;"

86. המומחה נחמן קובע כי חלל הכביסה לא יכול להיחשב כחדר וכי קיים בו תריס.

87. התובעים לא הצליחו לסתור קביעה זו ומשכך, דין טענתם - להידחות.

שטח חלון חדר שינה הורים

88. התובעים טוענים כי שטח חלון חדר השינה קטן מהנדרש. בחוות הדעת הראשונה עונה המומחה נחמן כי עקב שינויים שבוצעו, לא ניתן לבדוק את הטענה הזו וכי על פי התוכניות המקוריות בבדיקה על פי התקנות, לא היה קיים ליקוי (סעיף 5.34 לחוות דעתו) כמו כן, המומחה נחמן מעיד בחקירתו כי מי שביצע את השינוי היה התובע (עמ' 37 לפרוטוקול הדיון מיום 16/5/2018).

89. התובעים לא הביאו כל טענה כדי לסתור את קביעתו של המומחה נחמן ועל כן דין טענתם - להידחות.

רוחב דלת שרות

90. תקנה 3.2.1.3 לתקנות קובעת כי רוחב דלת, המהווה חלק מדרך מוצא, בחדר שירות אחד לפחות שבו קיימת אסלה, לא יקטן מ- 70 ס"מ, ובלשון התקנה:

"(א)  הותקנה דלת בדרך מוצא, הרוחב הפנוי למעבר לא יפחת מהנדרש בהתאם לחישובי התפוסה המפורטים בפרט 3.2.12.4, או מהרוחב הנקוב בטבלה 3.2.1.3 שבפרט משנה (ב), לפי הרחב מבין השניים.

(ב)  רוחה הפתח דל דלתות שהן חלק מדרך מוצא המפורטות בטור א' שבטבלה 3.2.1.3 שלהלן, לא יקטן מרוחב הפתח הנקוב בטור בק שלצדו:

טבלה 3.2.1.3 - רוחב הפתח של דלתות

מס.

סד.

טור א'

סוג השימוש

טור ב'

רוחב הפתח במטרים

1

רוחבו של פתח הדלת בדרך מוצא, למעט אם צוין אחרת בטבלה זו.

0.80

2

בדירת מגורים - דלת יציאה מהדירה

0.80

3

בדירת מגורים נגישה - דלת יציאה מדירה. דלת היציאה תעמוד גם בדרישות הנגישות.

0.80

4

בדירת מגורים - דלת בחדר מגורים

0.70

5

בדירת מגורים - דלת בחדר שירות אחד לפחות שבו קיימת אסלה

0.70

6

...

 

..."

91. אינני מקבלת את קביעתו של המומחה נחמן כי הדלת בחדר שירות איננה חלק ממוצא בטוח.

בהתאם לסעיף 1 לתקנות:

"דרך מוצא" (means of egress) - נתיב יציאה מהבניין, הפנוי ממכשולים והכולל אחד או יותר ממרכיבים אלה:

(1)  גישה למוצא בטוח;

(2)  ממוצא בטוח;

(3)  יציאה;"

92. אני מסכימה עם טענת התובעים כי דלת חדר השירותים היא "נתיב יציאה" למי ששוהה בחדר השירותים ועל כן מהווה דרך מוצא.

93.לפיכך, אני פוסקת לתובעים בגין ליקוי ברוחב דלת שרות סכום של 1,200 ₪ ובתוספת פיקוח ומע"מ - 1,544 ₪.

דלת ממ"ד

94. בעת פתיחת דלת הממ"ד מעבר הכניסה לחדר ההורים ב- 66 ס"מ.

95. המומחה נחמן טוען כי בוצע שינוי שלא מאפשר בדיקה רטרואקטיבית. התובעים לא הצליחו לסתור טענה זו ועל כן דינה - להידחות.

רוחב פרוזדור

96. לפי חוות דעת המומחה בן עזרא רוחב הפרוזדור לפי התוכניות הוא 105 ס,מ בעוד שבפועל הוא עומד על 102-102.5 ס"מ (סעיף 42 לחוות דעתו).

97. המומחה נחמן שולל את הליקוי בטענה שרוחב הפרוזדור הינו בממוצע 102.8 ס"מ. הוא מוסיף כי כל פי הערה בתוכניות המכר החתומות, המידות אותן יש לחשב, הן בין קירות בנויים לפני טיח ולכן, בהתחשב במידות מינימליות של טיח שהן 12 מ"מ - רוחב הפרוזדור מתאים לתוכניות ולא קיים ליקוי.

98. לטעמי, לא רוחב הפרוזדור הממוצע קובע אלא הרוחב המינימלי בפרוזדור. כמו כן, ומבלי להיכנס לעובי הקורה לעניין הטענות השונות שהעלו התובעים בקשר לתוכניות המכר, אני סבורה כי לא ניתן היה להבחין באופן שונה את ההערה לפי המדידה תעשה לפני טיח היינו, מבלוק לבלוק טרם הנחת הטיח. עוד אני סבורה כי היות ולא בוצעה מדידה של הטיח וכי לנוכח תקן 1920 חלק 2 (העוסק בטיח ולפיו עובי שכבת הטיח צריך להיות עד 30 ס"מ), לא ניתן לדעת כעת מהו הרוחב הקיים במסדרון לפני הטיח. רוחב זה יכול להיות 108 ס"מ אך יכול להיות גם 103 ס"מ (בהנחה ושכבת הטיח היא 10 מ"מ מכל צד).

99. תוצאת האמור אינני יכולה לקבל את מסקנתו של המומחה נחמן לעניין זה ודין הטענה לעניין ליקוי ברוחב הפרוזדור - להתקבל.

100. על הנתבעת לפצות את התובעים בסכום של 5,000 ₪ ובתוספת עליית מחירים, פיקוח ומע"מ 7,737 ₪, כפי שנקבע בסעיף 42 לחוות דעת המומחה בן עזרא. המומחה נחמן שלל את הליקוי ולכן לא כימת אותו בחוות דעתו ובמסגרת דיון ההוכחות.

101. לסיכום פרק זה, סך כלל הפיצוי לו זכאים התובעים בשל הליקויים השינויים במחלוקת (כולל התייקרות, ככל שנדרש, פיקוח ומע"מ) מסתכם בסך של 53,917 ₪, כדלקמן:

בגין רטיבות סכום של 37,136 ₪.

בגין דיור חלוף סכום של 7,500 ₪.

בגין ליקוי רוחב הפרוזדור סכום של 7,737 ₪.

בגין ליקוי רוחב דלת ליקוי סכום של 1,544 ₪.

עגמת נפש

102. מטרת הפיצויים בגין עגמת נפש אינה להעניש את הנתבעת על מעשיה, אלא לפצות את התובעים על סבלם.

103. לעניין היחס שבין עלות התיקונים לבין הפיצוי שנגרם בגין עגמת הנפש נפסק זה מכבר כי אין לדרוש בהכרח הלימות בין השניים:

יפים לענייננו דברי כבוד השופטת (כתוארה אז) מ' נאור בע"א 6540/05 סולל בונה בע"מ נ' אברמוביץ' (פורסם בנבו, 1/12/2008)לפיהם:

"אשר לשיקול האחרון - עלות תיקון הליקויים - נפסק כי אין לדרוש בהכרח תאימות בין עלות תיקון הליקוי לבין הפיצוי שיש לפסוק בשל עוגמת הנפש שנגרמה כתוצאה מאותו ליקוי, שכן לעיתים עלות תיקונו של ליקוי מסוים אינה משקפת את עוגמת הנפש שנגרמה בעטיו..." (פסקה 18).

104. בענייננו, מדובר בדירת מגורים המשמשת זוג המטופל בשבעה ילדים, נכון למועד הגשת תצהיר העדות הראשית של התובע (סעיף 2 לתצהירו); התובעים עדיין סובלים מרטיבות בדירתם כפי שעולה מפסק דין זה; ליקויי הבנייה יצרו פגיעה באיכות החיים של התובעים וילדיהם והנאתם בדירה; לתובעים נגרם חוסר נוחות, הם נאלצו לפנות את דירתם לשבועיים ימים והם יאלצו לפנותה פעם נוספת (סעיפים 7 ו- 15 לתצהיר התובע).

105. מכלל האמור אני פוסקת לתובעים סכום של 17,000 ₪ בגין עגמת נפש.

הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.

106. הנתבעת תשלם לתובעים, בנוסף על האמור, הוצאות משפט בסך של 6,500 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך של 8,000 ₪ בתוספת מע"מ כחוק. בחישוב זה לקחתי בחשבון הן את הוצאות התובעים במסגרת ערעור שהוגש בבית המשפט המחוזי לשם ביטול פסק דין שנתתי ביום 30/6/2018 בת"א 25871-08-13 לאחר שהנתבעת לא התייצבה לדיון, והן את הגשתם המאוחרת של סיכומי התובעים.

סוף דבר

107. בגין ליקויים שלא טופלו או צלחו בהתאם לחוות הדעת המשלימה של המומחה נחמן - אני פוסקת לתובעים פיצוי בסכום של 20,281 ₪.

108. בגין ליקוי רטיבות אני פוסקת לתובעים סכום של 37,136 ₪.

109. בגין דיור חלוף אני פוסקת לתובעים סכום של 7,500 ₪.

110. בגין ליקויים אשר היו שנויים במחלוקת בין הצדדים ובהם קיבלתי את טענות התובעים (רוחב פרוזדור ורוחב דלת שירות) - אני פוסקת סכום של 9,281 ₪ (7,737+1,544).

סכומים אלו כוללים התייקרות (15%), פיקוח (15%) ומע"מ כחוק.

111. בגין עוגמת נפש אני פוסקת לתובעים סכום של 17,000 ₪.

112. סך כל הפיצוי מגיע אפוא כדי 91,198 ₪.

מכיוון שסכום התביעה הועמד על סך של 80,000 ₪ לצרכי אגרה, אני פוסקת כי בסך על הנתבעת לשלם לתובעים סכום סופי ומוחלט של 80,000 ₪.

113. בנוסף לסכום הנקוב לעיל, תשלם הנתבעת לתובעים בגין הוצאות משפט סך של 6,500 ₪ ובגין שכ"ט עו"ד סך של 8,000 ₪ בתוספת מע"מ כחוק.

114. כלל הסכומים ישולמו בתוך 45 ימים החל מהיום, שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד מועד התשלום המלא בפועל.

מזכירות בית המשפט תמציא לצדדים את העתק פסק דין כחוק.

ניתן היום, י"ד כסלו תשע"ט, 22 נובמבר 2018, בהעדר הצדדים.

כרמלה האפט, שופטת