תפריט חיפוש

חוות דעת- ללא תוכניות

28 מרץ, 2019 |
ד"ר אברהם בן עזרא

במתן עדות בבית המשפט, המומחה עלול להיחקר, על כך שלא הסתמך בחוות דעתו על מסמכים חיוניים, כגון: תוכניות עבודה, תוכניות היתר בניה, תוכניות מכר, וכיוצא בזה.

ובכן, אפשר להכין חוות דעת מקצועית מעולה, אשר תכלול פירוט, תיאור והוכחה של ליקויי בניה ואי התאמות, גם בלי שהמסמכים הנ"ל מצויים.

השאלה עולה, מפני שיש מצב בו אין בידי מזמין חוות הדעת תוכניות. לדוגמא, כאשר מדובר בקונה יד שניה, אשר הזכויות הומחו לטובתו, אך בעסקת המכר לא צרפו להסכם תוכניות כלשהן ואף לא טופס של מפרט;  האם יעלה על הדעת כי במצב זה יהיה הקונה מנוע מלעמוד על זכויותיו?!

יש, כמובן, סיבות נוספות להיעדרן של תוכניות בידי מזמין חוות הדעת, אף שלפעמים לאחר הכנת חוות הדעת (ללא תוכניות)- במהלך הדיונים- נחשפות תוכניות אשר היו סמויות מעייני המומחה בעת בדיקתו.

בעדותי בבית משפט השלום בתל אביב ביום 26.03.2019 בפני השופטת הדס פלד, השבתי בשאלה על שאלת בית המשפט, כדלקמן:

וכי יש פגם בתיאור מצב עובדתי בדירה, המהווה אי התאמה לתקן או לתקנה, תוך תיעוד הליקוי וציון פרטי התקנה או התקן?!

התשובה היא: לא; אין בכך פגם בחוות הדעת.

אכן, במצב מסוג זה אין בחוות הדעת מענה לשאלה מי אחראי על קיומו של הליקוי- אך נושא האחריות אמור להתברר על סמך שלל הראיות בתיק, ואינו חלק מהקביעות המקצועיות של המומחה.

מומחה אשר דן בחוות דעתו בנושאים משפטיים- חורג מתחום מומחיותו ועלול להטעות את בית המשפט, והאחריות היא נושא משפטי.

יש נושאים משפטיים שלובים עם נושאים שבמומחיות בתחום כלשהו; עדיין המומחה אמור להתמקד בחלק המקצועי, ולהשאיר את החלק המשפטי של הסוגיות המשלבות מומחיות ומשפטים- לבית המשפט לענות בו.

לעתים, קוצר הזמן לא מצדיק עיכוב הוצאת חוות הדעת, בגלל הניסיונות להשיג התכניות החסרות.

ראה בעניין זה ע"א 86/86 אחד העם שפירא בעמ נ' לשם אריה ורבקה, בית המשפט המחוזי בחיפה, פס"מ תשמ"ח כרך 1 מעמוד מס' 3, שופטים: חנוך אריאל, מלכיאל סלוצקי ויוסף מרגלית.

להלן הציטוט הרלוונטי:

ה. ב"כ המוכרת בא בטענה כוללת על כך שהמהנדס בן עזרא לא "טרח להביט במפרט הטכני או בתכניות הבניה והנגרות" (ע' 3 לסכומי פסקה 2). אעיר מיד כי המהנדס בן עזרא פירש בעדותו- ע' 6 המודפס, ע' 5 הכתוב- כי בדק המפרט הטכני ולא בדק את תכניות הבניה והנגרות של הבנין. ממצאיו של מהנדס זה התבססו, איפוא על תקנות הבניה והמפרט הטכני של הדירה. יצויין כי סעיף 4 לחוק המכר (דירות) הנ"ל רואה כאי התאמה, בניה השונה מן האמור "במפרט או בתקנות הבניה או בתקן רשמי" ואכן התבסס המהנדס בן עזרא על ההוראות האלה. אין לבוא כלפיו בטרוניה על שלא טרח לעיין במסמכים או בתכניות שלא ראה אותם כרלוונטים לענינו. מה גם שהמהנדס טיגרמן לא חלק על חלק מאי ההתאמות אלא שהצעות הפתרון שלו ושומתו את עלותן לא נתקבלו על דעתו של בית המשפט קמא שהעדיף עליהם את עמדתו של המהנדס בן עזרא.

הדגשת הקו לא במקור.