תפריט חיפוש

מנעול הדלת - ארבע, שלוש, שתיים, אחת!

27 יוני, 2019 |
אינג' יואל בן עזרא

מדלת בעלת ארבעה כיווני נעילה, כיום מיוצרות דלתות עם כיוון נעילה בודד. מה הלאה?

תקנה 2.92

תקנה 2.92 לתקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות) תש"ל-1970, דרשה כי דלת כניסה לדירה תצויד ב"אמצעי נעילה" מסוג מנגנון נעילה 'רב בריחי', ואפיינה את המנגנון בקפידה שאינה אופיינית לתקנות. הדרישות, לגבי נעילה רב בריחית, הן כדלקמן: יהיו לפחות ארבעה בריחים, בארבעה כיוונים, והם יופעלו על ידי המנגנון הגלילי (הצילינדר); כל בריח יעמוד בעומס של 200 ק"ג, והכנעתו לא תגרום להכנעה של בריחים אחרים; הבריחים יהיו מפלדה רכה בקוטר 9 מ"מ, ראשם יהיה מעוגל, ואורכם - הבולט ממישור הדלת - לפחות 20 מ"מ.

בנוסף, התירה התקנה מנגנון נעילה שווה ערך מבחינת חוזקו, אמינותו ועמידותו, ובלבד שחובת הראייה, שהמנגנון האחר הוא אמנם 'שווה-ערך', תחול על מי שטוען זאת.

אמצעי נעילה - מהו?

בנוגע למנעול עצמו ובנוסף לדרישות שקבעו התקנות לעניין רכיבי הדלת האחרים בנוגע למיגון הדלת כנגד פריצה, קבעה תקנה 2.92 שני אמצעים אפשריים: "אמצעי (1)" שבו שני מנעולים לפי ת"י 101. או "אמצעי (2)" - מנעול רב בריחי, הפועל בארבעה כיוונים שונים. לגבי אמצעי (2). התקנה לא הפנתה למפמ"כ 196 הדן במעול רב-בריחי.

המבקש להכשיר אמצעי נעילה אחר אשר עומד בדרישות התקנה 2.92 ומהווה "שווה ערך מבחינת חוזקו, עמידותו ואמינותו" - אינו רשאי לקחת את אחד מאמצעי הנעילה שפורטו בתקנה 2.92 ולהחסיר ממנו דבר, שכן אז לא מדובר ב"אמצעי נעילה אחר" אלא באותו אמצעי, רק נחות.

בכדי שאמצעי הנעילה יהיה אחר, צריך שיהיה הבדל ממשי ומהותי, בינו לבין אלה שפורטו בתקנות. למשל, מנעול ביטחון אשר בפעולתו הרב-בריחית כולל לא רק את פעולת ההחדרה של הבריחים אל המלבן, אלא גם פעולה נוספת, כגון נעיצת הבריחים אל גוף המלבן, בפעולה סיבובית נוספת. מנגנון נעילה מסוג זה - שטרם הוכח כי הוא "שווה ערך" לדרישת תקנה 2.92 הוא "אמצעי" אחר, שלא פורט בתקנות, וזה המקום שבו יש הצדקה לבחון האם מדובר במנגנון "שווה ערך" אם לאו. אולם כאשר מדובר באותו מנגנון שפורט בתקנות, הפחתה ממנו אינה מעמידה אותו במעמד של "אמצעי אחר".

מפמ"כ 27 ומפמ"כ 196

בשנת 1995 פורסם מפמ"כ 27, אשר דירג את רמת המיגון של דלתות הכניסה לפי פרמטרים שונים, כגון מבנה ומידות רכיבי הנעילה, ועמידותם בפני לחיצה, הולם ושליפה. לאחר בדיקת הדלת על פי אותם פרמטרים, אופיינה הדלת בדירוג של "כוכבים", כאשר כוכב אחד מבטא דירוג נמוך, וארבעה כוכבים מבטאים דירוג גבוה. מפמ"כ 27 הוחלף על ידי ת"י 5044.1, כפי שיפורט בהמשך, אולם בשניהם - ההפניה, לעניין מנגנון הנעילה, היא למפמ"כ 196.

בסעיף 10.2.1 במפמ"כ 27, נדרש כי מנעול רב-בריחי יהיה לפי מפמ"כ 196. מפמ"כ 196 פורסם בשנת 1996, והוא מפרט את הדרישות לגבי מנעול רב-בריחי. במפמ"כ 196, בסעיף 7, נכתב כך: "הבריחים יהיו ממוקמים באופן שיהיה לפחות בריח אחד בכל פיאה של הדלת עם מנעול רב-בריחי. במקום הבריח בפיאה התחתונה של הדלת אפשר להתקין, בפיאה הצדדית (בצד שמותקן בו המנעול) בחלקה התחתון של הדלת, בריח נוסף על הבריח הקיים בה".

ההבדל במספר כיווני הנעילה אינו ההבדל היחיד בין דרישותיו של מפמ"כ 196 לבין דרישות תקנה 2.92:

* תקנה 2.92 דורשת שכל בריח יעמוד בעומס הכנעה של 200 ק"ג, ושהכנעת בריח אחד לא תגרום לכשל-בשרשרת ולכשל בשאר הבריחים: "עומס ההכנעה לכל בריח במנגנון הנעילה יהיה לפחות 200 ק"ג; הכנעת בריח אחד לא תגרום להכנעת שאר הבריחים", דרישה שאינה קיימת במפמ"כ 196, אלא במבחן מעודן, המגדיר את כיוון הפעולה של העומס כעומס צירי בלבד (ולא כעומס שיכול לפעול גם בגזירה או בכפיפה), אף שפעולת פריצה אינה בהפעלת כוח צירי, אלא כוח בניצב לכיון הפעולה של הבריח: "מפעילים על שני הבריחים במנעול הרב-בריחי שצירי תנועתם מקבילים זה לזה בקצותיהם, או על הבריח האורכי קרוב ככל האפשר למרכזו, כוחות בכיוון ציר תנועותם (בכיוון הכנסת הבריחים). מגדילים את הכוחות בהדרגה עד 2,000 ניוטונים ומסירים אותם" (ס' 9.5.1) (2,000 ניוטון הם -200 ק"ג, בקירוב מקובל). בנוסף לכך שמבחן העומס על הבריחים לפי מפמ"כ 196 לא בודק את כניעת הדלת בפני דחיקה, ובנוסף לכך שהוא פועל על שני צירים ולא על ציר אחד (כלומר - מחצית העומס ביחס לדרישת התקנות), לא קיימת הדרישה העקרונית והמהותית, שכשל בבריח אחד - לא יגרום לפעולת שרשרת ולכשל בשאר הבריחים.

* תקנה 2.92 דורשת כי הבריח יהיה בחתך עגול: "הבריחים ייעשו מפלדה רכה, בקוטר 9 מ"מ לפחות", ואילו המפמ"כ מתיר גם מוט שאינו עגול: "הבריח ייעשה מוט גלילי, שקוטרו 9 מ"מ לפחות, או מוט ששטח חתכו שווה לפחות לזה של המוט המוזכר לעיל" (ס' 7.2). אמנם בפעולת כוח הגורם לגזירה אין הבדל של ממש בין עיגול למרובע, אך כאשר מתקינים בריח מלבני, שמידתו הצרה היא הגובה הסטטי כנגד כיוון הפעולה (בדומה לעוקצים מודרניים), עמידותו בכפיפה נחותה ביחס למעגל.

* תקנה 2.92 דורשת שאורכו של הבריח, הבולט ממישור הדלת, יהיה לפחות 20 מ"מ: "ואורכם הבולט מפאות הדלת יהיה לפחות 20 מ"מ לכל בריח"; ואילו המפמ"כ מתנסח אחרת, ודורש שאורך הפעולה של הבריח - ללא תלות במידת בליטתו מפאת הדלת - תהיה 18 מ"מ: "מהלך הבריחים ממצב הפתיחה של המנעול למצב הסגירה לא יהיה קטן מ-18 מ"מ" (ס' 9.1). גם בעניין זה, הדרישה שבמפמ"כ 196 אינה שוות-ערך לזו שבתקנה 2.92, וגם דלת שאינה יוצרת נעילה כלל - תיחשב לפי המפמ"כ דלת תקינה.

לסיכום, המפמ"כ 196 נחות ביחס לתקנה 2.92 בחמישה פרמטרים עיקריים: מספר כיווני הנעילה, עומס ההכנעה של בריח, מניעת כשל בשרשרת, צורת הבריח ובליטתו; אם כן, מדוע שנסבור שהמפמ"כ מתיימר להציע מנגנון נעילה "שווה ערך מבחינת חוזקו, עמידותו ואמינותו"?!

יש לקרוא את מפמ"כ 196 ואת ת"י 5044.1 לפי הקשרם: התקן קובע מבחן לדלת הכניסה ומדרג את מיגון הדלת לפי כוכבים וללא דרישות מינימליות, כך שגם דלת בעלת כוכב אחד - היא דלת תקנית, אך דלת המתאימה לדרישות התקן היא לא בהכרח דלת עם מנעול העונה על דרישת תקנה 2.92.

ת"י 5044.1

בשנת 2001 פורסם ת"י 5044.1, במקום ת"י 27, וגם הוא עוסק - לעניין מיגון הדלת - בדירוג הדלת לפי כוכבים, וגם הוא לא קובע דרישות מינימליות שבהן דלת צריכה לעמוד, לעניין הנעילה.

התקן עודכן בשנת 2013, אך ללא שינוי לעניין מיגון הדלת, והוא קובע סעיף 2.5 כדלקמן: "מכלול הדלת יצויד באחד או יותר מאמצעי הנעילה המפורטים להן". לאמור, על פי התקן, די אם יותקן אחד מאמצעי הנעילה שיפורטו בהמשך הסעיף, בכדי שתהיה התאמה לדרישות התקן, והדלת תהיה "תקנית"; ובכדי לטעון שהתאמה לתקן משמעה התאמה לדרישות תקנה 2.92, נדרש שכל אחד מאותם אמצעים, לבדו, יהיה "שווה ערך מבחינת חוזקו, עמידתו ואמינותו" לאמצעי הנעילה המפורט בתקנה 2.92.

לאמור, אם ניווכח שאחד מאותם אמצעי נעילה, שדי בהם לפי התקן - לא עומד שווה-ערך לאמצעי הנעילה של תקנה 2.92, משמע שהתקן לא כיוון לכך, ואם התקן לא כיוון לכך, הרי שאין ראייה שאותו אמצעי הוא אכן שווה-ערך כנדרש.

* האמצעי הראשון, והאמצעי השני, המפורטים בסעיף 2.5 בתקן הם "מנעול", והאמצעי השלישי - הוא "מנגנון גלילי", כלומר - צילינדר. לאמור, על פי התקן, די אם יותקן מנעול בלבד וללא צילינדר (לפי סעיף 2.5.1 או לפי סעיף 2.5.2) - או צילינדר ללא מנעול (לפי סעיף 2.5.3), ויש התאמה לדרישותיו של התקן, אף שהדלת לא ננעלת כלל. יובהר - מנעול הוא המנגנון שיוצר את הנעילה, וצילינדר (מנגנון גלילי) הוא הרכיב שמפעיל את המנעול, על ידי המפתח - ובכדי שדלת תהיה דלת ננעלת, היא חייבת לכלול גם מנעול, וגם צילינדר. ולפיכך, ברור שהתקן לא מנסה לייצר חלופה "שוות-ערך מבחינת חוזק, עמידות ואמינות", לדרישת תקנה 2.92.

* האמצעי הראשון, המפורט בסעיף 2.5 בתקן, הוא מנעול לפי מפמ"כ 196, והאמצעי השני - אשר מדורג על פי התקן באותה רשימה וללא שום סייג - הוא מנעול לפי ת"י 101. מנעול לפי ת"י 101 הוא מנעול תקני, באותה מידה, כמו מנעול לפי מפמ"כ 196, ולפי התקן - ניתן להתקין כל אחד מהמנעולים הנ"ל (וכאמור - אף ללא הצילינדר...), בכדי שהדלת תזכה להתאמה לתקן. האם מנעול לפי ת"י 101 הוא מנעול שווה-ערך למנעול לפי מפמ"כ 196? לא היא. מנעול לפי ת"י 101 הוא מנעול פשוט, בעל כיוון נעילה אחד בלבד, דומה לזה המותקן בדלתות פנים דירתיות. כשם שת"י 5044.1 בסעיף 2.5.2 לא התכוון לקבוע שמנעול לפי ת"י 101 הוא מנעול "שווה-ערך" לדרישת תקנה 2.92 מבחינת "חוזקו, עמידתו ואמינותו", כך לא ניתן לטעון זאת ביחס לסעיף 2.5.1 בתקן, לגבי מנעול לפי מפמ"כ 196.

* בסעיף 2.5.4 בתקן, נקבע כל מנעול חשמלי, המתאים לנספח א' בתקן, כמנעול "תקין". על פי נספח א' נדרשו דרישות לגבי החלק החשמלי של המנעול החשמלי, אך שום דרישה לגבי מבנה המנעול או הבריחים עצמם. במילים אחרות, ניתן להתקין - לפי התקן - כל מנעול חשמלי שאינו תואם בשום עניין למנעול הנדרש לפי תקנה 2.92, ולפיכך ברור, שגם חלופה זו אינה מתיימרת להיות "שוות-ערך מבחינת חוזק, עמידות ואמינות" כנרדש בתקנה 2.92.

* בסעיף 2.5.5 בתקן, הותר כל מנגנון נעילה שעומד בדרישות התקן. כפי שהוסבר, סעיף 2.5 בתקן הוא הסעיף אשר דן באמצעי הנעילה, וכל יתר התקן עוסק במאפיינים אחרים של דלת הכניסה, שאינם המנעול עצמו. כלומר, התקן בעצם מתיר כל מנגנון נעילה, ללא שום הגבלה, וללא שום דרישה כי הוא יהיה "שווה ערך" כאמור.

ההסבר הוא שיש חפיפה - אך לא התאמה מלאה - בין דרישות תקנה 2.92 לבין דרישות ת"י 5044.1, בנוגע למיגון דלת כניסה לדירה, וניתן לקיים את מלוא הדרישות של תקנה 2.92, ושל ת"י 5044.1, בכפיפה אחת. כיוון שאין סתירה, כלומר - ניתן לייצר דלת ומנגנון נעילה גם לפי דרישת תקנה 2.92 וגם לפי דרישת ת"י 5044.1, הרי שכך צריך להיות מנגנון הנעילה של הדלת, בכל דלת כניסה שהיא. ויובהר, כי גם אם תהיה סתירה בין התקנות לבין התקן, הרי שכוחן של התקנות עדיף.

הצפרדע שבסיר

בתחילה, ננעלו הדלתות לארבעה כיוונים, כנדרש בתקנה 2.92.

לאחר מכן, הופחת כיוון נעילה אחד - ובמקום בריח תחתון, הורכב בריח אופקי נמוך, כנדרש במפמ"כ 196 ובניגוד לתקנה 2.92, והתקבלה דלת בעלת ארבעה בריחים (או יותר) לשלושה כיוונים. או אז, טענו "המומחים" שהדלת מתאימה לתקן, ומכאן קבעו שאין ליקוי. לשיטתם, המפמ"כ הוא שווה-ערך, ובמקרים מסוימים טענתם התקבלה בבית-המשפט.

לאחר מכן, הופחת כיוון נעילה נוסף - ובמקום בריח אופקי הפועל לצד צירי הדלת, הותקן 'עוקץ' (או עוקצים), שאינו מופעל על ידי הצילינדר. בכדי שהדלת תוכל להיסגר מבלי שהעוקץ יפגע במלבן, ראשו של העוקץ נהיה מחודד (או בחתך מלבני ומעוקם) והקדח שבמזוזה הורחב, והרי לנו מנגנון נעילה שאינו תואם לא לתקנות, וגם לא למפמ"כ 196. בשלב זה, היה ראוי לצפות מאותם "מומחים", שטענו שמנגנון נעילה לפי מפמ"כ 196 מהווה "שוה-ערך" למנגנון שנדרש בתקנה 2.92, שיעמדו על דעתם ויציבו גבול, אך לא היא. אותם "מומחים" המשיכו וטענו שהדלת - תקנית ותקינה, וליקוי - אין.

לאחר מכן, הופחת כיוון נעילה נוסף - ובמקום בריח אנכי עליון לכיוון המשקוף, בוצע בריח אופקי נוסף, גבוה. שוב, היה מצופה מאותם "מומחים" שיעצרו את תהליך הפחתת כיווני הנעילה, ויתנו תוקף לתקנה 2.92, ושוב - לא היא. אותם "מומחים" טוענים שעדיין, גם דלת עם כיוון נעילה אחד - היא דלת "שוות-ערך" לדרישת תקנה 2.92.

והנה, התחלנו עם דרישת התקנות לנעילת הדלת לארבעה כיוונים כנדרש בתקנות, וכיום - ישנן דלתות אשר ננעלות לכיוון אחד בלבד (!) - והן דלתות בעלות תו-תקן כדת וכדין, והא ראייה שאין שום קשר בין מספר כיווני הנעילה, לבין התאמה של מנגנון הנעילה לדרישות התקן. אותם "מומחים" דבקים בטענת ה"אין ליקוי", חרף העובדה שמנגנון הנעילה המודרני, המצויד בבריחים לכיוון אחד בלבד, אינו מתאים לתקנה 2.92 ואפילו לא למפמ"כ 196.

השלב הבא הוא להפחית את כיוון הנעילה האחרון, ונקבל דלת תקינה ותקנית, בעלת תו-תקן, ללא נעילה ממשית.

יושרה מקצועית

יושרה מקצועית היתה באה לידי ביטוי אם אותם "מומחים" שטענו שדי בשלושה כיוונים של בריחים (כנדרש במפמ"כ 196), היו דבקים במפמ"כ 196 כאשר מולם דלת עם בריחים המופעלים בשני כיוונים בלבד, וקובעים ליקוי, שהוא אי התאמה לתקנה 2.92, וגם אי התאמה למפמ"כ 196... אך לא כך הדבר.

מול הנעילה המודרנית הכוללת בריחים בכיוון אחד בלבד, זנחו המומחים את מבחן ההתאמה למפמ"כ 196 כמבחן מחייב, ועברו למבחן אחר, מבחן הדירוג של הדלת לפי ת"י 5044.1, כאשר מבחינתם - דירוג של שלושה כוכבים הוא דירוג מספק. בחוות הדעת של אותם "מומחים" ניתן למצאו משפטים סתומים, כגון: "העובדה שהיא בעלת שלושה כוכבים, על פי תעודת מכון התקנים, מוכיחה כי הדלת היא דלת שוות ערך לדלתות שלושה כוכבים אחרות" (ציטוט אמיתי, מתוך חוות-דעת אמיתית של מומחה בעל-שם, שבאותה חוות-דעת גם מסתמך על מפמ"כ 196, וגם מכשיר מנגנון נעילה שאינו עומד בדרישות מפמ"כ 196). אותו "מומחה" גם מפנה בחוות דעתו למפמ"כ 27, ומצטט מתוכו - כתמיכה לעמדתו המקצועית, אף שמפמ"כ 27 בוטל על ידי ת"י 5044.1 בשנת 2001.

[השלב הבא הוא דלת שלה שני כוכבים או כוכב בודד, ואז יטענו המומחים, ובצדק, שגם דלת בעת כוכב אחד היא דלת תקנית...]

יוזכר, דירוג הדלת בשלושה כוכבים - יכול להתקיים עם כל מנגנון נעילה שהוא, ושום דרישה שבתקנה 2.92 אינה מכשול בפני דירוג הדלת בשלושה כוכבי מיגון. לו רצו התקנות לקבוע את רמת המיגון המינימלית של דלתות הכניסה כדלת בעלת שלושה כוכבים לפי ת"י 5044.1, הדבר היה נרשם במשפט אחד פשוט.

המבחן והתוצאה: יש לבדוק את נעילת הדלת על פי מבחן אחד, ובהתאם לתוצאות המבחן - תיקבע התוצאה, האם יש ליקוי אם אין; סביר שתהיינה מחלוקות בין מהנדסים שונים בדבר השאלה מהו המבחן הראוי, אך אין זה סביר שהמבחן יהא רק דרך בכדי להגיע לתוצאה ידועה מראש שלפיה אין ליקוי, ואם הדלת נכשלת במבחן שבו דבק "המומחה" במשך שנים רבות (מבחן התאמה למפמ"כ 196), יוחלף אותו המבחן במבחן אחר. על אחת-כמה-וכמה, כאשר "המומחה" מבסס את עמדתו על פסיקה קודמת, וזו הסתמכה על חוות-דעתו הוא, שבה נקבע מבחן ההתאמה למפמ"כ 196 כמבחן "שווה-ערך" לתקנות.

סיכום

התקנות, שלא כדרכן, פירטו את הדרישות לגבי מבנה המנעול, ולעניין נעילה רב-בריחית נדרשים בריחים לארבעה כיוונים.

במקביל, תקן ישראלי 5044.1 קובע דרישות שונות לגבי הדלת עצמה, ולעניין מנגנון הנעילה - אין שום דרישה שהיא רף תחתון, אלא מבחן עליון של דירוג הדלת לפי כוכבי נעילה.

יכולה להיות דלת שעומדת בדרישות תקנה 2.92 ולא עומדת בדרישות ת"י 5044.1 בכללותו, או שמדורגת על פיו ב-0 כוכבי מיגון; ויכולה להיות דלת בעלת הדירוג המרבי - ארבעה כוכבי מיגון - לפי ת"י 5044.1, אך שאינה מתאימה בתכונותיה לדרישת תקנה 2.92, ויכולה להיות דלת שעומדת גם בדרישות התקנה וגם בדרישות התקן.

לו רצתה תקנה 2.92 להסתפק בדלת העומדת בדרישות ת"י 5044.1, היתה קובעת התקנה, כי דלת הכניסה תהיה בעלת מיגון של כוכב אחד, שניים, שלושה או ארבעה כוכבים - לפי ת"י 5044.1, ואז - ורק אז - התאמת הדלת ומנגנון הנעילה לדרישות ת"י 5044.1 היתה כהתאמה לדרישות התקנות; אולם לא היא - התקנה מפרטת את מבנה המנעול לפרטיו, במנותק מכל דרישת-תקן אחרת.

כיום, גם לאחר תיקונים רבים של התקנות, הדרישה לנעילה לארבעה כיוונים - עומדת בעינה; המפמ"כ 196 ות"י 5044.1 לא מתיימרים לקבוע חלופה שוות-ערך לדרישת תקנה 2.92, ופשיטא היא שהפחתה של כיוון נעילה מפחיתה את עמידות הדלת כנגד פריצה.

המבחן שיש לבחון הוא: אם נוסיף לדלת המדוברת את כיוון הנעילה החסר - מיגון הדלת ישתפר? אם כן, אזי לפנינו דלת שאינה שוות-ערך לדרישת התקנות, ופשיטא היא, שהפחתה של כיון נעילה - מהווה גריעה מעמידות הדלת בפני פריצה.