תפריט חיפוש

בית המשפט מצר צעדיהם של תובעים

3 ספטמבר, 2019

בית המשפט מתעלם מאכיפה פרטית הננקטת על ידי הציבור לטובת רמת הבניה ואיכות המגורים במדינה - אכיפה באמצעות תביעות בגין ליקויי בניה.

מבוא

 מדובר בת"א 13353-08-16 סיני באטאס נ' ג' קשת חברה לבניין בע"מ, בית משפט השלום בחיפה, תיק רגיל של ליקויי בניה.

בית המשפט אישר חלק משמעותי מהליקויים הנטענים, אך לא בכך הדיון, אלא באמירה של בית המשפט הבאה לכאורה לצמצם זכויותיהם של ציבור רוכשי הדירות ואף לפגוע באיכות המגורים בישראל, כפי שיובהר להלן.

 האמירה הבעייתית של בית המשפט

 להלן מובאת אמירת בית המשפט בשלמותה:

 אשר לליקויי הבניה, מול חוות הדעת העמוסה בסעיפי ליקויי בניה של המהנדס מר בן עזרא שממליצה על הוצאת התובעים לחודשיים מביתם לצורך ביצוע התיקונים, הגישה הנתבעת את חוות דעתו של המהנדס מר רונן שטרנברג לפיה עלות התיקונים הנדרשים עומדת על 1350 ₪ בלבד וניתן להשלימם תוך יומיים ללא צורך בפינוי הדירה.

הפערים בין חוות הדעת [מדובר בשני מהנדסים מנוסים ומוערכים] מעלים הרהורים נוגים ביחס לשאלה עד היכן מוכנים להגיע המומחים בהיותם כלי שרת בידי לקוחותיהם – הצדדים, עד כמה כל אחד מוכן "להמציא" ליקוי שמעולם לא באמת הפריע ללקוח מצד אחד או "להעלים" ליקוי קיים.

 כדי שהתמונה תהיה שלימה, ייאמר כי התביעה הייתה על סך של 450000 ₪, סיכום פסק הדין עומד על סך של 160000 ₪.

 משמעות דברי השופט

נתמקד בדברי בית המשפט כלפי דעתו המקצועית של התובע:

 אחד מוכן "להמציא" ליקוי שמעולם לא באמת הפריע ללקוח.

 ראשית דבר, הלקוח הזמין מומחה – לא על מנת שיעשה את דברו, כי אז היה אפשר לטעון שהמומחה של הלקוח הוא "מומחה מטעם", "עושה דברו של הלקוח", "חוות דעתו מוטה לכיוון ברור ואינה אובייקטיבית", ועוד טענות דומות. אלא, על מנת שיפרוש בפניו, כאיש מקצוע, מהם הפגמים והליקויים, אי ההתאמות לתקנים ולתקנות, שיש בדירה וכמה עולה לבטל את אי ההתאמות ולתקן כל פריט לקוי. כמובן שבכלל פרטי ליקויים הכלולים בחוות דעת אובייקטיבית כמתואר, יש מן הסתם ליקויים רבים ואי התאמות אשר אינם ידועים ללקוח, שהוא דייר רגיל ואינו בעל מקצוע בתחום התכנון והבניה.

 

לדוגמא, הלקוח יכול לחוש שלא בנוח בחדר האמבטיה בגלל צפיפות, אך לא להתלונן על כך מתוך נתינת אמון מלא במוכר, ו"לסבול בשקט", אלא שהמומחה בא ומאיר את עיניו של הלקוח, וקובע אי התאמה להל"ת [הוראות למתקני תברואה] בעניין זה, כמו גם עלות התיקון.

דוגמא נוספת, הלקוח לא יודע כי המבנה כפי שהוא, טומן בחובו סיכוי גבוה לסדיקה בגלל פגמים אותם יכול לזהות מומחה, וכך הלקוח משוכנע כי אין ליקוי, ולעומתו המומחה יודע כי יש ליקוי.

זאת ועוד, בקרת הבניה לא מיועדת אך ורק לאותו לקוח ספציפי המתגורר בדירה, אלא שהיא מיועדת לרווחתם של כלל האזרחים, אורחיו של הלקוח, מי שירכוש את דירתו בעתיד או ישכור אותה ויתגורר בה, הוא ובני ביתו וגם שכניו ואורחיו, וכל אדם.

 

ראה בעניין זה את פסק דינה של ד"ר נאוה דנון, שופטת [בדימוס] בבית המשפט המחוזי בנצרת, עת כיהנה כשופטת בית משפט השלום בחיפה בת"א 10456/90 עוזר ששון ואח' נ' א' עבאדה בע"מ ואח', [פורסם בספר "סוגיות בליקויי תכנון ובניה" מאת א' בן עזרא בהוצאת "בורסי" בעמוד 625, ראה שם סעיף 5 בעמוד 635]:

 על הקבלן מוטלת חובה חקוקה לבנות בהתאם לתקנות הבניה, להיתר ולמפרטים. הקבלן מצווה לבצע בניה כחוק ובניה זו, במידה ואיננה חוקית, מהווה בכיה לדורות ופוגעת לא רק ברוכשים המקוריים של הדירות, אלא גם בכל מי שבא אחריהם, בשכניהם ובתושבי אותו רחוב, אותו רובע ואותה עיר.

 הנה כי כן  - אין שום קשר בין נושאי הליקויים לבין בקשתו או ידיעתו של הלקוח לגבי מה שפגום בדירתו, שהרי זכויותיו לקבלת דירה תקנית ותקינה אינן מותנות במידת מקצועיותו בתחום הבניה. עמדתו הסופית של הלקוח בעניין זה, תיקבע לא מתוך אי ידיעה של הדיוט, אלא מתוך ידיעה מקצועית, לאחר שיקבל את חוות הדעת – וייפקחו עיניו!

 אכיפת חוקי הבניה

בית המשפט אמור לברך על אכיפה פרטית של חוקי הבניה, במקום בו משרדי מהנדס העיר והוועדות המקומיות לתכנון ולבניה - כשלו, בכך שאישרו בניינים עם אי התאמות וליקויי בניה, ללא אוורור חוקי, ללא מרחבי גישה חוקיים, עם מוקדים לחדירת רטיבות ולעובש בימי גשם, עם תופעות עיבוי ומפגעים אקוסטיים וללא הגנה נאותה ותקנית מפני קור בחורף וחום הקיץ.

את האכיפה עושה האזרח, בכך שהוא מגיש תביעה פרטית על ליקויים אלה, על חשבונו, ליקויים אותם גילה לו המומחה.

 מה לו לבית המשפט להלין על כך?!