תפריט חיפוש

ערר 344/10 צימרמן נ' הועדה המקומית לתכנון ולבניה רחובות

ועדת ערר מחוזית

פרוטוקול ישיבה מספר: 2008228

תאריך הישיבה 03/01/2011 סימוכין: 135833

ערר מס' 344/10

הרכב ועדת הערר:

יו"ר: עו"ד מיכל גלקין גולן

העמותה לקידום התכנון: אדר' מר שמואל חכים

נציג מתכנן המחוז: מר מוחמד נאטור

נציג ציבור: מר ניסן קרופסקי

נציג ציבור: מר עמירם גלילי

העורר/ים: צימרמן איבגניה ואלכסנדר

נגד

המשיב/ים: הוועדה המקומית לתו"ב רחובות

על ידי אדריכלית הראל

החלטה

עניינו של ערר זה בהחלטת הועדה המקומית לתכנון ובניה רחובות (להלן: "הועדה המקומית"), שלא לאשר אלמנט מצליל במרפסת זיזית, במקרקעין הידועים כחלקה 217 מגרש 208 בגוש 3694 ברחוב הנשיא הראשון ברחובות (להלן: "המקרקעין"). הבקשה הוגשה לאישור פרגולה במרפסת גג וכן לקירוי האמור לעיל ולגבי האחרון נדחתה.

על מנת להבין במה דברים אמורים יש להבהיר כי מדובר בבית משותף ובו מרפסות "קופצות".

האלמנט שלא אושר אינו מהווה פרגולה כהגדרתה בתקנות התכנון והבניה (היתר לעבודה מצומצמת) התשס"ג – 2003, אלא מעין תריס אטום המותקן תחת רצפתה של מרפסת השכנים שממעל אשר חופפת רק בחלקה בה מבוקש הקירוי ונפתח על מסילה באופן המקרה את מרפסת המבקשים, הם העוררים.

העוררים טענו כי לא מדובר בחזית ראשית, אלא קדמית הפונה לפארק, כל השכנים הסכימו לבקשה, "הפרגולה" אסתטית בהרבה ממרקיזות המשמשת פתרון קירוי ביתר הבניין, וגם הועדה המקומית הביעה תמיכתה באלמנט זה.

הועדה המקומית טענה כי הקירוי המבוקש אינו עומד בהגדרת פרגולה שכן אינו מצוי במרפסת גג אלא במרפסת צידית וכי לא קיימים שטחים עיקריים שלא נוצלו. כמו כן הבהירה הועדה המקומית כי אין משמעות לעובדה שמיקומה של מרפסת זו בחזית הפנימית.

דיון והכרעה

בין הצדדים לא עומדת מחלוקת בנוגע לנכונותו של הפתרון המוצע תכנונית ואסתטית. כמו גם להיותו אלמנט של קבע, המחייב בדיקה קונסטרוקטיבית ועל כן גם טעון היתר.

פרגולה מוגדרת כדלקמן:

"מבנה בלא קירות, שתקרתו משטח הצללה מישורי ואינו משופע או נטו, הנסמך על עמודים ובלבד שהמרווחים בין החלקים האטומים של משטח ההצללה מחולקים באופן שווה ומהווים 40% לפחות ממנו".

במקרה דנן, נוכח העובדה כי מדובר בתריס אטום וכי דרישות מחוקק המשנה ל"מרווחים" כמפורט בתקנות התכנון והבניה (היתר לעבודה מצומצמת) התשס"ג – 2003, הרי שלא מדובר בפרגולה אשר שטחה "אינו נספר". יחד עם זאת בהוראות המעבר שנקבעו עם ביטול תקנה 4 (ח) לתקנות התכנון והבניה (חישוב שטחים ואחוזי בניה בתכניות והיתרים) התשנ"ב – 1992 נקבע כדלקמן:

"בבניה לפי היתר שניתן או שהוחלט לתתו לפני יום התחילה ובבניה על פי היתר מכוח תכנית שהופקדה או תופקד עד יום ט"ו בטבת התש"ע (1 בינואר 2010), יחולו על מרפסות הבולטות מקירותיו החיצוניים של הבניין (בתקנת משנה זו –גזוזטרה), הוראות מיוחדות אלה:

(1) גזוזטרה ששטחה עד 14 מטרים רבועים לא תבוא במניין השטח המותר לבניה, ובלבד ששטחן הכולל של כל הגזוזטרות בבניין לא יעלה על 12 מטרים רבועים כפול מספר הדירות בבניין;

(2) עלה שטחן של גזוזטרות כלשהן על האמור הפסקה (1), יבוא השטח העודף במניין השטח העיקרי המותר לבנייה;

(3) גג בלתי מקורה של קומה בבית מדורג או מרפסת בלתי מקורה בחצר שאליהם יש גישה ישירה מדירה, לא ייראו כמרפסת או גזוזטרה לעניין תקנה זו;

(4) לעניין תקנת משנה זו, "דירה" – כמשמעותה בסעיף 145 (א)(2) לחוק".

במקרה דנן, הואיל ובמרפסת הגג מדובר בפרגולות (כהגדרתן לעיל) הרי שטרם נוצלה האפשרות לקירוי על פי תקנה זו, אשר בבסיסה ההכרה בחיוניותו של שטח חוץ מקורה לכל דירה.

לפיכך סבורים אנו כי קיים מקור נורמטיבי לקירוי המבוקש.

יחד עם זאת אנו סבורים כי ראיה תכנונית נכונה מחייבת הצגת יישומו בבניין בכללו (מבלי לחייב כמובן ביצוע בפועל) ועל כן סבורים כי ניתן לאשרו בכפוף להצגת תכנית (ולו רעיונית) שתכלול ישומו בכלל הבניין.

בכפוף לאמור הערר נדחה.

ההחלטה התקבלה פה אחד על ידי כל חברי הוועדה.

ניתנה בתאריך 10/01/2011

סמדר בטש הורוביץ, מזכירת ועדת הערר

מיכל גלקין גולן, עו"ד, יו"ר ועדת הערר

פסק דין זה מופיע עוד ב:

-  התנאים והכללים לבניית פרגולה