תפריט חיפוש

הריסת הבניין ובנייה מחדש – לא על פי עובי הסדקים

ד"ר אברהם בן עזרא

האם עוביים של הסדקים מהווה את המדד העיקרי לנזק שנגרם למבנה, כפי שאפשר להבין מטבלה מס' 1 בתקן 940.1? או שמא יתכן כי גם כאשר הסדקים מינוריים - המבנה נמצא בסכנה וטעון הריסה ובניה מחדש?

בתקן ישראלי 940.1 מינואר 2008, כלול "נספח א – סידוק בבניינים: סיווג רמת הנזק למבנים עד 6 קומות, לפי מידת הסידוק בקירות ודרגת הקושי בתיקון".

יובהר כי תקן 940.1 עניינו: "תכן גיאוטכני: גיאוטכניקה וביסוס בהנדסה אזרחית", ועל כן לא ברור (ואולי דווקא כן ברור) מדוע צורף לתקן נספח א', המהווה נטע זר וחריג לתקן חשוב זה.

נושא הנזק של בניינים וזיקת הנזק לסדקים המופיעים בהם – אינו בתחום של גיאוטכניקה וביסוס, אלא הוא בתחום אחר -  קונסטרוקציה (תכן מבנים).

בנספח א' הנ"ל כלולה טבלה, אשר על פיה מוגדרים סוגי הסדקים. לסדקים שלוש קטגוריות על פי הנזק שהם גורמים לבניין: א- נזק חזותי, ב – נזק לשירות, ג- נזק בטיחותי. מתוך עיון בטבלה, שתוכנה מובא להלן, ניתן להסיק בטעות כי סדקים שעוביים קטן מ-25 מ"מ – אינם סדקים בטיחותיים, דבר שאינו נכון.

להלן עיקרי הטבלה:

טבלה א-1 – סיווג רמת הנזק למבנה בהתאם למידת הסידוק ולאופן התיקון

(השימוש בטבלה ייעשה בהתייחס למפורט בסעיפי הנספח)

  1. סדקים הגורמים לנזק חזותי:

    רמת הנזק 1, רוחבו (עוביו) עד 0.1 מ"מ, סידוק נימי. רמת הנזק 2, עובי בין 0.1 מ"מ עד 1 מ"מ, סידוק קל, אין צורך הנדסי בתיקונו. רמת נזק 3, עובי בין 1 מ"מ ל-5 מ"מ, סידוק נראה לעין, אך ניתן למילוי בקלות. יש פגיעה קלה בסגירת דלתות וחלונות.

  2.  סדקים הגורמים נזק לשירות:

    רמת הנזק 4, עובי 5-15 מ"מ או כמה סדקים סמוכים בעובי כולל של 3 מ"מ, סידוק אשר לשם תיקונו דרושה פתיחת הסדקים;  דלתות וחלונות שנתקעים וצנרת שירות שעלולה להיפגע. לעתים איטום המבנה נפגע קשות. רמת הנזק 5, עובי 15-25 מ"מ, נזק משמעותי בשל הסידוק; היווצרות סדקים המחייבים שבירת חלקי קירות והחלפתם, בייחוד מעל דלתות וחלונות; מסגרות של דלתות וחלונות מתעוותות; סדקים שגורמים ליציאה נראית לעין מאיזון של קירות, רצפות ותקרות בנויות. לעתים נוצר כשל קורות, צנרת ניזוקה ומבוקעת; או כאשר מספר הסדקים רב והרוחב האופייני של הסדק האופייני הוא בין 15 מ"מ ל-25 מ"מ (הניסוח הקלוקל הוא במקור – אב"ע).

  3. סדקים הגורמים לנזק בטיחותי:

    רמת הנזק 6, עוביו של הסדק מעל 25 מ"מ, סידוק המבטא קרוב לוודאי נזק לשלד, המחייב תיקון יסודי של קורות, חגורות או עמודים, או כשיש שבירה בחלונות (גם כאן – זהו הנוסח שבתקן – אב"ע).

    הערות לטבלה:

  • הסיווג מבוסס על סדקים בקירות בני.

  • הסיווג מתייחס לנזק חזותי בזמן נתון ולא לסיבותיו.

  • יש לשים לב, שסיווג רמת הנזק נעשה רק בהתאם לרוחב הסדק ולאופי התיקון. דבר זה מהווה מדד לרמת הנזק של הבניין כולו.

  • הטבלה אינה פוטרת את המהנדס מהערכת נזק הנובע מגורמים שאינם תלויים בביסוס המבנה.

  • הסיווג צריך להיות מלווה בהפעלת שיקול דעת הנדסי לאפשרות התפתחותו של הנזק. לפי הצורך יחליט המהנדס על עריכת מעקב אחר הסדקים למשך זמן סביר, בדרך כלל שנתיים.

  • הטבלה יכולה לשמש להערכת כשל גם בקרקעות לא תופחות.

עד כאן טבלה א -1 מתוך תקן 940.1.

ראשית יאמר כי סיווג הסדקים על פי עוביים מהווה אינדיקציה שגויה בעליל, כי כל סדק רחב, היה בעברו סדק דק. אכן סדקים משמעותיים מדליקים מול עיניו של המומחה והקונסטרוקטור נורה אדומה ועליהם להתייחס אליהם, אך גם כאשר הסדקים זעירים, ומוגדרים על ידי מחברי התקן 940.1 כסדקים שאינם טעונים תיקון הנדסי – יש וצריך מבחינה הנדסית לא לטפל בסדקים, אלא להרוס את הבניין.

ראה בעניין זה ת"א 605-01-09 רחל ידן ואח' נ' ישראמרין יצור מבנים 3000 בע"מ ואח', פסק דינה של השופטת פנינה לוקיץ', בית משפט השלום בקריות, ניתן ביום 26.1.2017.

בתיק זה, מדובר בבית אשר היו בו סדקים שלא עונים על הגדרת נזק בטיחותי לפי הטבלה שבתקן 940.1, אלא הם ברמות של נזק 1-4, לאמור, לו הייתה הטבלה נכונה, לא היה דרוש לבצע בבניין האמור תיקונים הנדסיים, אלא להסתפק בפעולות של מילוי והסתרה בלבד.

להלן עמדת הנתבעת לגבי הסדקים, מתוך סעיף 5 לפסק הדין:

ישראמרין בכתב הגנתה כפרה בכל הנטען בחוות דעתו של בן עזרא וטענה כי הסדקים והשברים שהתגלו, באם התגלו לאחר ביצוע עבודות התיקון המקיפות על ידה, הרי שהם סדקים תרמיים ומינוריים הנובעים מתפיחת הקרקע עליה עומד הבית, אשר בשל סוגה החרסיתי לא ניתן להימנע לחלוטין מהופעת סדקים, גם לא בתכנון וביצוע העולים בקנה אחד עם הוראות התקן הישראלי.

כמומחה מטעם התביעה, בדקתי לא רק את קיומם של הסדקים, אלא גם את משמעויותיהם ההנדסיות של הסדקים. להלן תמצית חוות דעתי כפי שמופיעה בסעיף 4 לפסק הדין:

למרות ביצוע עבודות התיקון, חזרו והופיעו סדקים בבית, ובעקבות זאת נערכה בדיקה של הבית ע"י מומחה מטעם התובעים. מר אברהם בן עזרא (להלן "בן עזרא") אשר קבע בחוות דעתו מיום 5.5.08 (אשר צורפה לתביעה) כי עבודות התיקון לא פתרו את ליקויי הקונסטרוקציה והסדקים שבו והופיעו בחלקים שונים של הבית. בהתאם למסקנת בן עזרא, לאור עלות התיקונים שנדרשו באותה העת בסך של כ-190,000 ש"ח, אשר גם בהם לא יהא כדי לפתור את בעיות הקונסטרוקציה היסודית שבגינה שבו והופיעו הסדקים, יש להרוס את הבית ולבנותו מחדש, וזאת בעלות של  660,000 ש"ח נכון למועד עריכת חוות הדעת.

כמו כן נקבע על ידו כי נדרשים 3 חודשים לתיקון הליקויים עליהם הצביע, ונדרשה שנה לצורך בניה מחדש של הבית. בנוסף נקבע על ידו כי יש לקחת בחשבון 20% בגין רכיב של אי וודאות באשר להיקף העבודות שידרשו.

מטעם הנתבעת מונה המהנדס יוסף גולדקלנג, ולהלן תמצית חוות דעתו מתוך סעיף 6 לפסק הדין:

לתמיכה בטענותיה הגישה ישראמרין את חוות דעתו של מר יוסף גולדקלנג (להלן: "גולדקלנג") מיום 15.2.2010, אשר קבע כי נותרו ליקויים מינוריים בלבד לאחר עבודות התיקון אשר את עלות תיקונם אמד ב- 17,800 ₪. לאור קביעתו זו הוא שלל את הצורך בהריסת המבנה ובנייתו מחדש.

בית המשפט מינה כמומחה מטעמו את המהנדס טומס קויט, ובסעיפים 7 ו-8 מתומצתת חוות דעתו:

7. לנוכח הפער בין קביעות מומחי הצדדים, מונה המהנדס האזרחי טומס קויט, כמומחה מטעם בית המשפט (להלן "המומחה").

8. בחוות דעתו הראשונה, אשר ניתנה ביום 11.4.11 (להלן "חוות הדעת הראשונה"), קבע המומחה כי על בסיס הבדיקה שביצע ותוך הסתמכות על המסמכים החלקיים שנמסרו לו (תוך שפירט איזה מסמכים לא קיבל למרות פניותיו לב"כ הצדדים לקבלם) קיימים במבנה ליקויים שונים שעלות תיקונם הינה בסך של 110,287 (כולל מע"מ).

בהתייחסו לסדקים בקירות ובגג ציין המומחה כי מצא סדקים באורך כולל של כ-30 מ' אורך אשר הינם סדקים אסטטיים בלבד שאינם משפיעים על אפשרות השימוש במבנה ואינם משפיעים על יציבות או בטיחות המבנה.

המומחה שלל את מסקנת בן עזרא באשר לצורך בהריסת המבנה ובנייתו מחדש וקבע כי תיקון שלד המבנה במסגרת עבודות התיקון בוצע בצורה נאותה, וכי הסדקים והליקויים שמצא בביקוריו בחודשים 11/10 ו-4/11 לא היו שונים מהותית מאלו שמצא בן עזרא.

בצד חוות הדעת השוללת מהבחינה המקצועית את המסקנה העיקרית שלי, לפיה אין תוחלת לבניין ודינו הריסה, הוסיף מומחה ביהמ"ש בחוות דעתו וקבע כי "לא ניתן להבטיח באופן מוחלט שלא יגרמו למבנה נזקים נוספים."

יובהר להלן, כי בית מגורים אינו מהווה שדה לימוד וניסוי, וכי מצופה מצוות תכנון וביצוע של הבניין, כי יבטיחו מראש שלא ייגרמו נזקים למבנה, גם במצב של רעידת אדמה. לשם כך, חלה בתקנים ובתקנות חובה – לחשב את המבנה לפי תקנים המבטיחים יציבותו ברעידות אדמה. לאחר שמומחה בית המשפט ערך סדרת בדיקות נוספות, הגיע למסקנה כי דינו של הבית הוא הריסה ובניית בית חדש תחתיו, כפי שכתבתי בחוות דעתי.

מסקנה זו, שהיא המסקנה הנכונה מהבחינה המקצועית, לא הייתה באה לעולם ללא פעילות מושכלת שננקטה ע"י ב"כ התובעים עורכי הדין רם אורן וטל רבינוביץ', נגד פעילות משפטית שחייבה את מומחה בית המשפט לשקול את חוות דעתו מחדש ובעיקר את מסקנותיו שלפי חוות דעתו הראשונה (אשר בנסיבות אחרות - הייתה אמורה להיות גם אחרונה).

המומחה נדרש לבדוק את הממצאים שוב, לאור תכניות, בדיקות, וכל מה שהיה דרוש לפי נסיבות העניין, כדי שתוסר אי-הוודאות בעניין יציבות ביתם של התובעים.

הבית נבנה בעלות של 470,000 ₪. מדובר בבניה קלה עם יסודות עמוקים (כלונסאות). על פי פסק הדין, באו התובעים אל שלהם, שכן נפסק לזכותם פיצוי בסך 524,000 ש"ח + 90,000 ש"ח נזק נלווה ולא ממוני + 17% שכ"ט עו"ד.

בשולי פסק הדין – ייאמר כי במקרה זה מתואר תהליך של התדיינות ממושכת מול טענת מומחה הנתבעת שקבע עלות תיקונים בסך 17,800 ש"ח. להבהיר, המהנדס יוסף גולדקלנג, שהוא גם שמאי מקרקעין, הוא בן-בית בבתי המשפט ומקבל מינויים רבים כמומחה מטעם ביהמ"ש.

חוות הדעת מטעם התביעה נערכה בזהירות ובאובייקטיביות, ללא שום תלות בזהות הממנה ומשלם שכרה; לאור ידיעותיי והערכותיי, כי בדרך כלל המומחים [וגם בתי המשפט] נוקטים בשיטה של תיקונים בעלות מינימלית ולא נוטים לקבוע "total-loss". חוות דעתי התייחסה, ראשית דבר, לתיקונים ולעלויותיהם, ורק לאחר גמר פרק זה, נאמר בה כי האמת המקצועית היא, שהמבנה טעון הריסה.

לא רק גולדקלנג, אלא גם מומחה בית המשפט, טומס קויט – שהוא קונסטרוקטור – טען בחוות דעתו כי אפשר לתקן ולא צריך להרוס, אך ברוב הגינותו המקצועית, טען גם שקיים ספק, במקום בו לא צריך להיות שום ספק, שהרי מדובר בבטיחותם של בני אדם.

דיון מדוקדק ונוקב באותו ספק, גרם למומחה ביהמ"ש לשנות את דעתו ולאמץ את הדעה המקצועית של מומחה התביעה.

ראה בעניין דומה גם – מאבק עיקש על "Total loss" של מדרגות בת"א 1043-02-11 גמליאל נ' פישר, תיק שניתן בו פסק דין אשר אימץ את קביעת מומחה התביעה לפיה יש להרוס מהלך מדרגות בגלל סדקים שהופיעו בו ולבנותו מחדש, (פסק דינה של השופטת מירב קלמפנר נבון). בעקבות פניה של הנתבעים אל ביהמ"ש המחוזי, נקבע כי יש לדון שוב בפסק הדין אצל מוטב אחר, וכך עבר התיק ונדון מחדש (מההתחלה) אצל השופט אהרון שדה, שפסק גם הוא כי הפתרון הדרוש הוא הריסה ובניה מחדש.

ראה גם ת"א 48317-04-14 אבישר ואח' נ' בן נפתלי ואח', בית משפט השלום בנתניה, שופטת: סמדר קולנדר – אברמוביץ', פסק דין בעניין "Total loss" של בית מגורים שהופיעו בו סדקים. על פסק דין זה הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי מרכז לוד - ערעור שנדחה ובכך פסק הדין חוזק [מדובר ב- ע"א 36194-09-16].

להלן סעיף 37 (הסעיף המסכם) מפסק דין אבישר:

37. סוף דבר:

על הנתבע מס' 1 לשלם לתובעים סך של 1,232,500 ש"ח וכן הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה. הנתבעים מ' 2-3 ישלמו לתובעים סך של 217,000 ש"ח. עוד ישלמו הצדדים אגרת בית משפט כפי ששולמה על ידי התובעים, שכר טרחת מומחה בית המשפט במלואו, שכר מומחי התובעים בהתאם לקבלות שיוצגו ושכ"ט עו"ד לתובעים בסך 75,000 ש"ח, באותה חלוקה שנקבעה לעיל.

ניתן היום, ז' אב תשע"ו, 11 אוגוסט 2016, בהעדר הצדדים.

סמדר קולנדר-אברמוביץ', שופטת.