תפריט חיפוש

ביקורת בית המשפט על עד מומחה ומגבלותיה

ד"ר אברהם בן עזרא

כשבית המשפט פוסל חוות דעת מקצועית בטענה כי לא נערכו על ידי המומחה בדיקות קרקע, או שלא בוצעו על ידי המומחה מטלות אחרות, אשר לדעת בית המשפט הן חיוניות כחלק עיקרי מחוות הדעת - יש לבדוק היטב, מי התרשל כאן,
השופט או המומחה

יש מצבים בהם בית המשפט פוגע בעד או בעד מומחה, ומביע דעה על אמינותו ו/או על מיומנותו. לפעמים דעה חיובית או שלילית לגבי עד מומחה, או אפילו לגבי עד מומחה, שהביקורת ניתנה לגביו מבלי שיעיד כלל בפני השופט – מלווה את המומחה ואת פועלו המקצועי לאורך שנים.

שופטים צריכים להיזהר בקביעות מסוג זה, אך חלק מהשופטים לא נזהרים.

דברו של בית המשפט, לא צריך להיבחן לאור מעמדו הרם של בית המשפט, אלא על פי נכונות דבריו של השופט.

יש אומנם חשיבות ואפילו חיוניות לביקורת בית המשפט על מומחים מטעמים ברורים, אך צריך בכל מקרה לבדוק את הרקע לביקורת, שמא השופט טועה ומבסס את ביקורתו על הנחות שגויות. התייחסות לא מושכלת של בית המשפט בהחלטותיו ובפסקי דינו, עלולה להסב נזק לא רק למומחה אלא גם לבית המשפט ולאיכות הבניה, בכך שהיא מקדמת שיטות פסולות בבניה ובבקרתה, והכול בגלל חוסר הבנה של בית המשפט. יש לדעת כי תמיד המומחה בעל יתרון מקצועי על מי שאינו מומחה, לרבות על השופט. שאם לא כן, לא היה המומחה מתמנה.

מומחה המקבל מינוי להכין חוות דעת מקצועית, עובד בתקציב מוגבל ולא תמיד הוא יכול לחזק ולאושש את חוות דעתו במסמכים תומכים כגון חוות דעת של מומחה משנה בהתמחות מיוחדת, או תעודת בדיקה של מעבדה מאושרת לגבי תקינות המעקה, תכולת הרטיבות בתשתית הריצוף או תכונות הקרקע בה נבנה הבית ששקע.

לפעמים התקציב נגמר עם התשלום של שכר טרחת המומחה. כך הדבר כאשר בעל דירה מזמין מומחה לבדיקת דירתו, אותה רכש מקבלן, ובה נתגלו ליקויים ואי התאמות.

מצד שני, ברוב המקרים המומחה לא נזקק כלל לבצע בדיקות מעבדתיות ואינו צריך להיעזר במומחים בתחומים מיוחדים, ולהלן הסבר לכך:

אין ספק כי כל בדיקת מעבדה וכל חוות דעת משנית עשויים לתרום לחוות הדעת. אף על פי כן, לא בכל מקרה הדבר נדרש כתנאי להוכחת הטענות.

כאשר מהנדס מבנים מתכנן בניין, חלה עליו חובה להיעזר בבדיקות הקרקע שיתבצעו על ידי מעבדה מאושרת ומוסמכת לכך, כמו גם בייעוץ של יועץ ביסוס, כדי לתכנן את היסודות. הרי לא יעלה על הדעת לנחש את תכונות הקרקע. לעומת זאת, מומחה הנקרא לבדוק בניין שנסדק, אינו זקוק לדוח קרקע כדי להסיק מסקנותיו, ובמקרים רבים הוא יכול לקבוע את סיבת הופעתם של הסדקים ללא דוח קרקע. ישנה משמעות לכיוונם של הסדקים ולמיקומם בהשוואה למיקום העמודים והיסודות. המומחה יכול גם לבדוק את תקינותן של תוכניות הקונסטרוקציה באמצעות חישובים שונים שיעשה. מומחה יכול להגיע למסקנה בדבר כשל תכנוני על סמך בדיקת הבניין והסדקים אשר בו, בדיקת תוכניות ושיקול דעת מקצועי. להבהיר, מתוך בדיקת תוכניות קונסטרוקציה אפשר להוכיח האם יסוד מסוים שוקע או מתרומם, גם ללא בדיקת קרקע, כי הנוסחה שבתקן 940 החל על ביסוס מבנים בנושא כוח מתיחה המעלה את הכלונס מעלה – לא תלויה בנתוני הקרקע ואין בה שום גורם הנובע מתכונות הקרקע, למעט מקדם קבוע לקרקע תופחת שערכו נתון בתקן.

מיקום וכיוון הסדקים מלמד על הקונסטרוקציה של המבנה, ואפשר להסיק כי היסודות שקעו או התרוממו לפי מצב הסדקים, או שיש פגם ברכיבים מבניים משניים על פי מצב הסדקים. [רכיבים מבניים משניים הם חגורות בבניה בין אופקיות או אנכיות]. מומחה יכול לקבוע כי סדקים מסוימים נגרמו בגלל עבודות טיח פגומות או בגלל תרמי בידוד לקוי.

מומחה יכול לקבוע קיומו של ליקוי על פי מבחן התוצאה, גם ללא חקירה וידיעה מהו הגורם לליקוי. לפעמים דרוש לבצע בדיקות הורסות כדי לדעת מהו מקור הליקוי, ולפעמים דרוש לבצע בדיקות העולות בממון רב כדי להתחקות אחר מקור הליקוי. יש והבדיקה ההורסת הנדרשת או הבדיקה היקרה מיותרות, כי על מנת לבטל את הנזק אשר נגרם בגלל הליקוי צריך לבצע עבודות רחבות היקף שתוך כדי ביצוען יאותר ויתגלה מקור הליקוי. למשל, כאשר רואים כי ליקוי סמוי באיטום גרם לרטיבות תת רצפתית ועקב זאת דרוש בכל מקרה להחליף את התשתית הפגומה תחת הריצוף, ייתכן כי תוך כדי הסרת הריצוף ייחשף מקור הרטיבות ויתוקן במסגרת העבודות ללא עלות נוספת. אם יש מרפסת המעבירה רטיבות ומחדירה רטיבות לדירה הנבדקת, כמו גם כנזק נלווה פוגעת בתשתית תחת הריצוף עד כדי הצורך להחליפה, אז בהחלפת התשתית האיטום תחתיה נפגע בכל מקרה ודרוש לשקמו, וההתחקות לאתר את סיבת הרטיבות תחילה היא לא מוצדקת.

עינינו הרואות כי מומחה יכול, במקרים רבים, להוציא חוות דעת תחת ידו ללא בדיקות מעבדה וללא הסתייעות בחוות דעת משנית, אלא על סמך מבחן התוצאה והפעלת שיקול דעת מקצועי.

הדיוט המתבונן מהצד, מעיין בחוות הדעת ועלול לקבל רושם מוטעה כי היא לא מושתתת על אדנים יציבים, מאחר ואין בה בדיקות מעבדה, או מאחר והיא דנה בסדקים וכוללת טענות של שקיעת ביסוס מבלי שנעשה דוח קרקע.

כך גם השופט.

יש לנושא זה היבט נוסף: בעסקת רכישת דירה מקבלן, כל המסמכים לרבות דוחות מעבדה ותוכניות מצויות בידי הקבלן, והוא לא חייב לגלותם ולמסור לקונה. זכויותיו של הקונה לא אמורות להיפגע בגלל מצב זה.

דוגמאות משולחן העבודה:

בבניין הנבנה על פי תמ"א 38 בחיפה, במקום קיר תומך אחורי שהיה אמור לגשר על הפרשי מפלסים, בוצעה חציבה והותקנה רשת. מהנדס המבנים יואל בן-עזרא ממשרדנו כתב חוות דעת מקצועית לפיה נדרש קיר תומך שיתוכנן על ידי מהנדס רשוי למניעת התמוטטות הקרקע והתדרדרות אבנים לשטח המגרש בו יש תנועת אנשים וחניית מכוניות. עיריית חיפה והמתכננים, לרבות מכון הבקרה בנושא הקונסטרוקציות, לא קיבלו את דעתו והסתפקו ברשת, שהותקנה כפתרון לבעיה על פי התכנון של מהנדס הקבלן. לאחר כתיבת חוות הדעת, התדרדר סלע והרס מכונית חונה – הרשת לא הועילה דבר...

קביעותיו הנכונות של המהנדס יואל בן-עזרא שהוכחו בפועל – לא נסמכו על שום בדיקות קרקע ולא על שום חוות דעת משנית של יועץ קרקע.

בת"א 7641-03-10 נציגות הבית המשותף האר"י 13 צפת נ' עיריית צפת ואח', בית משפט השלום נצרת, נכללה בחוות דעת המהנדס ד"ר אברהם בן-עזרא טענה בדבר היעדר קיר תומך צדדי המהווה סיכון בטיחותי לבניינם של התובעים, וזאת ללא שום דוח קרקע. במהלך התביעה, הסיכון שנטען הוכח על ידי הידרדרות סלע אשר פגע בקיר חיצוני של הבית המשותף ושבר אותו. לא נגרם נזק בנפש. בית המשפט חייב את העירייה בהחלטת ביניים לבצע קיר תומך כנדרש בחוות דעת התביעה, והעירייה ביצעה על חשבונה את הקיר התומך בפיקוח מומחה בית המשפט בתיק זה – המהנדס עדנאן מסאלחה.

בת"א 18556-07-11 רבקה וחיים אפרים נ' אפריקה ישראל מגורים בע"מ ואח',  כתב המהנדס יואל בן עזרא חוות דעת מקצועית לפיה קירות תומכים שנבנו בגבולות המגרשים הם מסוכנים ועלולים להתמוטט. הנתבעים הכחישו. במהלך התביעה התמוטט קיר תומך לכיוון הכביש הראשי, שנסגר לתנועה, ובהסכמה לקחו הנתבעות אחריות וביצעו קירות תומכים חדשים בכל השכונה. גם כאן, המהנדס יואל בן-עזרא לא נעזר בדוח קרקע, וחוות דעתו הייתה נכונה ומוצדקת כפי שהוכח במבחן התוצאה.

מסקנה:

אם שופט יפסול חוות דעת מקצועית בגלל שלא נערכו בדיקות קרקע – והיו דברים מעולם – אין למהר ולאמץ את דברי בית המשפט כנכונים באופן אוטומטי מבלי לבדוק בדיקת רקע, וראוי לברר מי התרשל – המומחה או השופט.