תפריט חיפוש

איש השנה, כל שנה: שופטי בית משפט השלום

ד"ר אברהם בן עזרא

"לבי לחוקקי ישראל, המתנדבים בעם ברכו ה’. רוכבי אתונות, יושבי על מדין" [מתוך שירת דבורה, שופטים, ה’ ט’].

שופטי בית משפט השלום הם אלה שנמצאים בצמתים בהם יש חיכוך מתמיד בינם לבין המציאות, האמורה להוות בסיס לפסקי הדין, מבלי שהמציאות העובדתית באה על כל מרכיביה להיבדק על ידם.

החיכוך הזה, היום-יומי עם המציאות, עם העובדות, עם המסמכים והראיות, האמת והשקר – יוצר מצב בלתי אפשרי של החלטת החלטות יום יום ושעה שעה, אשר צריכות להתאים לעקרונות  הצדק, משימה שנחזית כבלתי אפשרית.

העוסקים בכך - שופטי בית משפט השלום – מתחככים עם המציאות ודשים בראיות יותר משופטי בית המשפט המחוזי, שלפחות חלק חשוב מתפקידם הוא ערעורים בהם העיקר הוא המשפט, ויותר משופטי בית המשפט העליון המצויים באולימפוס האקדמי, העיוני, התיאורטי ולמרבה הצער גם הפוליטי, בסבך טענות ושלל ראיות על חלקן הם מלכתחילה מוותרים, עקב הנסיבות. ועל כל אלה יש להוסיף את סוגיית ההבדל [אם קיים] בין האמת המשפטית לאמת העובדתית, סוגיה שהיא במחלוקת בין המלומדים השונים בתחום המשפט, ונכתב על אודות מחלוקת זו לא מעט...

לבי לשופטי בית משפט השלום, [י"א, י"פ, צ"ד, י"ק, ע"א, מ"י, ג"ב, ר"ח, מ"נ, ר"ק ועוד רבים אחרים], שעבודתם לא קלה, ולפעמים מתסכלת, מתסבכת, מערערת את הנפש, מדירה שינה, לא בגלל כמות החומר אלא בגלל דרישות המינוי ונקיפות המצפון, כל הזמן ללא הפוגה, עד כדי כך שקשה לאחר הכרעות מסוימות להביט במראה ולרוות סיפוק ונחת.

לפעמים הולך השופט על חבל דק, והחלטה אחת [שהייתה יכולה להיות גם שונה, או אף מנוגדת לזו שהתקבלה] – מבטלת טענה, משבשת דיון משפטי שבדרך, מייאשת צד לדיון, ואין ערעור או בקשת רשות ערעור על החלטה זו - בגלל עלות ההליך, בגלל הסיכוי שלא תהיה התייחסות עניינית לערעור, בגלל המדיניות של צמצום ערעורים הננקטת על ידי ערכאת הערעור, על כל המשתמע מכך.

הסיבות לבחירה 

ועל כל אלה, בחרתי את איש/אשת השנה – שופט/ת בית משפט השלום:

  • על כך ששופטי בית משפט השלום שצריכים להתלבט ולהתחבט - ולבסוף להחליט החלטות, האם למנות עוד מומחה בתיק רווי מומחים מטעם בית המשפט... או להתעקש ולדבוק במומחים שכבר מונו, אף על פי שאינם מתאימים... [מונה המהנדס ע"ז – לו התובעים התנגדו, בטענה כי אינו קונסטרוקטור ולכן לא מתאים לשמש כמומחה בתיק הנדון; בית המשפט דחה את ההתנגדות ודבק במומחה שמינה, אלא שבחקירתו בבית המשפט – הוכח כי המומחה אינו קונסטרוקטור, ועתה יעלו התובעים בקשה למנות עוד מומחה בתיק – הפעם קונסטרוקטור...].
  • על כך שהם צריכים לחיות עם החלטות המצמצמות את מכלול הראיות המהותיות – המגיעות לפתחם, תוך פגיעה בצד לדיון, וכך למנוע קבלת מסמך המוכיח טענה ברורה שיש לאותו צד, והמסמך קיים, מדבר בעדו ומוצג בפועל בפני בית המשפט – אך בגלל שיקולים שונים, אינו מהווה ראיה...
  • על כך שהשופטים יודעים אל נכון מידיעה ניסיונית, כי את המדרגות הללו [בהן מדובר] אי אפשר לתקן בשיטה שהועלתה על ידי מומחה בית המשפט ר"ש, דבר שהוכח בעקבות ניסיון, וגם הוכחו ההוצאות תוך אותו ניסיון הגלוי לבית המשפט ומצוי בתיק, הוצאות אשר מצדיקות את גרסת התובעים, אך מכיוון שבית המשפט הבטיח קבל עם ועדה [ובכלל "העם והעדה" - עורכי דין וצדדים לדיון] כי הוא [בית המשפט] לא משנה דבר מקביעותיו של המומחה אותו הוא ממנה – ביכר בית המשפט לתת פסק דין, שהוכח בפניו כי הוא שגוי...
  • על שמתגלה לעיני בית המשפט המומחה מטעמו [א"פ] – במלוא ערוותו, כמי שלא יודע לחשב חשבון הנלמד בכיתה ה’ או ו’ - ולהפוך סמ"ר למ"ר, בחישוב שטח חלון של מחסן בדירה, ואף על פי כן בית המשפט מגבה את מומחיותו של אותו מומחה...
  • על שלמען העברת תיק לבוררות – בורר לו בית המשפט בורר, שמנהל בוררות תוך מפגשים אינטימיים עם עדים ללא נוכחות הצדדים, משתלח בב"כ צד לדיון ומבזה את עצמו ודרך זאת גם את בית המשפט, ועדיין ידו של הבורר נטויה לפעלולים נוספים... והוא מגובה על ידי בית המשפט...
  • ועל עוד אינספור מצבים מביכים ומעליבים, שרק שופט בית משפט השלום נתקל בהם וחווה אותם במסגרת שגרת עבודתו המתסכלת.