תפריט חיפוש

ריבונות

ד"ר אברהם בן עזרא

ריבונות מדינת ישראל על ארץ ישראל אינה בסימן שאלה ואינה ניתנת להפרה. ובהקשר זה ב"פינת העברית" – השגת גבול, או הסגת גבול?

אירופה לעומת מדינת ישראל

אין ספק כי בריטניה, כמו גם: צרפת וגרמניה, שוודיה ספרד ובלגיה, לא הסכימו לפלישה בלתי חוקית של המוני פליטים לארצותיהם, וכיום מדינות אלה ואחרות ברחבי אירופה, מתמודדות בעל כורחן עם עולם איסלמיסטי טרוריסטי ובעייתי. היו גם בכל המדינות הללו ניסיונות לבלום את ההגירה שנכפתה עליהן עקב הנסיבות, אך הניסיונות כשלו, וההגירה בממדים של מיליוני בני אדם – התרחשה והפכה לעובדת חיים.

אין ספק, כי לאור האטרקטיביות של החיים במדינת ישראל, המוני הפליטים היו מעוניינים לחדור גם לישראל ולהתיישב בתוכה, וכך ליהנות מהשפע ומהעושר. ואין ספק כי תרחיש זה לא התגשם.

יתירה מכך, גם כאשר "פליטים" מעזה ומיהודה ושומרון מצהירים על תהלוכות אימים ועל פלישת המונים אל תוככי מדינת ישראל כפעולת טרור וכיבוש – נדון הדבר לכישלון, וכל מי שמתקרב לגבול מדינת ישראל, במטרה להשיג גבולה, דמו בראשו והוא בן מוות.

על אף יפי הנפש שבתוכנו, על אף העמותות השמאלניות הצדקניות המצויות אצלנו ופועלות במלוא המרץ בשם המוסר כפי שהן רואות אותו, על אף כוחו של בג"ץ; מדינת ישראל מתעקשת לשמור על ריבונותה, מדינת ישראל מצליחה לשמור את ריבונותה - ומידת הסלחנות והגמישות בעניין זה היא  בשליטה מלאה.

כך תאמר המדינה: "כן", לכמה עשרות אלפי דורשי עבודה מסתננים, [ואף בהם תטפל בדרכים אחרות – עניין לענות בו במסגרת אחרת], ומצד שני - תירה כדי לנטרל ולסכל חדירה בלתי מבוקרת – בכל משיג גבול אחר, אפילו הוא קטין, המתקרב לגדר הגבול כדי לפגוע בריבונות.

כי לגבי מדינת ישראל, הריבונות היא קריטית ובה יתכונן הקיום.

השמירה הקפדנית על שליטה בנושא הריבוניות, אינו עניין למפלגה זו או אחרת, וגם ללא הצהרות מפורשות, או אפילו במצב בו ישנן הצהרות וותרניות ומתירניות בנושא הריבונות, היא תישמר בקפידה תחת כל משטר במדינה, שמטרתו דאגה לביטחון המדינה והבטחת קיומה.  

הגדרת הריבונות

הריבונות המדינית מוגדרת כך:

"זכותה הבלעדית של מדינה, להפעיל סמכות עליונה באזור גיאוגרפי מוגדר, על אנשים באזור זה". [ההגדרה עצמית].

יישום הריבונות כרוך לעתים במאבק ובהפעלת כוח, אולם על פי המשפט הבינלאומי, למדינה זכות חוקית לריבונותה על שטחה, ובגדר זכות זו - גם הפעלת כוח.

אין הדבר מבטל מחלוקות אפשריות, ואי הכרה בריבונות, וכדוגמא ידועה, מדינות מסוימות אינן מכירות בריבונות מדינת ישראל על ירושלים הבירה.

אחד מסממניה המובהקים של הריבונות, היא התוויית גבול יבשתי/ימי בין מדינות, והזכות להפעיל כוח כדי להגן על גבול זה.

זאת מה שמדינת ישראל וצה"ל מבצעים בפועל בגבול הדרומי.

מדינה המאפשרת פגיעה בריבונותה על ידי מי שמעוניין, מסיבה זו או אחרת לפגוע, משדרת חולשה ומזמינה מאותו גורם פוגע – המשך פעילות של פגיעה בריבונות ואף התעצמות הפגיעה.

כך קרה בכמה ממדינות אירופה, ואילו בישראל, בעת הזאת בדרום המדינה, מסוכל ניסיון פגיעה על ידי שימוש לגיטימי בכוח, ככל שיידרש [להבהיר - אין כאן "כוח מופרז", אלא יש כאן "כוח נדרש" – ומה שמופרז, הוא ניסיון הפגיעה בריבונות].

השגה או הסגה?

בספר איוב פרק כ"ד פסוק 2 נאמר:

"גבולות ישיגו, עדר גזלו וידעו".

שורש המילה ישיגו הוא: "נשג", והפירוש כאן הוא: לעבור גבול ללא רשות שלא כדין; חומרת העבירה מושווית בפסוק זה לגזל.

בספר דברים ובמקומות אחרים בתנ"ך, נעשה שימוש במילה אחרת בעלת משמעות זהה משורש "סוג" – כדלקמן:

1.      "ארור מסיג גבול רעהו" [דברים כ"ז 17).

2.      "היו שרי יהודה כמסיגי גבול" הושע ה' 10).

3.      "לא תסיג גבול רעך" (דברים י"ט 14).

4.      "אל תסג גבול עולם" (משלי כ"ב 28).

אין כאן החלפת האות - ש' באות – ס', אלא שימוש בשורש אחר. 

שורש המילה "נשג", מפורש על ידי הלשונאי אברהם אבן שושן במילוניו, כמה פירושים ובכללם גם:  השיג – "ערער, מתח בקורת, הקשה". הרחבת פירוש זה מבהירה כיצד מגיעים מכאן ל"השגת גבול" וערעור על ידי מעשה זה על הריבונות.

קל יותר להפנים את שורש: "סוג", שהוא שורש המילה לצורותיה בארבעת הדוגמאות לעיל 1 עד 4 "הסיג גבול", המפורש על ידי אבן שושן כך: "הסיג – הזיז, הרחיק" ובהקשר זה "לא תסיג גבול רעך" – דוגמא מהמילון. 

משני השורשים השונים בכתיבה ובפירוש – מגיעים לשני מונחים זהים במובנם הסופי ואפשר לומר כי "השגת גבול" [הבאה מערעור, השגה ומתיחת ביקורת] – היא: "הסגת גבול" [הבאה מהזזה והרחקה], ובכל מקרה מדובר במונח אחד המתאר עבירה פוגענית בזולת.