תפריט חיפוש

מתכננת ערים מקצועית "תתכנן" את חיפה

ד"ר אברהם בן עזרא

גילוי נאות: נולדתי בחיפה, העיר הכי קרובה ללבי, ולהרבה מזלי - גם לעיסוקיי, שכן משרדי שם, מול הנמל.

דברי ברכה

ראוי לקבל בברכה את בחירתה של האדריכלית ד"ר עינת קליש-רותם כראשת העיר חיפה, ועם בחירתה - יש תקווה לעתיד משופר ולהתחדשות עירונית בעיר, בעקבות המהפך. אזרחי העיר העדיפו את האדריכלית המקצועית על פני שאר המועמדים - ככל הנראה לא מסיבות פוליטיות, אלא משיקולים ענייניים.

האזרחים רצו להיווכח בשינוי שיחול במהרה בכמה מרבדי החיים האפורים, בשינוי התדמית הירודה של אחת הערים הגדולות והמגוונות בישראל.

עינת קליש-רותם

עינת קליש-רותם היא ילידת חיפה. במקצועה היא אדריכלית ומתכננת עירונית. בוגרת הטכניון בחיפה, בעלת תואר דוקטור מטעם המכון הטכנולוגי של ציריך [ETH] [נושא המקביל לתכנון עיר ואזור באוניברסיטאות בהן לומדים בארץ לימודי המשך בארכיטקטורה]. המכון הטכנולוגי של ציריך הוא בית ספר גבוה להנדסה ונחשב לאחת האוניברסיטאות הטובות ביותר באירופה בהנדסה ובמדעים. רבים מבוגריו זכו בפרסי נובל.

יש לדעת כי עיקר המקצוע נרכש דווקא במסגרת התואר הראשון, והטכניון החיפאי הוא האוניברסיטה המובילה בתחום האדריכלות ונחשב בעולם ליוקרתי ומקצועי - על פי כל מדד נמדד. לפיכך, מדובר בבעלת מקצוע מהשורה הראשונה.

הקשר בין העשייה המוניציפלית לבין תכנון עיר ואזור

ידע מקצועי בתחום העשייה, הוא חיוני ביותר ובכל מקרה יוצר עדיפות, גם כאשר אינו הכרחי למשרה. למשל, שר ביטחון בעל עבר צבאי עדיף על שר ביטחון ללא הבנה בתחום הצבאי.

עבר צבאי וידע מקצועי בענייני צבא אינם חופפים בהכרח לדרגה בצה"ל, או לעבר של תפקידי שדה.

לדוגמא, פרופ' משה ארנס [אשר מונה לדרגת פרופסור בטכניון החיפאי בפקולטה להנדסה אווירונאוטית בשנת 1961 מבלי שיהיה בעל תואר דוקטור] - הוא ללא עבר צבאי, אך בעל ידע נרחב בתחום הביטחון ולא במקרה קיבל בשנת 1971 את פרס ביטחון ישראל.  

משרת ראש העיר היא בעלת חשיבות מכרעת והשפעה אדירה על תהליכים עירוניים בלתי הפיכים. יש תיאוריות שונות ואף מנוגדות, בכל הקשור לצמיחת עיר, כך למשל צריך להתוות מדיניות היכן ייבנו בניינים רבי קומות על פי שיקולים מקצועיים לטובת אזרחי העיר ולא על פי שיקולים של יזמי בניה, כמו גם לא על פי שיקולים "מזדמנים" או "אקראיים", כגון - מציאת תורם למטרה עירונית, שאינה תואמת את התכנון מלכתחילה.

ומן הכלל אל הפרט:

משרדי - הממוקם בבניין "לבנט" [בניין משרדים בעיר התחתית] - קרוב מאוד לים באזור נמל חיפה, ומחלוני [במרחק מטרים ספורים] - אני נהנה לראות את האניות - המתארחות בארצנו, אניות תיירות, ספינות מלחמה [של חיל הים ושל צבאות אחרים המשתתפות בתרגילים עם החיל], אניות יבוא ומסחר וכיוצא בזה.

אלא שאין לי גישה אל הים, בגלל מיקום מסילת הברזל המפרידה בין המגורים והמשרדים מזה - לבין חוף הים מזה... אילוץ זה משתנה בדרך לתל אביב...

מדובר במסילת רכבת שהונחה על ידי השלטון הבריטי, החוצצת בין הים לבין העיר, ולא במקרה האדריכלית קליש-רותם פועלת ללא ליאות על מנת לחולל שינוי עירוני לביטול החיץ המוזר, שכאילו הוא גזירה משמיים...

מדובר בדוגמא אחת מני רבות של גישה שונה, רעננה, אחרת של מי שבקרוב מתחילה לכהן כראשת העיר, עם ידע מקצועי וניתוק מכבלי החשיבה הצרה בכל הנוגע למראה העיר, תפקודה, רווחת הציבור וטובת הציבור אל מול יזמות אקראית, חשיבה מקובעת, זרימה במקום שינוי, והקפאת כל רעיון יצירתי.

ציפייה לעתיד

העיר חיפה היא בעלת נתונים גיאוגרפיים נדירים. יש בה שילוב של הר וים במרחק של דקות נסיעה, אך מנגד אין בה תיירות. אזרחי העיר נתונים לחסימות של אוויר ונוף על ידי מימוש תכניות מתאר ארציות ללא בסיס וללא אילוץ קונסטרוקטיבי אלא על פי שיקולי יזמות, בית חד קומתי או דו קומתי נהרס בשם ה"תמא 38" ללא צורך ומבלי שיהיה בקיומו סיכון, לטובת בניה של בניין גבוה שיקרוס הרבה יותר בקלות ובוודאות מהבניין המקורי ברעידת האדמה הראשונה.

נוף ים נחסם על ידי מלונות ענק שלא תוכננו מראש כדי לחסום נוף [לגובה ולרוחב], מבנה "אגד" רב הקומות עומד על תילו ללא אכלוס וללא פעילות ומהווה מטרד, מסילת ברזל מהווה חיץ בין הים לבין העיר, שיקולי שימור נכנעים ומתבטלים מול יזמות מקומית, וזיהום אוויר יוצר סיכון לבריאות התושבים, ולאורך חייהם.

לראשונה, האזרחים רואים אור בקצה המנהרה החשוכה, ויש תקווה ויש סיכוי כי לכל התופעות המדאיגות הללו מתחיל להיות סוף.