תפריט חיפוש

עליונות תקנה על תקן לא מחייב בעת סתירה בין קביעותיהם

עו"ד ענת כהן

בניה של בניינים ודירות, מתוכננת בהתאם להוראותיהם של תקנות ותקנים הנוגעים לכך.
יש ותקנה מזה, ותקן לא מחייב – מזה, קובעים קביעות הסותרות זו את זו. עולה השאלה, ידו של מי על העליונה, האם ידה של התקנה עולה על ידו של התקן הלא-מחייב? [גילוי נאות: רוב מכריע של התקנים הם במעמד של "תקן לא רשמי" אשר על פי חוק התקנים אינו מחייב].

החובה למלא את דרישות התקנות

השר התקין את  תקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), התש"ל-1970 (להלן: "התקנות") בהתאם לסעיף 265 לחוק התכנון והבניה.

גם סעיף 37(א) לחוק יסוד: הממשלה, קובע את סמכותו של שר, הממונה על ביצועו של חוק, להתקין תקנות לביצועו. סעיף 33(ב) לחוק היסוד, קובע כי שר אינו רשאי להאציל סמכות זו להתקין תקנות, לעובד ציבור.

השר הוא חלק מהממשלה. הממשלה היא הרשות המבצעת של המדינה. עובד ציבור שדרגתו נמוכה מזו של השר, אינו רשאי להתקין את התקנה. הדבר מעיד על מעמדה הרם של התקנה.

האמור בתקנה מחייב, מהסיבה ששר בממשלה קבע אותה.

מחלוקת בעניין אופן נעילת דלת כניסה לדירה

להלן יובאו עיקריה של מחלוקת בעניין אופן נעילת דלת הכניסה לדירה.

הדרישות על פי תקנה 2.92

תקנה 2.92 לתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות) תש"ל – 1970, התוספת השניה, קובעת כי נעילת דלת כניסה ראשית בדירת מגורים תהיה באחד משני האמצעים המפורטים בה. אמצעי (1), עניינו דלת שיש בה שני מנעולים. דלת כזו אינה נפוצה, ולכן לרוב נסב הדיון על השאלה אם מולאו הדרישות המפורטות באמצעי 2.

בתקנות מפורטות הדרישות על פי אמצעי (2).

בסעיף (א) נקבע כי אמצעי זה צריך לכלול מנעול ביטחון בעל בריחים הננעלים בארבעה כיוונים, ומופעלים על ידי מנגנון גלילי.

בסעיפים (ב) ו- (ג) מפורטות תכונותיהם הנדרשות של הבריחים.

בסעיף (ד) נקבע כי במלבן דלת עשוי עץ, יותקנו במשקוף ובמזוזה של המלבן לוחיות נגדיות עשויות פלדה שתכונותיהם מפורטות בסעיף.

בסעיף (ה) נקבע כי מלבן הדלת יחוזק לקיר על ידי פיני פלדה, שתכונותיהם וכמותם מפורטים בסעיף.

על פי תקנה 2.92, דלת כניסה שאין בה שני מנעולים, צריכה למלא את כל התנאים המפורטים באמצעי (2).

הדרישה באמצעי (2) למנעול ביטחון בעל בריחים בארבעה כיוונים, משמעותה כי הבריחים צריכים להינעל לארבעה כיוונים: למעלה, לימין, לשמאל ולמטה. 

טענות כי דרישות תקן 5044 גוברות על דרישות תקנה 2.92

יש ונטען כי אין צורך לקיים את דרישת התקנה לבריח הננעל כלפי מטה, עקב טענות לקושי מסוים באחזקת הדלת, כשהחור כלפי מטה עלול להיסתם בלכלוך ואבק. כמובן שאין בטיעון זה כדי להתיר את אי מילוי דרישתה של תקנה.

כן נטען כי מספיק למלא אחר דרישות תקן 5044 חלק 1 מאוקטובר 2013, במקום הדרישות הקבועות בתקנה 2.92.

לפי סעיף 2.5 לתקן 5044.1, שכותרתו "אמצעי נעילה", מכלל הדלת יצויד באחד או יותר מאמצעי הנעילה המפורטים בו. כך, בסעיף 2.5.1 פורט מנעול ביטחון המתאים לדרישות מפרט מכון התקנים מפמ"כ 196.

לפעמים עולה טענה בפי מומחים שונים, כי עמידה בדרישת תקן 5044.1 פוטרת מעמידה של הנעילה בדרישת תקנה 2.92. לדעתי אין זה כך.

תקן 5044.1 ומפמ"כ 196 אינם מזכירים את תקנה 2.92 ודרישותיה, ואין בהם כל התייחסות לסתירה הקיימת בין דרישות תקן 5044 ומפמ"כ 196 לבין תקנה 2.92.

תקן שאינו רשמי אינו בעל יכולת נורמטיבית לגבור על הוראותיה של תקנה

תקן 5044 אינו תקן רשמי.

סעיף 6 לחוק התקנים קובע, כי מכון התקנים, והוא בלבד, רשאי לקבוע מפרט או כללים טכניים של תהליך עבודה, לרבות הגדרות טכניות כתקן ישראלי.

סעיף 8(א) לחוק התקנים קובע, כי השר (הוא שר הכלכלה והתעשיה, לפי סעיף 1 לחוק) רשאי להכריז בהכרזה שפורסמה ברשומות על תקן מסוים כעל תקן ישראלי רשמי.

סעיף 9(א)(1) לחוק התקנים קובע, כי לא ייצר אדם מצרך, שמיפרט שלו נקבע כתקן רשמי, אלא אם התאים לדרישותיו. אין בחוק התקנים הוראה דומה לגבי תקן שאינו רשמי.

יצוין כי סעיף 11(ב) לחוק התקנים קובע כי כל המייצר מצרך המתאים לדרישות תקן או תקן רשמי רשאי לפי היתר ממכון התקנים, לסמן את המצרך בתו תקן. גם אם סימון בתו תקן, אין בכך כדי להעלות תקן שאינו רשמי לדרגה של תקן רשמי.

מתקיים מצב שבו תקנה קובעת חובה לייצר את הדלת על פי הקבוע בה, ואילו חוק התקנים אינו קובע חובת ייצור על פי תקן שאינו רשמי.

במצב כזה, התקנה קובעת חובה, ואילו התקן אינו קובע חובה. על כן יש למלא את הקבוע בתקנה, ולייצר את הדלת בהתאם לקבוע בה.

תקן שאינו רשמי אינו בעל היכולת הנורמטיבית לגבור על הוראותיה של התקנה ולפטור מהוראותיה.

התקנות מעניקות מעמד מחייב לתקנים שאינם רשמיים

תקנה 2.92 אינה מזכירה את תקן 5044.1 ולכן לא מוענק לתקן זה מעמד של תקנה.

יש והתקנות קובעות חובה לבנות על פי תקן שאינו רשמי, כאשר החובה לבנות בהתאם לתקן מסוים נקבעה בהן במפורש. להלן דוגמאות:

תקנה 2.96 קובעת כי בגג שמצוי בו פתח אור עליון בגודל מסוים יותקן אחד מאמצעי ההגנה הבאים:

הראשון, קיר או מעקה שמתקיימות בו דרישות תקן 1142 התוחם את כל שטח פתח האור.

השני, קיר או מעקה  שמתקיימות בו דרישות תקן 1142, התוחם את הגישה אל פתח האור.

השלישי, סורג שמתקיימות בו דרישות תקן 1635, שיותקן מעל או מתחת שטח פתח האור העליון.

תקנה 3.1.1.1 שבחלק ג' לתקנות, שעניינו בטיחות אש בבניינים, קובע בהגדרת "דלת אש" – דלת המתאימה לתקן 1212.

תקנה 3.2.1.20 קובעת כי מותר להתקין דלת מבוקרת כניסה בדרכי מוצא, בתנאי שיחולו עליה כל התנאים המפורטים בה, ובפרט, כי במנגנון פתיחת הדלת על ידי לחצן חשמלי יתקיימו שאר דרישות הנגישות לפי הסעיף הדן באמצעי הפעלה בתקן 1918 חלק 1.

משמעות יכולתה הנורמטיבית של תקנה לקבוע מעמד מחייב לתקן לא רשמי

קיימות תקנות נוספות, המעניקות מעמד מחייב לתקנים שאינם רשמיים, והדוגמאות לעיל הובאו רק על קצה המזלג.

יכולתה הנורמטיבית של תקנה לקבוע מעמד מחייב לתקן לא רשמי מצביעה על עליונותן של התקנות על פני התקנים הלא רשמיים.

על כן כאשר קיימת סתירה בין דרישות תקנה לבין דרישותיו של תקן שאינו רשמי – ידה של התקנה על העליונה ויש לבנות על פיה. אין בבניה העונה על דרישותיו של תקן שאינו רשמי כדי לפטור מהחובה לבנות על פי דרישות התקנה.

בעניין מנגנון הנעילה של דלת הכניסה, תקנה 2.92 אינה מזכירה את תקן 5044. התקנה קובעת, כי הראיה שאמצעי האחר הוא שווה ערך לאחד משני האמצעים הקבועים בתקנה – היא על מי שטוען כך.

אילו היו דרישות סעיף 2.51 לתקן 5044 מספיקות כדי לשמש ראיה שהן שוות ערך לאחד האמצעים שבתקנה 2.92, הייתה התקנה מזכירה את תקן 5044 וקובעת כאמצעי שלישי את מילוי דרישותיו של תקן 5044. אך תקנה 2.92 אינה מזכירה את תקן 5044, ולכן היא אינה מעניקה לו כוח ומעמד של תקן מחייב. 

כלומר, כאשר נטען כי הדלת הותקנה על פי דרישות תקן 5044, אין בכך משום עמידה בנטל הראיה, כי הדלת שהותקנה על פי תקן 5044 - היא שוות-ערך לקבוע באחד מהאמצעים הקבועים בתקנה 2.92. 

לסיכום

כאשר קיימת סתירה בין דרישות תקנה לבין דרישות תקן שאינו מחייב, ידה של התקנה על העליונה.

חוק התקנים קובע את החובה לייצר מצרך על פי דרישות תקן מחייב, ואינו קובע חובה מקבילה לייצור מצרך על פי דרישות תקן שאינו מוכר כמחייב.

לעומת זאת, התקנות מחייבות, מאחר ששר קבע אותן. אין ביכולתו הנורמטיבית של תקן שאינו מחייב, להתיר ביצוע בניגוד לנדרש בתקנה.

יש והתקנות מעניקות מעמד מחייב לתקן שאינו מחייב, כאשר התקן מוזכר בהן כתקן שיש לבנות על פיו. גם בכך מראות את התקנות את עליונותן הנורמטיבית על פני תקן שאינו מחייב.