תפריט חיפוש

מה יבדוק מומחה בית המשפט?

8 מרץ, 2019 |
ד"ר אברהם בן עזרא

מומחה בית המשפט צריך להציג בפני השופט את מלוא רוחב היריעה ובית המשפט הוא אשר מחליט מה ייכלל בפסק הדין ומה לא ייכלל בו.

בפסק דין של בית המשפט העליון, ע"א 293/88 חברת יצחק ניימן להשכרה בע"מ נ' מונטי רבי [פורסם במאגרי "נבו"], נפסק כדלקמן:

משנתמנה מומחה מטעם בית המשפט, אין הוא מוגבל בקביעותיו דווקא לאמור באותו מסמך [מסמך המפרט ליקויים במבנה]. לא יעלה על הדעת שמומחה כזה יגלה ליקויים, וחובת תיקונם לא תחול על המערערת. אילו כך סברה המערערת מלכתחילה, היה עליה לעורר טענה זו עובר למינויו של המומחה ולא בדיעבד. 

פסק דין זה צוטט בפסקי דין רבים, וראה למשל פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים בת"א 1189/95 אילוז נ' קוטלר עדיקא - חברה לבניה בע"מ [תק-מח 2003 (1) 5359]:

כפי שנפסק בת"א (ירושלים) 44/93 בענין שושנה ואח' נ' חפציבה ואח', שהוזכר לעיל, וכך נפסק בבית-המשפט העליון, משנתמנה מומחה מטעם בית-המשפט, בהסכמת הצדדים, אין הוא מוגבל בקביעותיו לחוות דעת קודמת או לטענות הצדדים, או למסמך שבו מפרט רוכש הדירה את הליקויים שהוא הצליח לגלות בדירה (ראה סעיף 29 לפסק הדין הנ"ל, לא פורסם). המומחה היה רשאי לפרט בעצמו את הליקויים בכל דירה, כפי שהוא ראה אותם במו עיניו, ככל שראה אותם. בית-המשפט הוא זה שמעמיד את חוות הדעת ואת תוכנה במבחן הביקורת של בית-המשפט.

ראה גם את דבריו של השופט מאיר שמגר בע"א 402/85 רחל מרקוביץ נ' עיריית ראשון-לציון [פ"ד מא(1) 133]:

משמונה מומחה מטעם בית המשפט, הרי בית המשפט הוא המחליט, אילו מסקנות יש להסיק מחוות-דעתו של המומחה, ובעלי הדין אינם יכולים לדרוש, כי בית המשפט יצמצם עצמו רק לעיון וללימוד של חלקים מחוות-דעתו של השמאי שמונה על-ידיו. בית המשפט הוא הממנה מומחה מטעמו כדי לקבל תמונה מדויקת ומלאה, ואם חוות הדעת של המומחה שמינה מקובלת עליו, רשאי בית המשפט להסתמך על כל חלק אשר כלול בה.

הימנעות בית המשפט מהתערבות שלאחר מעשה בממצאי המומחה, בדרך של פסילת חוות דעתו או פסילת המומחה מלשמש בתפקיד, מתגברת לנוכח יכולתו של בית המשפט לנפות את החלקים החורגים מסמכות מחוות הדעת, בעיקר בעקבות החקירה הנגדית שנחקר המומחה. הלכה זו מושרשת היטב בפסיקה, והיא נובעת מכך שבית המשפט, בקבלו את חוות דעת המומחה, אינו מתפרק משיקול דעתו, אלא נותר בעל הסמכות הבלעדי להכריע בשאלה שנבחנה על ידי המומחה...

לאור פסיקה זו דומה כי בתי המשפט כבר הפנימו שאין להגביל את מומחה בית המשפט בקביעותיו ויתירה מכך, חובתו המקצועית של המומחה היא להציג בפני בית המשפט את היריעה הרחבה של הממצאים המקצועיים, כדי לאפשר לבית המשפט לתת פסק דין מתוך ידיעת המכלול, כולל מה שלא נכלל בכתבי הטענות [לרבות ובעיקר בחוות הדעת של הצדדים].

אלא שבמציאות המשפטית, בתי המשפט משתדלים בדרך כלל לצמצם את היקף קביעותיו ובדיקותיו של מומחה בית המשפט, כך שבית המשפט מקבל אל שולחנו רק חלק מהאמת המקצועית, כפי שמפרש זאת המומחה המתמנה על ידו – כפי שהוא רואה, בעיני מומחה ולא בעיני משפטן, את הדברים נוכח הוראה כי עליו להימנע מלחרוג מטענות הצדדים.

יש והוראת צמצום כזו כלולה בכתב המינוי, ויש והוראה כזו ניתנת במהלך הדיון.

ישנה בעייתיות בהוראה כי המומחה יסתגר ויצטמצם לגדר טענות הצדדים. האם בראותו סיכון בטיחותי שלדעתו לא נכלל בכתבי הטענות – יעלימו מבית המשפט? האם בראותו סדק בחדר א', יימנע מלהתייחס אליו, כי בחוות דעת מומחה התביעה נאמר שהסדק הוא בחדר אחר, הצמוד לחדר א'? ...ואולי מדובר בכל זאת באותו סדק, העובר לעובי הקיר בין חדר א' לחדר ב'? ואף אם לא – שמא הסדק נוצר בעקבות ליקוי שכבר נכלל בחוות הדעת, אשר יש בתוכה נושא של סדקים בדירה?

והאם רטיבות שהתגברה – לא תתואר?! שהרי "ההתגברות" לא נכללה בחוות הדעת המקורית...

תשובות ראויות למצב זה ניתנו בהחלטת השופט יהושע רטנר בת"א 7741-03-16 ניסים אשכנזי נ' אמירי זכרון יעקב בע"מ, החלטה מיום 8 במרץ 2019 אשר חייבה את המומחה להתייחס לליקויי רטיבות שיימצאו על ידו -

גם אם לא היו קיימים עד כה ו/או לא נכללו בטענות התובעים עד כה.

זהו הפירוש הנכון של הפסיקה המנחה והמהווה למעשה הלכה פסוקה.