תפריט חיפוש

נעילת דלת כניסה – דיון ומקבץ מדברי שופטים

ד"ר אברהם בן עזרא

סוגית הנעילה של דלת הכניסה לדירה ידועה כסוגיה השנויה במחלוקת, ועל כן יש משנה חשיבות להבהרות בעניין זה. על פי תקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות) תש"ל – 1970, תקנה 2.92, ישנם שני אמצעי נעילה, וההתמקדות היא על אמצעי 2 כי הוא האמצעי הנפוץ והמקובל ברוב מכריע של דירות המגורים. לפי התקנה הנ"ל, [אמצעי 2] – מנגנון הנעילה צריך לכלול "4 בריחים הננעלים בארבעה כיוונים ומופעלים ע"י מנגנון גלילי".

רעה חולה היא הנוהג להערים על הדיירים, ובמקום מנגנון המפעיל את הבריח לצד מזוזת הצירים – להתקין עוקץ (בליטה קבועה), בדרך כלל קצר מהדרוש (2 ס"מ), ולא ננעל; כלומר, לא בריח ננעל, אלא סתם בליטת מתכת מוברגת או קבועה, שאינה מהווה תחליף לדרישה.

בנוסף, מקובל "לוותר" על הבריח לכיוון הרצפה וכך נוצר מנגנון (במקרה הטוב) המופעל רק ל- 3 כיוונים.

סימוכין לוויתור זה – מצויים לכאורה בתקן ובמפמ"כ, מבלי שיירשם שם כי הוויתור על הבריח שלכיוון הרצפה – תוך התקנת בריח חלופי צדדי בתחתית המזוזה – הוא תחליף שווה ערך; בתקנה 2.92 מותנה הסדר אחר מהמפורט לעיל, בתנאי שמי שטוען כי ההסדר החלופי שווה ערך – יוכיח כי המנגנון החלופי שווה ערך מבחינת: חוזק, עמידות ואמינות, ובתקן אין מענה לכך.

מענה לדרישות אלו אינו יכול להיות "תן תקן", מהסיבות הבאות:

א. "תן תקן" יכול להינתן במפעל ייצור הדלת, ואינו חל על המוצר המוגמר והמורכב באתר. אפשר להרכיב גרוע, ובניגוד להוראות התקן –  גם דלת נושאת "תו תקן".

ב. "תן תקן" עניינו התאמה לתקן – ולא התאמה לתקנות, שהן מחמירות מהתקן.

הפתרון להוכחת מנגנון שווה-ערך הוא הזמנת מעבדה מאושרת לבדיקת הדלת בה מדובר – אל האתר בו מורכבת הדלת, וקביעה של המעבדה כי יש התאמה לדרישות התקנות (תקנה 2.92 אמצעי מס' 2).

אין פתרון אחר לבעיה.

לאור זאת, בסקירת הפסיקה, נפתח דווקא בדברי כבוד השופטת נסרין עדוי מבית משפט השלום בחיפה.

השופטת עידית וינברגר, בית משפט השלום בחיפה
ת"א 42816-04-15 שטיינר ואח' נ' קבוצת א' דורי בע"מ:

התובעים הפנו בסיכומיהם לפסיקה ענפה בנושא, בה התקבלה הטענה לפיה מנגנון של שלושה עוקצים אינו עומד בדרישת התקנות, המחייבת נעילה בארבעה כיוונים, ועל כן מהווה ליקוי המצדיק פיצוי. אכן מדובר בסטייה ברורה מהוראת התקנות, ולא הוכח כי המנגנון שיושם שווה ערך לזה הקבוע בתקנות.

על כן, אני מקבלת את טענת התובעים בנדון ופוסקת להם פיצוי נוסף בסכום נוסף של 2500 ש"ח.

השופטת נסרין עדוי, בית משפט השלום בחיפה

ת"א 6404-02-10 אביבה שטיגליץ ואח' נ' יואב זיו בע"מ, פורסם במאגרי "נבו":

"דלתות הכניסה לדירות – לית מאן דפליג, כי בדלתות הכניסה קיימת נעילה לשלושה כיוונים בלבד, ולא לארבעה כיוונים כנדרש בתקנה 2.92 לתקנות. כך, שחרף העובדה כי הדלתות עומדות בהוראת תקן ישראלי 5044 (ראו: סעיף 7 לחוות דעתו של ד"ר קורין), הרי שלא ניתן להתעלם מאי ההתאמה לתקנות. על כן, הנני קובעת כי כל משפחה מבין משפחות התובעים זכאית לפיצוי בסך של 1,400 ₪ בתוספת מע"מ, וזאת בהתאם לדרישת התובעים שלא נסתרה."

השופט שמעון שר, בית משפט השלום בחיפה

ת"א 6576-04 אלברט סופר נ' אפריקה ישראל בע"מ, פורסם במאגרי "נבו":

"ליקויים בדלתות:

כאן אני מקבל את הטענה אשר הועלתה על ידי התובעים בדבר נעילת דלת כניסה אשר אמורה להיות ל- 4 כיוונים, וזאת מהסיבה שעל פי תקנות תכנון ובניה התוספת השניה סעיף 2.92 יש דרישה לנעילה ב- 4 כיוונים, ולעניין זה גם את פסק דינו של כב' השופט סוקול ת.א. 19918/99 אברהם נ' סעמר בית משפט השלום בחיפה, והציטוט אשר מופיע בתשובה לסיכומים. הסכום אשר ישולם הינו הסכום 1,500 ₪ כדרך האומדנא."

השופט יוסף סוהיל, (סגן נשיא) בית משפט השלום בנצרת

ת"א 8193-07-09 גולדברג ואח' נ' דרורי בע"מ, בית משפט השלום בנצרת, פורסם ב"נבו":

" מנגנון הנעילה של דלת הכניסה:

18. לטענת התובעים, סעיף 2.92 לתוספת לתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות) קובעת, כי יש להתקין מנעול בטחון בעל 4 בריחים ב- 4 כיוונים, בעוד המומחה מסתפק ב- 3 בריחים ל- 3 כיוונים.

בתשובותיו העריך המומחה עלות הוספת בריח בסך 350 ₪. התובעים מבקשים לקבוע, כי עלות התיקון היא 1,500 ₪, בעקבות פסיקה אחרת אליה מפנים.

אכן הנעילה צריכה להיות ל- 4 כיוונים, כשמדובר בדלת כניסה, בהתאם לתוספת לתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות). עלות התיקון המוערכת ע"י המומחה (350 ₪), נראית לי על הצד הנמוך, בהתחשב בכך שמדובר בדלת כניסה מעוצבת. ראיתי להעמיד עלות התיקון על 1,000 ₪ (תוספת של 750 ₪ על הערכת המומחה, לכל דירה)".

השופטת מעין צור, בית משפט השלום בחיפה

ת"א 2283-008-12 לביא ואח' נ' י.ב. זיו בע"מ פורסם ב"נבו":

"26. נעילה ל- 4 כיוונים של דלת הכניסה – לטענת התובעים מנגנון הנעילה חסר בריח לכיוון הרצפה וזאת בניגוד לתקנה 2.92 לתקנות התכנון והבניה, תש"ל – 1970 (להלן: "התקנות"), התוספת השניה, הקובעת: "אמצעי (2) (א) מנעול ביטחון בעל 4 בריחים הננעלים בארבעה כיוונים...". לפיכך, טוענים כי יש לפסוק להם את הסכום של 800 ₪, שהינה עלות התקנת מנגנון נעילה ל- 4 כיוונים, לרבות לכיוון הרצפה, כפי שהעריך ברלינר בעדותו (עמ' 4 שו' 10).

27. בחוות דעתו קבע ברלינר כי דלת הכניסה שהותקנה ללא בריח לכיוון הרצפה הינה דלת תיקנית ומאושרת. ברלינר ציין שבשנים האחרונים מותקנות דלתות פלדלת ללא בריח ברצפה כי החור ברצפה נוטה להיסתם ומקשה על נעילת הדלת. התובעים טוענים כי העדר הבריח לכיוון הרצפה, בניגוד לתקנות, מהווה פגיעה בזכויותיהם בהתאם לחוק המכר (דירות), התשל"ג – 1973 (להלן: "חוק המכר דירות"), ומפנים לפסיקה התומכת בטענתם.

28. מנגד עותרת הנתבעת כי אאמץ את חוות דעתו של ברלינר.

29. התובעים זכאים לדלת כניסה העומדת בדרישות התקנות, ולכן אני מקבלת את עתירת התובעים, ופוסקת להם 800 ₪ בגין ליקוי זה".

השופטים: שושנה שטמר, ד"ר עדי זרנקין, ברכה בר-זיו, בית משפט המחוזי בחיפה

ע"א 4661-03-09 אלון בודנר נ' דינה ג'ורג'ה, פורסם ב"נבו":

"2.91 דלת כניסה –

בימ"ש קמא קבע כי אין ליקוי בדלת הכניסה – כאשר הורכבו בדלת 3 עוקצים במקום 4.

סעיף 2.92 לתוספת לתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), תש"ל – 1970 קובע כי לדלת כניסה לבית נדרש "מנעול בטחון בעל 4 בריחים הננעלים ב- 4 כיוונים".

בנסיבות אלו, טעה בימ"ש קמא בקובעו כי אין ליקוי בדלת ואנו מאמצים קביעת המומחה מטעם המערערים לפיה המדובר בליקוי."


סגן הנשיא, השופט אילן דפדי, בית משפט השלום בתל אביב:

ת"א 7044-08-14 יוסי קינר נ' מגידו השקעות ובניה בע"מ:

"דלת כניסה לדירה

37. על פי תקנה 2.92 לתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות) תש"ל - 1970 (להלן: "התקנות"), התוספת השניה נעילת דלת כניסה אמורה להיות ל-4 כיוונים. דרישה זו אושרה לא אחת בפסיקהוהתובע הביא בסיכומיו מספר לא מבוטל של פסקי דין המדגימים זאת.

38. המומחה מטעם בית המשפט לא התייחס בחוות דעתו לנושא נעילת דלת הכניסה ל- 4 כיוונים ולא ניתן על ידו כל הסבר מדוע שלא ליתן פיצוי לתובע בגין ליקוי זה אשר עומד בסתירה לתקנות. בתשובה לשאלת ההבהרה ששלחה בא כוח התובע בדבר עלות נעילה ל4 כיוונים השיב המומחה כי העלות היא 1250 ש"ח ולפיכך אני קובע כי התובע זכאי לתשלום סכום זה".

 השופטת הדסה אסיף, בית משפט השלום בחדרה

ת"א 1151-05 בודנר ואח' נ' ג'ורג'ה ואח', פורסם ב"נבו":

"דלת כניסה

6. בעניין זה הורה בית המשפט של הערעור לקבל את קביעת מומחה התובעים, והפך בכך, ככל הנראה, את הקביעה בפסק הדין – קביעה שהתבססה, בין היתר, על דברי מומחה התובעים (עמ' 53 שו' 6-10) לפיהם "אני יודע שיש הסכמה לקבל חלוקה אחרת של עוקצים".

לאור קביעת בית המשפט המחוזי לא נותר אלא לפסוק לתובעים את הסכום שפורט בחוות הדעת מטעמם ואולם פיצוי בעניין זה לא מגיע למר אלון בודנר – שבביתו הורכבה דלת שונה – על פי הזמנתו. (הטענה לפי הדלת ביתו של בודנר שונתה לפי הזמנתו – פורטה בחוות דעת מומחה הנתבעת – ולא נסתרה).

הפיצוי ליאיר ועדנה שטרן, הינו לכן – 1,400 ₪ לכל אחד מהם."

השופט אבישי רובס, בית משפט השלום בחיפה

ת"א 22024-01-10 יעקב כץ נ' ט.א. רימון בע"מ, בית משפט השלום בחיפה, פורסם ב"נבו":

"11. דלת הכניסה בדירתם של התובעים כוללת בריחים לשלושה כוונים, ללא בריח לכוון הרצפה, בניגוד לסעיף 2.92 לתוספת השניה בתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), תש"ל – 1970 (להלן "התקנות"). בנוסף, נטען על ידי התובעים כי גובה ידית הדלת הינו 104.5 ס"מ מהרצפה, במקום 97 ס"מ – 101 ס"מ, על פי ת"י 23.

 באשר למלבן הדלת, נטען על ידי מומחה התובעים כי מצויים בו חורים מיותרים וברגים.

12. מומחה הנתבעת שלל ליקויים בדלת הכניסה והמלבן, תוך שהוא מתבסס על תגובתו של מנהל טכני ארצי של חברת "שריונית חסם", אשר יצרה את הדלתות. המומחה אינו מתכחש לכך שעל פי תקנה 2.92 לתקנות יש צורך בבריחים לארבעה כוונים אולם, לשיטתו בריח לכוון הרצפה מסוכן, הוא חלש וקל לפריצה.

13. תקנה 2.92 לתקנות קובעת כי דלת הכניסה תכלול מנעול ביטחון בעל ארבעה בריחים לארבעה כוונים. אין חולק, כי דלת הכניסה בדירת התובעים כוללת בריחים לשלושה כיוונים בלבד ולכן, היא אינה עומדת בדרישת התקנות. בפסיקה נקבע כי "אי התאמה" משמע, בן היתר, חריגה מתקנות הבניה ומתקנים. תקנות התכנון והבניה מהוות חובות חקוקות ובסיס לגיבוש עילת תביעה נזיקית בגין הפרה של חובה זו. התובעים זכאים לקבל מוצר העומד בדרישת התקנות ולא שוכנעתי כי הוספת בריח רביעי לכוון הרצפה אינה יעילה. לפיכך, על הנתבעת להוסיף בריח רביעי למנגנון הנעילה ובמדה ותיקון זה אינו אפשרי בדלת הספציפית, יש להחליף את דלת הכניסה כך שתתאים לתקן האמור.

17. סיכומה של נקודה זו, על הנתבעת להוסיף בריח רביעי למנגנון הנעילה בדלת הכניסה ובמדה והתיקון אינו אפשרי בדלת הספציפית, יש להחליף את דלת הכניסה כך שתתאים לתקן. בנוסף, על הנתבעת לתקן את הליקוי בגימור עבודות השיש בהיקף מלבן הדלת ומפתן השיש."

בפועל ולמעשה, העדיף הקבלן התקנת מנגנון נעילה לארבעה כיוונים על פני החלפת הדלת, דבר שהיווה עבורו את הבחירה היותר נוחה לביצוע, וראו בעניין זה את המשכו של פסק הדין, כדלקמן:

"דלת הכניסה והמלבן

12. בפסק הדין החלקי נקבע כי על הנתבעת להוסיף בריח רביעי למנגנון הנעילה בדלת הכניסה ובמדה והתיקון אינו אפשרי בדלת הספציפית, יש להחליף את דלת הכניסה כך שתתאים לתקן. בנוסף, על הנתבעת לתקן את הליקוי בגימור עבודות השיש בהיקף מלבן הדלת ומפתן השיש.

13. בהתאם לחוות דעתו המשלימה של המומחה, הרי שהנתבעת הוסיפה בריח אולם, תיקון השיש לא בוצע. המומחה העריך את עלות תיקון ליקוי זה בסך של 300 ₪. משלא בוצע התיקון הנדרש, על הנתבעת לפצות את התובעים בסכום זה."

ת"א 2882-10-12 גיא גונן ואח' נ' שיכון עובדים בע"מ ואח', בית משפט השלום בחיפה:

"21. תקנה 2.92 לתקנות קובעת, כי דלת הכניסה תכלול מנעול ביטחון בעל ארבעה בריחים לארבעה כיוונים. אין חולק, כי דלת הכניסה בדירת התובעים כוללת בריחים לשלושה כיוונים בלבד ולכן, היא אינה עומדת בדרישות התקנות. בפסיקה נקבע כי "אי התאמה" משמעה, בין היתר, חריגה מתקנות הבניה ומתקנים. תקנות התכנון והבניה מהוות חובות חקוקות ובסיס לגיבוש עילת תביעה נזיקית בגין הפרה של חובה זו. התובעים זכאים לקבל מוצר העומד בדרישות התקנות ולא שוכנעתי כי הוספת בריח רביעי לכיוון הרצפה אינה יעילה."

השופט רון סוקול, בכהנו כשופט בית משפט השלום בחיפה

ת"א 19918/99 אברהם אייל ורבקה נ' ס.ע.מ.ר בע"מ, לא פורסם, מובא בספר "סוגיות בליקויי  תכנון והבניה" מאת א' בן עזרא בהוצאת "בורסי" תשע"ג – 2013 – עמוד 253:

"דלת כניסה

20. אין כל חולק כי דלת הכניסה מנוגדת לדרישת התוספת שכן חסר בה בריח, אך המומחה מצא שאין בכך כל ליקוי כי הדבר הוכח כבלתי יעיל. הערכת המומחה אינה מקובלת עלי שהרי כפי שראינו נוהג של קבלנים עשוי להביא בסופו של דבר לשינוי הוראה בתוספת ואילו בעניין הנוכחי למרות הנוהג לא מצא המחוקק לשנות את הוראותיו.

אין כל סיבה שקבלן לא ימסור לדייר את שהתחייב לו ואת שנדרש הוא על פי חוק המכר.

יתירה מזו, לא ברור מדוע הוספת בריח אינה יעילה ועל פי מה הגיעו למסקנה שהדבר אינו יעיל. לפיכך יש לאמץ את דרישת התובעים לפיצוי בסך 400 ₪."

יש לתת את הדעת לנימוק חשוב נוסף המובא בפסק הדין הנ"ל והמחזק את הדרישה להתאמת הנעילה לאמור בתקנות, והוא, שתקנות אלו עברו שינויים רבים במהלך השנים מאז הותקנו ב- 1970 ועד כה, ובמשך עשרות בשנים לא שינה המחוקק דרישה זו, אף ששינה תקנות רבות ודרישות רבות, ובכלל השינויים שנעשו – היו גם שינויים ועדכונים בנושא הנעילה והמיגון.

השופט מנחם רניאל, בכהנו כשופט בית משפט השלום בחיפה

ת"א 25935/01 אדלמן וולף נ' פנחס ארז, פורסם ב"תקדין":

"מונה על ידי בית המשפט מומחה, אדריכל גיורא רייכלר, וזה נתן את חוות דעתו וענה לשאלות הבהרה. בעקבות שאלות ההבהרה לא השתנתה חוות הדעת, למעט בנושאים אלה: בחוות הדעת נאמר שעל הנתבעים להציג תעודת אחריות על דלת הכניסה הבטחונית ללא בריח בכיוון הרצפה. אם לא יעשו כן, עלות התיקון להוספת דלת עם בריח לכיוון הרצפה היא 400 ₪. אני קובע כי אין להציג תעודת אחריות אלא תו תקן לדלת שאינה מוברחת לריצפה ובהעדרה יהיה התיקון ועלותו כאמור בתשובת המומחה. בעניין האריח השבור ברכוש המשותף, זכאים התובעים להחלפתו, בעלות של 100 ₪."

אכן, בית המשפט הבין כי לא די בתעודה מטעם היצרן/הספק וכי דרוש (לפי דעת ביהמ"ש) תו תקן, אלא שכאמור – תו תקן אינו מספיק, מהטעמים שהובהרו לעיל.

ראה גם ת"א 14308/98 ר' גיל ואח' נ' גדקו בע"מ, בית משפט השלום בחיפה, פורסם במאגרי "נבו", בו שוב מתריע השופט מנחם רניאל כי ללא תו תקן – אין התאמה לתקנות, ולהלן הציטוט הרלוונטי מפסק הדין:

"4.1 דירת משפחת גיל

4.1.1 דלת כניסה לדירה

המומחה המוסכם קבע כי יש להעתיק את הפתח ודלת הכניסה בשיעור של 2 עד 3 ס"מ מהקיר הניצב כך שתוכל להיפתח למלוא רוחב הפתח. התובעים מבקשים לקבוע פיצוי נוסף של 4,400 ₪ לפי הצעת מחיר עבור הזזת הדלת בתוך המסגרת הקיימת. איני מקבל טענתם זו של התובעים. המומחה המוסכם נשאל על תיקון זה במסגרת שאלות ההבהרה ובתשובתו קבע כי מדובר בתיקון פשוט. איני מוצא מקום לסטות מקביעתו זו. עם זאת, איני מקבל את חוות דעתו לעניין הבריח הננעל לרצפה. בת"א 6853/99 טל נ' א.י.י.ו מבנים נקבע לעניין זה –

"לשון סע' 2.92 לתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), התש"ל – 1970 (להלן: תקנות התכנון והבניה), היא ברורה ולפיה יש להתקין בריחים בארבעה כיוונים:

עם זאת, לשון הסעיף מאפשרת נעילה באמצעי אחר ובלבד שהראיה שהאמצעי האחר הוא שווה ערך תהיה על מי שטוען לכך. המומחה המוסכם מציין כי מכון התקנים העניק תו תקן לדלת. בכך עמדה הנתבעת בנטל ההוכחה כי האמצעי האחר – שהוא התקנת מנעולים בשלושה כוונים ללא התקנת מנעול בכוון הרצפה – הוא שווה ערך מבחינת חוזקו, עמידותו ואמינותו לאמצעים שפורטו בסע' 2.92, ואין מדובר בליקוי". (ההדגשות שלי – מ.ר.)

הנתבעת לא טענה ואף לא הוכיחה כי לדלת הוענק תו תקן מאת מכון התקנים ולפיכך מדובר בליקוי שעליה לפצות את התובעים מס' 1 בגינו. הן המומחה מטעם התובעים והן המומחה המוסכם לא נקבו בסכום הפיצוי והתובעים מבקשים לקבוע פיצוי על פי הערכה. אני קובע כי על הנתבעת לפצותם בגין ליקוי זה ב- 1,000 ₪ וכן 600 ₪ לפי חוות דעתו של המומחה המוסכם."

השופטת אריקה פריאל, בית משפט השלום בחיפה

ת"א 20295-04 לוי רויטל נ' מטאנס בע"מ, פורסם באתר "פסק דין":

"דלת הכניסה הראשית

9. הדיירים סבורים כי יש לפסוק לטובתם גם פיצוי בגין ליקוי בדלת הכניסה הראשית לדירה, שכן בניגוד לסעיף 2.92 לתוספת השניה לתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), תש"ל -1970 (להלן: תקנות התכנון והבניה או התקנות) המחייבת ארבעה בריחים הננעלים בארבעה כיוונים חסר בדלת שהותקנה בריח אנכי תחתון.

10. המומחה איתר ארבעה בריחים בדלת הכניסה, אם כי הבריח התחתון ממוקם בצורה אופקית ולא אנכית. מאחר שסעיף 2.92 לתוספת השניה של התקנות כולל מספר אמצעי נעילה חלופיים קבע המומחה כי אם תמציא החברה אישור היצרן לפיו הדלת תואמת לדרישות התקנות אין צורך בתיקון.

11. אין חולק כי חרף טענותיה בעניין זה לא המציאה החברה אישור היצרן. לכן הגם שסעיף 2.92 לתוספת השניה מתיר אמצעים חלופיים לנעילת דלתות זולת התקנת פין אנכי, משלא הומצא אישור היצרן אודות עמידה בדרישות התקנות והתקנים יש ליתן לדיירים ליהנות מהספק ולפסוק לטובתם פיצוי בגין ליקוי אפשרי זה. יש להוסיף אפוא את הסכום הנקוב בתשובות המומחה על שאלות ההבהרה בסך 500 ₪ בתוספת מס ערך מוסף."

כמובן שאין להסתפק באישור היצרן, שהוא בבחינת "הנחתום המעיד על עיסתו", וכפי שהובהר לעיל, גם "תן תקן" אינו מספיק. עוד יובהר כי התקנת דלת עם מנגנון נעילה ל- 2 או 3 כיוונים אינה התקנה של אמצעי נעילה אחר משני האמצעים הרשומית בתקנה 2.92, אלא היא התקנה שגויה ונחותה להתקנה על פי אמצעי 2, בין אם בגלל המרת בריח ננעל בעוקץ קבוע לצד מזוזת התירים ובין אם מדובר בהימנעות מהתקנה של בריח לכיוון מטה - אל הרצפה.

השופטת נבילה דלה מוסא, בית משפט השלום בנצרת:

ת"א 7641-03-10 נציגות הבית המשותף צפת האר"י 13 נ' עיריית צפת ואח', פורסם ב"נבו":

"אכן, תקנה 2.92 לתקנות קובעת כי לדלת כניסה יש להתקין "מנעול ביטחון בעל 4 בריחים ננעלים בארבעה כיוונים", לרבות לכיוון הרצפה. משמע, שלא ניתן להחליף עוקץ זה בעוקץ בחלק התחתון של הדלת לכיוון המנעול, כפי שעשה הקבלן. על כן, קיים ליקוי בדלת בעניין זה".

בית המשפט קבע פיצוי בסך 2500 ש"ח - פסק הדין ניתן ביום 11 למרץ 2016.

השופטת אספרנצה אלון, בית משפט השלום בחיפה:

ת"א 29350-11-12 חקון ואח' נ' משה בן דוד חברה לבניה בע"מ ואח':

"בעניין זה מצאתי לסטות מחוות דעת המומחה. סעיף 2.92 לתוספת לתקנות התכנון והבניה קובע כי לדלת כניסה לבית נדרש "מנעול בטחון בעל 4 בריחים הננעלים ב - 4 כיוונים". מומחה הנתבעת טוען כי מדובר בדלת בטיחותית יותר וכי למעלה מ- 17 שנה מיוצרות דלתות ללא הבריח הרביעי ומקבלות תו תקן. ייתכן כי נכונים הדברים, אך עובדה היא כי משך זמן זה לא שונתה התקנה והדרישה עדיין קיימת וזכותם של התובעים לקבל את הדירה בהתאם לדרישת התקנות. לאור האמור, הנני מאשרת תוספת של 1400 ש"ח ובצירוף מע"מ ופיקוח הנדסי - סך של 1802 ש"ח".

בית המשפט סטה מעמדת המומחה מטעמו, וזיכה את הדיירים בעלות מלאה עבור החלפת מנגנון הנעילה.

השופטת כאמלה ג'דעון, בית משפט השלום בחיפה:

ת"א 53594-11-14 ידגר נ' ברהם ואח', פורסם ב"נבו":

"דלת כניסה ראשית (סעיף 16 לחווה"ד)

 מר בן עזרא קבע כי דלת הכניסה הראשית אינה נפתחת בזווית של 90 מעלות מחמת הרכבה לקויה, אגף הדלת רופף ואינו יציב, אין נעילה לכיוון הרצפה אלא לשלושה כיוונים בלבד, והעריך את עלות החלפת הדלת הנ"ל בסך של 3,500 ₪.

 מר גולדנברג קבע בהתייחס לליקוי זה כי "הסעיף לא קיים".

 מומחה ביהמ"ש לא מצא הצדקה לליקויים הנטענים בחוות דעת המומחה בן עזרא, מלבד קילוף הציפוי בדלת, ובתשובה לשאלת הבהרה השיב כי לא ראה כי קיימת טענה על מנגנון הנעילה.

 לעניין זווית פתיחת הדלת - בסיכומיו טען התובע כי מומחה ביהמ"ש התעלם מהעובדה כי הדלת אינה נפתחת בזווית של 90 מעלות.

המדובר בטענה עובדתית, ומשהחליט התובע לא לזמן את מומחה ביהמ"ש לחקירה, אז קביעתו של המומחה להעדר ליקוי זה, לא נסתרה.

 לעניין מנגנון הנעילה - מומחה התובע מר בן עזרא קבע כי לא קיים בדלת הכניסה הראשית מנגנון נעילה ל-4 כיוונים כפי הנדרש בתקנה 2.92 לתקנות התכנון והבניה, אלא לשלושה כיוונים בלבד (אין נעילה לכיוון הרצפה).

תקנה 2.92 לתקנות התכנון והבניה קובעת כדלקמן:

 "נעילת הדלתות תהיה באחד האמצעים המפורטים להלן, או בכל אמצעי אחר שווה ערך להם מבחינת חוזקו, עמידותו ואמינותו, ובלבד שהראיה שהאמצעי האחר הוא אמנם שווה ערך כאמור- תהיה על מי שטוען כך" [ההדגשה אינה במקור, כ.ג']

 בהמשך מפרטת אותה תקנה את האמצעים הדרושים וביניהם "מנעול ביטחון בעל 4 בריחים הננעלים בארבעה כיוונים ומופעלים על-ידי מנגנון גלילי....".

 בענייננו, הטענה כי בדלת הכניסה הראשית מותקן מנגנון נעילה לשלושה כיוונים לא נסתרה על ידי מומחה ביהמ"ש ו/או מומחה הנתבעים. אמנם בהתאם לתקנה 2.92 אין הכרח שמנגנון הנעילה יהא בעל 4 בריחים הננעלים בארבעה כיוונים, אולם נטל ההוכחה שמנגנון הנעילה המותקן בדלת הכניסה הראשית של דירת התובע כמתואר לעיל, הוא שווה ערך, מבחינת חוזקו ועמידותו ואמינותו, למנגנון נעילה בעל 4 בריחים כאמור, מוטל על הנתבעים, ובנטל הזה הם לא עמדו.

 לפיכך, הנני קובעת כי יש להחליף את דלת הכניסה הראשית, וכי עלות החלפה זו מסתכמת בסך של 3,500 ₪ (לפני מע"מ)."

השופט אחסאן כנעאן, בית משפט השלום בחיפה:

מנגנון נעילה לדלת כניסה

ת"א 22366-07-14 הירשביין ואח' נ' ט. א. רימון יזמות ובניה (1977) בע"מ, שלום חיפה:
9. הדין דורש כי בדלת הכניסה יהיו בריחים נועלים לארבעה כיוונים. המומחה מאשר בחקירתו כי אין בדלת הכניסה מנגנון בריחי לארבעה כיוונים (עמ' 5 ש' 1-7). יחד עם זאת, המומחה בחוות דעתו אינו מאשר ליקוי זה שכן לדידו מה שקיים הוא שווה ערך למה שהחוק קובע במובן זה שבדלת הספציפית יש שני בריחים לצד, בריח נוסף לכיוון מעלה, ובריח רביעי לצד הצירים של הדלת. הקביעה שמדובר בדלת שוות ערך היא קביעה משפטית. לאור זאת בית המשפט מוסמך להתערב בקביעה זואם הוא סבור שהמומחה טעה.

לעניות דעתי הדלת המותקנת בדירת התובעים אינה תואמת את דרישת התקן ואינה שוות ערך לדרישה זו. כפי שמוין בסיכומי התובעים, קיימת פסיקה למכביר אשר קבעה אותה קביעה ולא מצאתי הצדקה לפסוק בניגוד לה. לכן יש להוסיף על חוות דעת המומחה סך של 1400 ש"ח בתוספת מע"מ ובס"ה סך של 1801 ש"ח".  

 

השופטת תמי לוי יטח, בית משפט השלום בחיפה:

בת"א 14626-12-14 יצחק ציגלמן נ' ספייס בניה ויזמות בע"מ, שלום חיפה:

46. דלת הכניסה, סע' 33-40 לחוו"ד מומחה בית המשפט - מומחה בית המשפט קבע כי באופן כללי, דלת הכניסה הותקנה בהתאם לנדרש.

47. לטוענת התובעים התעלם מומחה בית המשפט מהטענה שהדלת לא ננעלת על ידי בריחים ל- 4 כיוונים, בניגוד לתקנה 2.92 לתקנות התכנון והבניה וזאת למרות שהעיד כי לא קיבל שום אישור מהנתבעת, בדבר מנגנון נעילה שווה ערך. גם טענות הנתבעת כי הדלת עומדת בתנאי תקן 5044 המפנה למפמ"כ 196 אינה יכולה להועיל לה, שכן קיומו של תקן זה אינו מבטל את הדרישה להוכיח כי המנגנון הקיים בפועל הוא "שווה ערך".

48. הנתבעת מפנה בחוות הדעת לתקן 5044 המפנה לדרישת מפרט מכון התקנים מפמ"כ 196, המתייחסים לדלת מסוג OPEN GALLERY שמותקנת בדירה. שם נקבע כי בדלת מסוג זה ניתן להתקין בריח בפאה הצדדית בחלקה התחתון של הדלת, במקום הבריח האנכי התחתון.

49. הנני מקבלת את טענות התובעים בעניין זה. תקנה 2.92 לתקנות התכנון והבניה קובעת: "נעילת הדלתות תהיה באחד האמצעים המפורטים להלן, או בכל אמצעי אחר שווה ערך להם מבחינת חוזקות, עמידותו ואמינותו, ובלבד שהראיה שהאמצעי האחר הוא אמנם שווה ערך כאמור - תהיה על מי שטוען לכך". דרישת התקנות הינה לנעילה ל- 4 כיוונים, לרבות בריח אנכי תחתון. על אף קיומו של התקן הנטען וטענת הנתבעת כי מזה זמן רב לא מבוצעות דלתות עם בריח רביעי אנכי, עדיין לא שונתה התקנה והדרישה לקיומם של 4 כיוונים. זכותם של התובעים לקבל את הדירה בהתאם לדרישת התקנות, משלא הוכח בפני כי הדלת שבדירה יוצרה לפי התקן וכי נעילה שכזו מהווה אמצעי "שווה ערך" מבחינת חוזקו ואמינותו.

 50. לכן הנני מאשר החלפת הדלת בעלות של 3,500 ₪ כפי שקבע מומחה בית המשפט בחקירתו (עמ' 12, ש' 31-35 ועמ' 13, ש' 1 לפרוטוקול). מסכום זה יש לנכות את הסכומים שאושרו בחוות הדעת בסך כולל של 1,250 ₪. לפיכך הסכום שיש להוסיף הינו 2,250 ₪ ובתוספת מע"מ ופיקוח הנדסי - סך של 2,896 ₪.

השופטת כרמלה האפט, בית משפט השלום בתל אביב:

ת"א 24009-01-13 יונתן קריצ'בסקי נ' משה"ב, שלום תל אביב, פורסם ב"פדאור":

"34. מלשון התקנה עולה אפוא דרישה הן ל-4 בריחים והן לנעילה ב-4 כיוונים.

35. בהינתן כי בענייננו אין אלה פני הדברים וכי אף הנתבעת מודה כי מנגנון נעילת דלת הכניסה לדירה פועל ב - 3 כיוונים בלבד, יש לקבל את טענת התובעים בעניין זה.

36. בהתאם לחוות דעתו של המהנדס בן עזרא אני קובעת אפוא כי על הנתבעת לשלם לתובעים בגין רכיב זה פיצוי בסך 2,574 ש"ח".