תפריט חיפוש

מועד גילוי העילה הוא מועד גילוי חוות הדעת

ד"ר אברהם בן עזרא

אחת השאלות החשובות בתביעות שמוגשות לבית המשפט בנושא ליקויי תכנון ובניה היא – מתי התגלתה עילת התביעה.

בת"א 48317-04-14 רוני אבישי נ' אלישע (אלי) בן נפתלי ואח', בית משפט השלום בנתניה, שופטת סמדר קולדנר-אברמוביץ, מדובר בבית שבנייתו הסתיימה בשנת 2005 וכעבור שנתיים ומחצה נתגלו בו סדקים. תביעה לפיצוי לפי שווי הריסת הבית ובניה מחדש - הוגשה בשנת 2014, בערך 9 שנים לאחר גמר הבניה, והנתבע טען בשל כך להתיישנות התביעה. בסעיף 30 לפסק הדין ישנה התייחסות לטענה זו כדלקמן:

"30. התיישנות

הנתבע טען להתיישנות התביעה כנגדו.

אף לעניין ההתיישנות אין כל מקום לקבל הטענה. כאשר התובעים נכנסו לגור בביתם בשנת 2005 והבחינו בסדקים לאחר כשנתיים וחצי ורק בשנת 2014 כאשר קיבלו את חוות דעת המהנדס הבינו שהנזקים הינם חמורים ובשל מחדלי הנתבעים לא הוצגו בפני כל ראיות לכך שהתובעים יכולים לראות הנזקים והסדקים קודם לכן."

לאמור, אף שהסדקים התגלו שנתיים וחצי לאחר 2005, הופעתם לא הייתה מועד גילוי העילה, שכן אזרח מן השורה לא רץ לתביעה של "Total loss" כשמופיעים סדקים, כמו שהוא לא רץ לתביעה כזו כשנושרים אריחי פסיפס מקירות הבניין, אלא רק כאשר הוא מבין שהפגם הוא כה יסודי, שאין לו תקנה, ודרוש – לפרק את כל הפסיפס שנבנה שלא כדין ולבצע מחדש, או- כבמקרה הנדון בתיק אבישר – להרוס את הבית, כי אין לו תקומה, בבחינת "מעוות לא יוכל לתקון" (קוהלת פרק א' פסוק ט"ו), ולבנות בית חדש תחתיו.

דבר זה נודע לתובעים בבירור רק עם קבלת חוות דעת מומחה, שממצאיה התקבלו בבית המשפט ונמצאו נכונים, ומסקנותיה מוצדקים בנסיבות העניין.

להשלמת התמונה, בתיק אבישר מוניתי כמומחה מטעם התובעים וקבעתי בחוות דעתי כי הסדקים שבבית הם רק סממן של הנזק המהותי והוא תכנון שגוי וביצוע שגוי של הביסוס. הפתרון הבלבדי במקרה זה הוא הריסת הבית ובניה מחדש.

ביהמ"ש פסק סכומים כספיים התואמים את חוות דעתו של מומחה בית המשפט [המהנדס אריה קצור] אשר הכין חוות דעת דומה בממצאיה ובערכיה הכספיים לחוות דעתי, וזיכה את התובעים בסכום כולל של מיליון וחצי ₪. בעיקר הנטל לפי פסק הדין נושא המהנדס המתכנן, בן נפתלי, ובחלק הקטן מהנטל נושאים קבלני שלד הבניין.