תפריט חיפוש

בר"ע 1485/91 אולמן נ' רסקו

בית המשפט המחוזי

בית המשפט המחוזי בחיפה   

בר"ע 1485/91

בעניין שבין:

אולמן ואח'

המבקשים

ע"י ב"כ עו"ד אלי הכהן,

לבין

רסקו בע"מ

משיבה מס' 1

ע"י ב"כ עו"ד שרן, ואח'.

פסק דין

זוהי בקשה למתן רשות ערעור על החלטותיו של בית המשפט קמא, שלפיהן לא הורשה בא-כוח המבקשים לשאול את העד המומחה שאלות המתייחסות לעלות ליקויים שקיומם נטען על ידי המבקשים.

אין חולק על כך שהעד המומחה מונה על ידי בית המשפט בהסכמת כל הצדדים כדי לקבוע:

א. האם קיימים ליקויי בנייה בדירותיהם של המבקשים, ומה מקורם.

ב. מה עלות התיקונים של הליקויים אם  יימצאו כאלה.

ג. האם ניתן לתקן את הליקויים וכיצד יש לתקנם.

המומחה הגיש את חוות דעתו ובא כוחם של המבקשים ביקש רשות להפנות אליו שאלות הבהרה בהצהירו כי הוא יוותר על הזמנתו לחקירה בבית המשפט. בעקבות התנגדותו של בא כוח המשיבים מס' 1 ו- 2 הוחלט להזמין את המומחה לחקירה בבית המשפט.

עינינו הרואות, כי המבקשים היו מוכנים להסתפק בהפניית שאלות הבהרה בכתב למומחה מבלי להטריח אותו לחקירה בבית המשפט ועל ידי כך לחסוך גם מזמנו של בית המשפט.

במהלך חקירתו של העד המומחה הוא נשאל בין היתר שאלות אשר באי כוחם של המשיבים התנגדו להן ובית המשפט קמא קיבל את התנגדותם מבלי לנמק את החלטותיו.

באי כוחם של המשיבים מציעים, כי יוחלט שעל בית המשפט קמא לנמק את החלטותיו הנ"ל, ברם, הדרך המוצעת אינה נראית לי.

ער אני לכך, שלחוות דעתו של מומחה אשר מונה מטעם בית המשפט בהסכמת כל הצדדים יש משקל רב, אך עדיין מסקנותיו של המומחה טעונות בדיקה ואישור של בית המשפט. מה גם, ובית המשפט הוא שצריך לפרש אם הקבלן עמד בהתחייבויותיו לפי תנאי הסכם הבניה אם לאו.

מדובר בשש שאלות שלא ניתנה רשות להציגן למומחה בעת חקירתו, ובכולן התבקש הוא לומר מה עלות תיקונו של הליקוי שקיומו נטען על ידי המבקשים וביניהם גם המומחה עצמו קבע קיומו של הליקוי, אך לא קבע את עלות תיקונו.

נראה לי, ששופט השלום המלומד היה מיטיב לעשות אילו הרשה את השאלות, כך שבשלב הכרעה בשאלות שבמחלוקת היו לפניו נתונים מלאים לגבי אותם הליקויים שהמומחה הכיר בקיומם והליקויים שקיומם שנוי במחלוקת והם טעונים הכרעתו של בית המשפט.

בהסכמת באי כוחם של הצדדים הריני דן בבקשה זו למתן רשות לערער כאילו ניתנה הרשות והוגש הערעור על פי הרשות שניתנה.

בנסיבותיו של מקרה זה הגעתי לכלל דעה כי דינו של הערעור להתקבל וזאת מהנימוקים שפורטו לעיל. אשר על כן מקבל אני את הערעור, מבטל את החלטותיו של בית המשפט קמא שבהן נתקבלה התנגדות לשש שאלות שהופנו לעד המומחה על ידי בא כוח המבקשים, כמפורט בבקשה, ומורה בזה על מתן רשות לשאול אותן.

על המשיבים לשאת בהוצאות ערעור זה ולשלם למבקשים סכום של 1500 ש"ח מבלי שחיוב זה יותלה בתוצאות הדיון לעניין גופו. הסכום הנ"ל יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מהיום ועד לתשלומו.

הבקשה לעיכוב ביצוע נדחית בזה.

ניתנה היום 25/12/91 והודעה בנוכחות באי כוח הצדדים.

נ' קליינברגר, שופט