תפריט חיפוש

ממרפסות חדרה - לחניון רמת החייל

על מרפסות גינדי בחדרה, חניון רמת החייל, המחדל, הלקח ובעלי התפקידים בתחום הבניה.

מה הקשר בין חניון רמת החייל שהתמוטט, לבין מרפסות גינדי בחדרה שקרסו ונפלו לארץ מגובה של 7 ו- 8 קומות? מחדל בניה, מבלי שיש למועד זה הכלים והדרכים להתמודד עם מחדלים מסוג זה לאור מתכונת ומבנה הוועדות לתכנון ולבניה, משרדי מהנדס העיר וחוקי הבניה שלא נאכפים.

ומהו ההבדל בין שני אירועים אלו – מרפסות גינדי לעומת חניון רמת החייל?

ההבדל רב: בעוד שאירוע התמוטטות המרפסות בחדרה ארע בחצות הלילה, 23 לדצמבר 2013, אירוע התמוטטות החניון אירע במהלך העבודה, וכפועל יוצא מהבדל זה הארוע של התמוטטות המרפסות לא גבה חיי אדם ואילו אירוע החניון ברמת החייל גבה חיי אדם וגרם לנפגעי גוף רבים.

 המחדל

המחדל אינו רק בנושאי תכנון, רישוי וביצוע, אלא גם בנושא של ההתייחסות הציבורית של רשויות האכיפה לאירועים אלו, חקירת המקרים והסקת מסקנות. להבהיר, מאז קריסת מרפסות גינדי חלפו כמעט שלוש שנים תמימות, ועדיין לא הוגש כתב אישום כאילו אין אשמים, זאת ועוד, חלק מהדיירים נרתעים מלגור בדירות וגם למכור אותן אינם יכולים, לא רק בגלל המחיר המופחת, אלא גם מסיבות עקרוניות של מכירת מוצר פגום, שלפחות לטענת מומחי הדיירים [משרד בן-עזרא מתכננים ויועצים בע"מ בו שותפים המהנדסים יואל בן-עזרא וכותב שורות אלה] – לא ראוי למגורים מסיבות של חוסר וודאות לגבי היציבות, והיעדר מרחב מוגן חוקי לאור בדיקות מעבדתיות שנערכו. אף על פי כן, כאילו לא ארע דבר, לא הוגשו כתבי אישום, ולא נלמד שום לקח אופרטיבי.

לו היה נלמד מיד, ללא שהות וללא דיחוי של שנים, יתכן כי הלקח הנלמד שהיה כבר מיושם ברשויות התכנון – היה מונע את האסון של התמוטטות תקרות החניון ברמת החייל.

 הלקח

ראשית דבר, במרפסות גינדי מהנדס העיר חדרה [שבינתיים פרש מתפקידו] היה אמור לבדוק כיצד ניתנו טפסי 4 לשני הבניינים הזהים ברחוב נחל פרת 3 ו- 3א בחדרה, ואף האכלוס בדירות כבר החל. טפסי 4 ואישורי אכלוס, ניתנו בקלות דעת. להליך הרישוי חשיבות ולא רק חשיבות פורמאלית. לכל הפחות, היה על מהנדס העיר להקפיד כי חיזוקי הפלדה שנעשו בשני הבניינים ייבדקו בשבע עיניים במשרדו, האומנם מתאים להכניס לדירות שחלק מקירותיהם מצופים בלוחות פלדה דיירים, מבלי לספק להם תוכניות as made כדי למנוע את האסון הבא שעלול לקרות כשהדייר קודח חור בקיר לשם תליית מדף והמקדח נתקל בפלדה? יש השגות נוספות שעניינן אינו במסגרת המאמר הנוכחי.

האם מי שתכנן את חיזוקי הפלדה בעל ניסיון בשיקום בניינים מבטון מזוין בשיטת חיזוקי פלדה, או שמא הוא כשל בדיוק בנושא זה, כדוגמת בנייני המגורים ברמת גן ברחוב תרצה, שם נפערו סדקים ושברים בקומות החניונים, המתכנן תכנן חיזוקי פלדה, חיזוקי הפלדה בוצעו, והסדקים והשברים הופיעו שוב?... מי בדק?

בכול אופן, מדובר בלקח תיאורטי, שכן הוא לא נלמד, לא הופנם ולא יושם על ידי שום גורם רשמי מתחום התכנון והרישוי, והטעויות חזרו והושרשו בתהליכי הבניה במדינת ישראל על אף קריסת המרפסות; אולי עתה עם התמוטטות החניון יילמדו הלקחים.

 מיהו מהנדס העיר, מיהו יזם ומיהו מפקח?

ייתכן כי הגיעה העת למנוע מגורמים חסרי הכשרה מקצועית מלעסוק בתחום שהוכח כי חיוני שהעוסקים בו יהיו רשויים, למען בטיחות הציבור.

כוונתי היא ליזמים שכדי להימנות עליהם לא צריכים שום הכשרה ולא שום תעודה. גם משורר או זבן או קוסמטיקאית יכולים להיות יזמי בניה, וגם מנהלי רשת אופנה, והיו דברים מעולם.

גם גינדי.

כוונתי גם למפקחים, שבשום מקום לא נאמר מה צריכה להיות השכלתם המקצועית.

גם בעלי תפקידים במשרד מהנדס העיר – אין זה מקרה כי מהנדסי העיר באסון חדרה כמו גם באסון רמת החייל – ככל שידוע, אינם מהנדסים כלל. מכל מקום, מהנדס העיר חדרה במועד קריסת המרפסות היה אדריכל, וכאמור, הפסיק עבודתו שם.

לטעמי, מי שלא מצוי בתחום ההנדסה האזרחית לא מתאים לשמש מהנדס עיר. עליו לפקח על מכלול בעלי תפקידים בתחום ההנדסה שחשיבותם קריטית, כגון – מבנים מסוכנים, מבנים קיימים המוקמים ללא חישובים נכונים, שיקום מבנים שנעשה בניגוד לכללי המקצוע, ועוד.

 סוף דבר

אמר פעם איש חכם כי כשרופא טועה, יכול ואדם אחד ייפגע, אך כאשר מהנדס טועה, והבניין מתמוטט........