תפריט חיפוש

מעורבות–יתר מלמדת על בעיית אמינות

ד"ר אברהם בן עזרא

מומחה צריך לתת חוות דעת אובייקטיבית וחסרת פניות, ולא לנטות, על חשבון האמת המקצועית, לטובת הצד לדיון שמשלם את שכרו.

לפעמים רצונו של המומחה לרצות את מי שמינהו, מעיב על מומחיותו, ומעמיד אותו במקומו של צד לדיון - שכיר חרב ולא במעמד של מומחה אובייקטיבי. המעורבות המפורזת מטשטשת את ההבדל בין מעמדו של המומחה, לבין עמדתו של בעל הדין – שבהגדרתה אינה אובייקטיבית.

המעורבות יכולה להיות ניכרת בהתנהגותו הפומבית של המומחה, לעיני כל, ובמתן שירות מקצועי ואחר מפליג, מעבר לנדרש לשם מיצוי הנושא המקצועי והבהרתו. המעורבות המפורזת יכולה לבוא לידי ביטוי בדבקות–יתר בדעה מקצועית, גם לאחר שהוכח למומחה כי דעה זו לא נכונה במקרה בו מדובר.

בת"א 1909/02 רגבה שיווק והפצת מוצרים בע"מ נ' ד"ר בר-און (עיני) יעל ואח', בית משפט השלום בראשון לציון, ישנה התייחסות למומחה - המהנדס רפאל גיל, אשר לדעת בית המשפט – עדותו סבלה מבעיית אמינות משמעותית, ואלה הסיבות לכך:

  • התנהלותו יצרה רושם כי יש חשש למתן דגש יתר מצדו, לגבי אופן הצגת הדברים החיצונית (בית המשפט התרשם כך מעדותו).
  • המהנדס רפי גיל הודה בקשרים אישיים ומקצועיים נמשכים בינו לבין הצד שמינהו (נתבע מס' 2).
  • המהנדס רפי גיל גילה כי הוא משמש כעד מומחה בתיקים שבהם ב"כ הנתבעים – עו"ד בר-און –מייצג בעלי דין שונים.
  • מר גיל סייע בידי הנתבעים להמיר קלטת די.וי.די של צילום ביקור מומחה בית המשפט, לקלטת רגילה, לצורך הצגתה בבית המשפט, ע"י הקרנה [לא מצופה ממומחה שיסייע בעניין זה].
  • מר גיל סיפק לנתבעים חוות דעת בעניינים אישיים.

אין תימה כי במצב דברים זה, נתעורר אצל בית המשפט חשש לעניין אישי של המומחה רפאל גיל בתוצאות ההליך.

להלן ציטוט סעיפים 18 עד 20 מפסק הדין:

18. הנתבעים הגישו 3 חוות דעת מומחיות (המהנדס ז'מבוקי, מר לוינשטין, האדריכל אורי ברילינג), אך שלושתן נמשכו על ידיהם מתיק בית המשפט (ר' הודעות ב"כ הנתבעים וכן החלטות בית המשפט מיום 5.5.2005, פרוטוקול ע' 223-224). מטעם הנתבעים נותרה חוות דעתו של מר רפאל גיל, אשר ניתנה בענין נקודתי: "שקיעת לוח השיש במטבח דירתם של [הנתבעים]" (ס' 1 לחוות דעתו). לאחר עיון בחוות הדעת ושמיעת חקירתו של מומחה זה, אני סבורה כי לא ניתן לבסס על חוות הדעת ממצאים אמינים.

ראשית, המומחה הודה, כי לא בדק אם מקור המרווחים שמצא בין השיש לקירות נעוץ בהדבקה או התקנה לקויה (פרוטוקול מיום 5.5.2004, ע' 217 ש' 20 עד ע' 219 ש' 7). מר גיל הודה, כי "יכולות עוד סיבות להיות להתנתקות של פנל משיש. למשל של אי הדבקה נכונה" (פרוטוקול ע' 217 ש' 25-27). ודוק: אין מחלוקת כי התובעת לא היתה הגורם המקצועי אשר הרכיב את השיש במטבח הנתבעים (פרוטוקול ע' 205, ש' 20-21). טענתו של מר גיל היתה, כי "היה ויצרן הארונות הרכיב את הארון עם מספר הרגליות האלה, אין מספיק רגליות מתחת לארון הזה. עובדה, שהשיש שקע..." (פרוטוקול ע' 204 ש' 17-23; ר' גם בהמשך, ע' 204 ש' 26 עד ע' 205 ש' 2). ואולם, מקום בו מתעוררת בעית מרווחים בין שיש לקירות, מן הראוי לבחון את תקינות התקנת השיש עצמו. המומחה לא בדק זאת, וממילא לא יכול היה לבודד את מקור התקלה וליחסה לפגם בעבודת התובעת.

19. שנית, וזה העיקר, עדותו של מר גיל בפני סבלה מבעית אמינות משמעותית. העד הודה כי הוא בעל נסיון רב בחקירות בבתי משפט ובעמידה על דוכן העדים (פרוטוקול ע' 192-200). אמנם, עצם קיומו של נסיון קודם אינו פוגם; ואולם מהתנהלות העד בפני התרשמתי כי קיים חשש למתן דגש יתר מצידו על אופן הצגת הדברים החיצונית, חלף היצמדות לעובדות כהוויתן. זאת ועוד: מר גיל הודה בקשרים אישיים ומקצועיים נמשכים בינו לבין הנתבע 2 (פרוטוקול ע' 191 ש' 4-12; ע' 192 ש' 4-5 וכן ע' 191 ש' 17 עד ע' 192 ש' 28). בתוך כך, מר גיל משמש כעד מומחה בתיקים שבהם עו"ד בר-און מייצג בעלי דין (ע' 192 ש' 4-5). אין מחלוקת כי מר גיל נלווה אל הנתבעים בהליך זה בביקור מומחה בית המשפט בביתם (פרוטוקול ע' 197 ש' 15-11), ואף השאיל למומחה זה ציוד מדידה (פרוטוקול ע' 212 ש' 1 עד ע' 213 ש' 4). כך גם סייע מר גיל בידי הנתבעים להמיר את קלטות הדי.וי.די. של צילום הביקור לקלטת רגילה, לצורך הקרנה בבית המשפט (פרוטוקול ע' 191 ש' 21-22). מתברר, כי מר גיל סיפק לנתבעים חוות דעת בענינים אישיים נוספים שלהם (פרוטוקול ע' 213 ש' 28 עד ע' 215 ש' 5). התנהלות נמשכת זו מעוררת חשש לענין אישי של המומחה בתוצאות ההליך.

20. מר גיל לא העריך בחוות דעתו את העלויות הכרוכות בתיקון המרווחים שמצא. ענין זה ראוי לציון, בשים לב להודאת המומחה כי ניתן היה "לייצב את המצב" (פרוטוקול ע' 220 ש' 23), וזאת באמצעות פעולה פשוטה יחסית של הוספת רגליות, על ידי הנתבעים עצמם (פרוטוקול ע' 219 ש' 25 עד ע' 221 ש' 16). מר גיל בדק את השיש במועד מוקדם יחסית - 16.8.2002, וחזר וביקר במקום ערב חקירתו (פרוטוקול מיום 5.5.2005 ע' 209 ש' 15-21). לדבריו, לו היו שמים רגליות לפי המלצתו, "היה אפשר למנוע את המרווח" (פרוטוקול ע' 220 ש' 27 עד ע' 221 ש' 8). אף אם לא היה בכך פתרון מלא, הרי שניתן היה להקטין את התפתחות הנזק. אני סבורה כי ישיבת הנתבעים בחיבוק ידיים, לצד העדר עלויות כספיות בחוות דעתו של מר גיל, תומכים בטענת התובעת, כי הנתבעים ביקשו להאחז בליקויים קלי ערך או ברי תיקון, בניסיון להתחמק מתשלום.

בית המשפט לא קיבל את חוות דעתו של המהנדס גיל.

להשלמת התמונה – יצוין כי הוגש ערעור על פסק הדין, ערעור שנדחה – ראה ע"א 1056/06 ד"ר בר-און נ' רגבה בע"מ, בית המשפט המחוזי תל אביב, שופטים: אורי גורן-אב"ד, ישעיהו שנלר, ד"ר קובי ורדי.