תפריט חיפוש

בנימה אופטימית זו...

ד"ר אברהם בן עזרא

ערבי ישראלי אשר סבור כי התקווה אינו ההמנון שלו, ואינו מוצא את מקומו כמיעוט לגיטימי במדינת ישראל – הדרך פנויה לו והוא יכול להגר לסוריה, לעיראק, לאירן או ללבנון, והרשימה אינה סגורה.

יובהר, ההגירה אינה זכות מובנת בכל תנאי ובכל מצב, ראה לדוגמא: אחזקת היהודים דורות רבים בברית המועצות ובארצות ערב בעל כורחם, ושדידת רכושם, אך ישראל היא מדינה דמוקרטית, מתקדמת, חופשית, ומקיימת את המשימה העיקרית שלה כמדינה יהודית עבור עם ישראל, שסבל אלפי שנים ללא מדינה, להבדיל מעשרות מדינות ערב לעמי ערב.

הערבי הישראלי לא רוצה לעזוב אותנו – ותתפלאו - גם אני לא רוצה שהוא יעזוב, אפילו אם הוא מחזיק בדעות קיצוניות, אנטי ישראליות ואנטי ציוניות, כמו הזויי השמאל הקיצוני המצויים בקרבנו.

גם קיצוני השמאל לא נוטשים אותנו, ומסתפקים בפגיעה בנו בארץ ובחו"ל ובהכפשת המדיניות הרשמית של הממשלה - אפילו מעל במות האו"ם, והיו דברים מעולם.

הערבי המגדיר עצמו כפלסטיני, ורואה בעיני רוחו את ארץ ישראל, מדינתו - כמדינה ערבית, חולם על יום בו הוא יהיה שייך לרוב הערבי ותולה תקוות בהגברת הילודה בקרב עמו, כדי לחסל את מדינת היהודים כמדינת היהודים – יחווה אסון, אם חלומו זה יתגשם, והוא יודע זאת. אלא שהחלום – חלום, והמציאות – אחרת, והרוב היהודי נשמר באותם ערכים סטטיסטיים על אף התחזיות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שהן מתבררות כשגויות.

לאלה ולאלה, עדיפה מדינת ישראל על פני כל מדינה ערבית עשרת מונים. אפילו הכלא במדינת ישראל, עדיף על ה"חופש" במדינה ערבית, מכמה בחינות.

זאת ועוד, גם לאירופה הם לא מהגרים, כי כאן הרבה יותר טוב להם [ולנו] משם. בזכות רמת החיים, בזכות היציבות הכלכלית, בזכות האפשרויות להתקדם, בזכות רמת הרפואה ואורך החיים, בזכות הביטחון האישי והחוסן הצבאי הלאומי כלפי מדינות עוינות, בזכות הרמה התרבותית והמדעית, בזכות חופש העיתונות, ועוד. על פי מדדים בינלאומיים, הלוקחים בחשבון את הטרור ואת הסיכונים ואת המלחמות, הדרוג שלנו ממוקם בפסגת דרוג המדינות בתבל.

מה שיש כאן, אין שם.

רק כאן, ערבי ישראלי יכול להצהיר כי הוא מחרים את "התקווה" – ההמנון הלאומי, ולהמשיך ללמוד בבצלאל; לבזות את דגל הלאום הרשמי של מדינת ישראל – ולהמשיך לתואר שני באוניברסיטת חיפה; להכפיש את הממשלה ואת המדינה, ולהמשיך לכהן כחבר כנסת במפלגה ציונית; לדרוש למען זכות השיבה ולפעול למען החמס והחיזבאללה ויתר כנופיות הטרור בריש גלי – ולהמשיך לקבל משכורות עתק כחבר כנסת במדינת ישראל, כולל פנסיה מובטחת והטבות נוספות.

רק כאן.

רבים מערביי ישראל הם מעורים בתוכנו, ולא מעטים בעלי שורשים יהודיים. רבים מערביי ישראל, מדתות שונות, גורלם כגורלנו והם ממחישים זאת על ידי שירות בצה"ל ושירות לאומי, כמונו.

הם לא בעמדה לעשות לינץ'  ולהרוג יהודי תועה, אם הוא נקלע למרכז מוסלמי בדרך; הם כן בדעה למגר את הטרור, על כל מה שמשתמע מכך.

תפקידנו הוא לגרום לכך שזה יהיה הזרם המרכזי והעיקרי בחברה הערבית, בד בבד עם ביטול כל כדאיות לבצע לינץ' או לזרוק אבן על רכב פרטי כדי להרוג יהודי.

בצד חופש החינוך האקדמי, יישמר הצביון היהודי של המדינה, בו גאים הסטודנטים בבצלאל ובאוניברסיטה העברית, באוניברסיטת אריאל ובטכניון, באוניברסיטת תל אביב ובאוניברסיטת חיפה, ועוד; אני קובע זאת מתוך ידיעה אישית, בכל אלה יש לי נציגים – נכדים ובני משפחה, ואני ובני מכהנים כמרצים-אורחים באקדמיה. המיעוט הקולני מטריד ופוגע, אך ככל שנשכיל להוביל בתלם הראוי לנו כמדינה יהודית יחידה בתבל – כך גם נוכל לספוג בביטול את הקולניות של העשבים השוטים מהזויי השמאל הקיצוני, ושל מיעוט שבמיעוט הערבי. זה אפשרי, במיוחד כאשר בנימין נתניהו ראש ממשלה, דונאלד טראמפ נשיא ארצות הברית ודייוויד פרידמן שגריר ארה"ב בישראל, בקרוב בירושלים.